עריכת הדף "
אמרי בינה/דיני טוען ונטען/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ד== ד) '''מגו''' לחייב שבועה הוכיח הב"ש אה"ע {{ממ|[[בית שמואל/אבן העזר/צו#ז|סי' צ"ו ס"ק ז']]}} דל"א מתשובת הרי"ף שכ' אם הבעל טוען עמה בשע' הגירושין ואמר שכבר פרע לה הכתובה קודם שנתן הגט דלאו טענה הוא דאין אדם פורע תוך זמנו אף על גב אם היה אומר פרעתי אחר הגט הי' יכול להשביעה אין אומרים מגו להשביעה וכ"כ הג"ת ותלי במחלוקת הפוסקים אם אמרינן מגו לאפטורי משבועה אז אמרינן {{עוגן|קפג:}}אף לחייבו ואם ל"א מגו לאפטורי משבועה אז אף לחייבו לא אמרינן ובקצוה"ח {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/פב#ז|סי' פ"ב ס"ק ז']]}} כתב להוכיח מדברי הש"ע דסובר דאמרינן מגו לחייב שבועה ממה דכ' {{ממ|סי"א}} אם טען הלוה מחלת לי חוב שבשטר זה יש מי שאומר שדינו כמי שטוען פרעתיו וכ' דמחילה אינה טענה מצד עצמה אלא משום מגו דפרעתי הרי דאמרינן מגו לחייבו שבועה והדברים מתמיהין הא מבואר שם ברמ"א דיכול לטעון טענת מחילה אעפ"י שיש בו נאמנות שהנאמנות לא קאי על הפרעון הרי דאף דלית ליה מגו דפרעתי מ"מ חייב לישבע דטענות מחילה לחייבו שבועה הוא טענה בפ"ע וכמו שכתב הש"ך {{ממ|סי' ע"ה ס"ק כ"ב}} דלענין להשביע להמלוה הוי טענה מעליא ובספר הפלאה אה"ע {{ממ|סי' צ"ו}} כ' להוכיח דאמרינן מגו להשביע רק בכתובה הואיל דהוי חזקה אין אפתו"ז להשביע ל"א מגו אע"ג דהוי ס' אם אמרינן מגו במקום חזק' דא"א פורע תוך זמנו. הוא רק לפטור אבל לחייבו שבועה ודאי לא אמרי' והדברים דחוקים כיון דאם אינו נשבע א"ג הוי ג"כ להחזי' ואם אמרינן מגו במקו' חזקה לפטרו למה לא נאמר לפטרו שלא יהי' חייב לשלם עד שישבע ואף דכ' התומי' כ"מ {{ממ|ס"ק קי"ח}} כיון דהתשלומין הוא ודאי והשבועה הוא ס' מספיקא אין לה להשביע' דבריו הם תמוהין כמו שתמה בקצוה"ח דכיון דאיכא ספק שבועה עליו א"י להוציא עד שישבע כמבואר בפוסקים בפוגמת כתובתה בעדים דעלה בתיקו ופסקינן מספיקא לא תפרע אלא בשבועה. ובאמת יש להתבונן קצת בזה די"ל כיון דהוי ספק בתקנה דפוגם דלא יפרע אלא בשבועה הוא רק מתקנת חכמים א"כ למה לא מוקמינן על הדין דמן הדין אמרינן חזקה שטרך בידי מאי בעי וגובה בלא שבוע' ואולי י"ל דשאני שבועת המשנה בזה מספק אינו גובה אלא בשבוע'. וגם יש לומר כיון דאיתרע קצת החזקה דשטרך בידי מאי בעי במה שמודה המלוה מה שאין כן בשבועת אשתבע לי דלא פרעתיך דלא טענינן ליה והוא רק מתקנה בזה י"ל דבכל ספק מוקמינן על הדין וכיון דמן הדין גובה בלא שבועה לכך אם באנו לחייבו שבועה על ידי מגו לא אמרינן. אולם לא נראה לומר כן כיון דהלוה טוען ברי דפרע אף שהוא תוך זמנו מ"מ כיון דיש ספק אם אמרינן מגו במקום חזקה לא מגבינן עד שישבע. וממילא נמי נראה דקשה לומר דאף אם אמרינן מגו במקום חזקה דאין אדם פורע תוך זמנו הוא רק לפטור מן ממון אבל להשביע לא אמרינן דמ"ש כיון דאין מוציאין ממון כן נמי אין מוציאין בלא שבועה ומה שהוכיח ההפלאה שם דאמרינן מגו לחייבו שבועה מח"מ {{ממ|סי' פ"ב}} דדוקא בטוען אמנה או ריבית אין שומעין לו להשביע אבל באומ' יש לי בידך כנגדן להמוציא השטר יכול להשביע וטענה יש לי בידך כנגדן אינו טענה אלא במגו דפרעתיך כמבואר {{ממ|סי' ע"ה ס"ז וסי"ג}} ובסמ"ע {{ממ|ס"ק ל"ג}} כבר נסתפק בזה הקצוה"ח {{ממ|ס"ק ו'}} בטוען יש לי בידך כנגדו והשטר מודה שלא נפרע אם צריך המלוה לישבע והביא דברי הש"ג פ' הפרה דאם תובע דבר הראוי לפרעון כגון בזוזי צריך המלוה לישבע מטעם דהוי כטוען פרעתי: '''{{עוגן1|ודעת}}''' הפרישה {{ממ|סי' פ"ד}} דאמרינן מגו לחייב שבועה דכתב שם עמ"ש הטור בפוגם אם הוא בתוך זמנו נפרע שלא בשבועה עבר זמנו לא יפרע אלא בשבועה אפילו באומר שפרע כולו בתוך זמנו אפי"ה צריך לישבע במגו שהיה יכול לומר פרעתיך אח"ז שהרי עתה כבר עבר זמנו ואולי יש לחלק מדברי הרי"ף דהא דעת ר"ה גאון ז"ל בפוגם שטרו תו"ז חייב לישבע מטעם כיון דאיתרע החזקה דאין אדם פורע תוך זמנו דהא הודה המלוה דפרע מקצת תו"ז ורמב"ם ס"ל דהחזקה הוא על כל דינר ודינר מן החוב מ"מ קצת ספק הוא ואף דלא מחזקינן להספק לחייבו שבועה מ"מ אם הוא אחר זמנו דיש לו מגו בצירוף זה דכבר איתרע קצת החזקה דאין אדם פורע תוך זמנו באנו לבית הספק לחייב להמלוה לברר הספק על ידי שבועה מה שאין כן בנידון דתשובת הרי"ף דלא יש לנו שום ספק אם פרע תו"ז הכתובה דלא ניתנה כתובה לגבות בחיים כמו שכ' הרי"ף בתשובה ורק המגו יעורר לנו הספק לסלק החזקה לא מהני לחייבו שבועה ובספר ש"מ {{ממ|סי' פ"ד}} כ' בטעם הדבר דל"א מגו לחצאין כמו שכ' הסמ"ע {{ממ|סי' קל"ט סק"ח}} באם הביא עדים שזה קרוב יותר דמוציאין ממנו הקרקע חייב להחזיר אף הפירות שאכל אף אם לא יש עדים שאכל אינו נאמן במגו דלא אכלתי דלא שייך מגו בחצי טענתו וה"נ כיון דלית ליה מגו להאמינו בגוף פרעון השטר האיך שייך להאמינו לענין להשביעו שכנגדו ולא לגוף הפרעון ודבריו ל"נ שאני התם כיון דמודה דאכל וגוף הקרקע מוציאין מידו על ידי העדים ממילא חייב לשלם אף דיש לו מגו מ"מ פרי בתר ארעא גרירי ואינו הטעם דלא אמרינן מגו לחצאין רק כיון שאין לו זכות בפירות אלא מכח הקרקע והקרקע יוצא מת"י בעדים ואין לו מגו בו צריך לשלם הפירות וכמו שכ' שם הפרישה מה שאין כן לענין להשביע דבכל מקום שיש ספק לנו ודררא דממונא חייבוהו חכמים לברר על ידי שבועה וכיון דיש לו מגו לחייבו שבועה אף דלענין ממון לא מהני המגו מ"מ כיון דמגו הוי כאנן סהדי לעשו' ספק לנו י"ל מצד הסברא דמגו מהני לחייבו שבועה אף דלגבי גוף השטר לי"ל מגו מ"מ מכח המגו דהוי כאנן סהדי דיש ספק עכ"פ לחייבו לברר על ידי שבועה כמו בכ"מ או בפוגם או בטוען אשתבע לי דל"פ וז"פ לחלק משם ועמ"ש לעיל דיני הלואה {{ממ|סי' ס"ו}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף