עריכת הדף "אלשיך/שמות/יג" (פסקה)

== כ ==

'''ויסעו מסכות כו'. ''' אחר אומר ויחנו באיתם מה צורך או' בקצה המדבר ועוד או' עתה וה' הולך לפניהם יומם כי היה ראוי לומר בנסעם מרעמסם ולא אחר החניה הב'. וגם אומר ללכת יומם ולילה למה מזכיר מדת יום בלילה ואם או' יומם חוזר אל עמוד ענן הנזכר הרי נאמר בו הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. וגם או' לא ימיש עמוד הענן כו' למה הודיע זה שאם לו שלא היה מש זה עד בא האחר למה לא אמר ג"כ שלא ימיש עמוד האש עד בא עמוד הענן. וגם מה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת דף יו"ד) שלא היה נוסע עמוד הענן מלפניהם עד אחרי היות עמוד האש לפניהם איך נלמד זה מהפ'. אך למה שגזרה חכמתו ית' להטעות את מצרים שיאמרו כי ישראל נבוכים הם כו' וירדפו אחריהם ויטבעו בים. והנה חש פן יאמר איש מה בצע בזה שישובו אחור מהלך יום א' פן תצא תקלה כי ימצאו מקום לישראל להרהר ולומר כי אולי מצוה אותם בכך מיראתו כי בקצה המדבר אשר באים ליכנס בו הוא מקום נחשים כקורות בית הבד ומדאגה מדבר זה משיבם אחור עד ישקיף וירא אולי ימצא דרך אחרת או יאמרו שעשה כן לבלתי יכנס במדבר מקום נחש שרף ועקרב אלא בכי טוב וממתין עד אור הבוקר או עד עת בא עמוד האש באופן שיחטאו להרהר אחר מאמר משה באו' להם שהוא ית' צוה לעשות כן להטעות את פרעה שיאמר נבוכים הם בארץ כו' ועד ראותם האמת יהרהרו ויאשמו ע"כ בא הכתוב והודיע כי לא היה להם מקום להרהר כאשר יבא בס"ד. וזה ענין הכתובים ויחנו באיתם בקצה המדבר אשר חניה זו היתה ע"פ ה' לשיהיה מקום להטעות את פרעה בשובם אחור ע"פ ה' כי יהיה פתחון פה לפרעה לאמר כי על היותם בקצה המדבר נזורו אחור מאימת נחשי המדבר ויאמר פרעה אלהים עזבום רדפו ותפשום וש"ת הלא נפיק מיניה חורבא כי יתן מורך בלב בני ישראל כאשר כתבנו. לז"א וה' כו' לומר כי מישראל שהרהרו לא היה פחד כי הלא וה' הולך לפניהם יומם כו': 

'''ולבא ''' אל הענין נשים לב אל או' לנחותם הדרך שהיה ראוי יאמר לנחותם בדרך אך ענין הכתוב. לומר כי אשר חנו בקצה המדבר ולא נכנסו בו ואדרבה שבו אחור לא מאימת נחש שרף הנמצאים בו השיבו רגליהם משם כי הלא וה' מאז הולך לפניהם יומם לא לבד להורות להם את הדרך ילכו בה כ"א להרים מכשול מדרכם לבער נחש שרף ועקרב ולישר אורחותם השפלה הגבה והגבוה השפל וזהו לנחותם הדרך כי הדרך ממש היתה מנחם ומיישיר וא"כ לא היה פחד מנחשי המדבר כי גם עד שם היה מיישר אורחותם מכל מכשול כן יעשה להבא וגם אין להרהר שהיה הדבר על כי בא השמש כי הלא ולילה בעמוד אש להאיר להם כ"כ בעצם ללכת יומם ולילה כלומר הלילה כיום ממש וע"כ הזכיר פה יומם להשוות לו הלילה כי בהליכת הלילה כיום יאיר שלא היה כעם רב אשר לפניהם פנס שלא יאיר בעצם רק לראשונים הקרובים אל הפנס רק היו כהולכים לאור היום שאור כלים שוה וזהו להאיר להם שהוא לכלם ללכת הלילה כיום שע"כ מזכיר מדת יום בלילה כאו' יומם ולילה וגם הסבה הג' איננה כי הנה לא ימיש כו' כמשז"ל (שם) כי טרם נסוע עמוד הענן היה בא עמוד האש וא"כ אין לומר שהיו ממתינים עד בואו ולמדו כן מהפסוק כי הנה היל"ל מלפני העם אך הוא לא ימוש עמוד הענן יומם עד שכבר עמוד האש לילה היה לפני העם ולכן אין להרהר שהיה הענין כ"א כמאמר משה מפיו יתברך ישובו ויחנו כו' ואמר פרעה כו' נבוכים הם כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}