עריכת הדף "אלשיך/שמות/ה" (פסקה)

== ו ==

'''ויצו פרעה וכו'. ''' הנה ארז"ל (שם) כי על כל עשרה מישראל היה שוטר א' ישראל ועל כל עשרה שוטרים היה עליהם נוגש א' מצרי. וע"י הנוגשי' היה ניתן התבן מאת המלך ללבון הלבנים. ונבא אל הענין והוא כי הנה גם שכל חפץ המלך לענותם בסבלותם רע היה עליו המעשה ובתחלה בוש מלומר שהוא לא היה רצה לתת תבן. רק צוה אל הנוגשים לא תוסיפון לתת תבן. כאלו מאליהם עושים וגם לא רצה ידברו הנוגשים אל העם שהם ילכו וקוששו להם תבן. כי אם שהשוטרים יאמרו להם וזהו אומרו ויצו פרעה אל הנוגשים בעם צווי אחד ואל שוטריו הישראלים צווי לאמר וזהו את שוטריו לאמר ופי' מה שצוה על הנוגשים היא לא תוסיפון לתת תבן וכו'. ומה שצוה על השוטרים לאמר הוא הם ילכו וקוששו להם. שלא רצה שנוגשים מצרים יעיזו פנים. לדבר אל העם הדבר הרע הזה כדרך פרעה בכל הדברים להיות תחלתו רך וסופו קשה. ולהחל לעשות פתגם מעשה הרעה ע"י ישראלים עצמם כאומרו למילדות העבריות שהן ימיתו בעצמן הילדים ואח"כ ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן וכו'. כן בזה בתחלה תלה הענין בנוגשים שלא יוסיפו לתת תבן כמעצמם וגם עמו יהיה בשב ואל תעשה. ועל השוטרים העבדים צוה שהם יהיו האומרים לעם. שהם ילכו וקוששו וכו' ואת מתכונת הלבנים וכו' ונתן להם טעם באו' כי נרפים הם ע"כ הם צועקים לאמר נלכה וכו'. והנה יקשה כי לא היו הם האומרים נלכה נזבחה. כ"א משה ואהרן ע"פ ה'. ועוד אומר לאמר שהיל"ל צועקים ואומרים נלכה נזבחה או צועקים נלכה: אך יאמר שהם צועקים כדי לאמר משה ואהרן נלכה וכו' והוא מאמר משה. ואהרן כך בל' הזה אלהי העברים נקרא עלינו נלכה דרך ג' ימי' במדבר ונזבחה וכו'. וזהו לאמר שהם צועקים כדי לאמר משה ואהרן נלכה וכו' על פי צעקתם. ושמא תאמרו כי לא טובה עצתי זאת כי הלא הוא בלתי אפשר לתת מתכונת הלבנים ולא השליש או רביע בהתבטלם לקושש קש לתבן והיה זה נזק המלך שיפסיד מלאכת עבודתם שני שלישי הלבנים. אשר היו עושים בהיות התבן לז"א איני חושש על ריוח מלאכתם. עד הנאתי בהכנעם כי כל ישעי וכל חפץ אינו כי אם תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה כלומר גם שלא יעשה את כלה. כ"א שיעשו בה שיהיו עסוקין בעבודה הן רב הן מעט וארויח שאל ישעו בדברי שקר ע"י הבטלה שפונים אל דברי משה ואהרן שאומרים להם שיגאלין ומרפי' ידי עושי המלאכה אז ויצאו נוגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה וכו'. והוא כי הנה המלך הטיל מעשה הרעה אל הנוגשים. שלא יוסיפו לתת תבן לעם כמעצמם כאמור למעלה שלא יאמרו בשם המלך. אך הנוגשים והשוטרים לא רצו לייחס הרע אלא אל המלך הגוזר כי רע בעיניהם המעשה ע"כ אמרו לאמר כלומר מה שראוי לאמר הוא כה אמר פרעה ולא אמרו איננו נותן כ"א אינני נותן להעתיק לשון פרעה כאשר יצא מפיו למען ידעו כי ממנו נהיה הדבר הרע ההוא ולא מהם ע"כ אמרו ראו לשון המלך כי כה אמר פרעה כמדובר בעצמו לנוכח אתכם ואומר לכם אינני נותן לכם תבן וז"א לאמר ובלעדי זה הוא בלתי צודק כי אינו לאמר לזולת: