עריכת הדף "אלשיך/שמות/ד" (פסקה)

== יד ==

'''ויחר אף ה' במשה וכו'. ''' הנה יקשה. (א) אומרו ויחר אף וכו' יפלא איך הוא בכעס עמו ואדרבה עושה רצונו שאחיו יהיה לו לפה והוא לו לאלהים והיא גדולה לו בעצם. (ב) אומרו ידעתי כי דבר ידבר הוא כי אומרו ידעתי הוא מיותר. (ג) כפל אומרו דבר ידבר ומהראוי יאמר ידבר הוא. (ד) אומרו וגם הוא יוצא כו' כי אינו מעין הקודם לומר וגם כמוסיף מעין האמור. (ה) אומרו ודברת אליו כו' למה לא דבר הוא יתב' בעצמו אל אהרן כי נביא היה. (ו) אומרו אהיה עם פיך כי אחר שאהרן הוא המדבר אל פרעה ואל העם הל"ל אהיה עם פיהו. (ז) אומרו ודבר הוא לך כי מלת לך מיותרת. (ח) אומרו והיה הוא יהיה כי מלת והיה מיותרת ובלתי נאותה פה. (ט) או' ואתה תהיה לו לאלהים מה ענין האלהות הלזה. (י) שאם אל פרעה ידבר כ"ש שידבר אל העם ולמה חזר ואמר ודבר הוא לך אל העם. (יא) או' ואת המטה הזה תקח בידך כו' או' בידך מיותר ומהראוי יאמר ובמטה הזה תעשה את האותות: 

'''אמנם ''' הנה אין ספק כי לא על חינם סירב הוא יתברך עם משה שבעת ימים יעשה שליחות זה אם לא שלא היה מוכן אל הגאולה ההיא זולתו כנודע ליודעי חן כי דור דעה מיוחדים לפי בחינתם לקבל השפע על ידו וגם אין מי שיהיה סיפק בידו לקבל שפע מאתו ית' לשדד את פרעה ואת שרו ואת מזלו כי אם משה לבדו ואפילו אם אהרן יהיה המדבר אל פרעה אין כח לאהרן לקבל שפע מאתו יתברך לשודד את פרעה ושרו אם לא ע"י השתלשלות משה כי יבא אליו השפע וממנו אל אחיו וזה כוונו רז"ל במדרש (שם פ' ב') על פסוק ומשה היה רועה כל מי שנאמר בו היה מוכן לכך משה מוכן לגאולה וכן במרדכי איש יהודי היה וכו': 

'''ונבא ''' אל הענין והוא כי אחר סרוב שבעה ימים והשיב משה שהיה חושש על כבוד אחיו שהיה רגיל להיות שלוחו של מקום אז ויחר אף ה' במשה שהיה נראה חש יותר על כבוד אחיו מעל כבוד המקום המפציר עליו וידוע כי האף הוא א' משלוחי הרוגז ויתעורר לפגוע במשה על סרובו לפני קונו יתברך והנה אם היה מניחו ית' ימשול במשה היה פוגע בו על כן אלהינו מרחם הפך פניו אל משה למען ירפה האף ממנו והענישו בסלקו אותו מן הכהונה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי כי היתרון אשר לשבט לוי על אחיו למה שהוא מעשר הוא היותו כהן לאל עליון והוא ממה שלא נאמר לוי כ"א הלוי בה"א הידיעה יורה על גדולה אשר בשבט ההוא על מציאות היותו לוי והוא היותו כהן וכמ"ש ז"ל שנקרא בן יעקב לוי על שהוא מלווה במתנות כהונה יאמר הלוי על כך ועל זה אמר הלא היטבתי אשר אהרן אחיך הוא הלוי ולא אתה וחבירו וכי יבא הלוי מאחד שעריך שקבלו רז"ל שעל כהן ידבר והוא מוכרח גם בכתוב ויתרון זה לו כי כבר ידעתי כי דבר ידבר הוא דבר לישראל ידבר גם לפרעה מש"כ אתה שסירבת כי תהיה לוי בלבד כי מעתה אני קובע לו שכר להיות כהן לאל עליון עם שעדיין לא עשה דבר הלא הוא כי מחשבה טובה אני מצרפה למעשה ומעתה ידעתי את לבו כי דבר ידבר הוא שידבר לישראל וגם ידבר לפרעה. ועוד טעם שני שעליו אותו מניתי לכהן כי הלא גם הוא יוצא לקראתך וראך הולך בשליחות במקומו ושמח בלבו על גדולתך כלומר ולכן גם אתה אל תחוש על כהונתו והנה יראה אהרן גדול עליו ולא יקפיד כי הנה ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו מש"כ עד כה שהיה ית' בעצמו משים את הדברים בפי אהרן ובראות האף כי העניש הוא ית' את משה ושגם רצונו עכ"ז עמו שעל שישמח אהרן בגדולת משה הגדיל את אהרן אז נסתלק האף משני הטעמים על שכבר קבל ענשו ועל שה' אוהבו ואחרי אומרו דבר ידבר הוא אמר ושמא תאמר מי הכניסני בכל זה ולא אדבר עם אהרן לבדו והוא יעשה הכל הלא הוא כי הנה באמצעותיך ישתלשל בו כח לקבל שפע לשליחות הצלחת הגאולה כי הנה ואנכי אהיה עם פיך ואגבך ועם פיהו וגם והורתי אתכם יחד בהיותך עמו את אשר תעשון מש"כ אותו לבדו והוא הקדמתנו שהכל תלוי במשה והנה זה הוא על דברו אל פרעה וגם אל העם להשפיע בהם הכנה להאמין וליגאל צריך על ידך אלא שודבר הוא לך במקומך ובשבילך ואל תאמר כי ידאג אהרן על היותו מושפע על ידך ואתה העיקר כי הלא והיה הוא וכו': 

'''והענין ''' כי הנה ידענו מרז"ל (שם) כי כל לשון והיה הוא שמחה וזה יאמר והיה הוא כו' לו' שמחה תהיה מה שהוא יהיה לך לפה ויושפע העם על ידו כאלו אתה המדבר כי הוא יהיה לך לפה בלבד ואתה תהיה לו לאלהים כי הוא כי כאשר השפע בא מאלהים אל האדם כן תהיה אתה כי השפע יבא לו מאתך כאשר מהאלהים אליך ובזה גלה כל מה שכתבנו. ושמא תאמר כי על ידי המטה יושפע אהרן ולא יצטרך אליך לא כן הוא כי גם המטה צריך אליך כי ואת המטה הזה תקח בידך וע"י כן שתקחנו בידך יהיה אשר תעשה בו את האותות גם שיעשו ע"י זולתך ובזה יתכן אומרו אח"כ ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך וכו' שיורה שע"י אמירת משה וקחתו אהרן מידו היה עושה אהרן את האותות וז"א פה ואת המטה הזה תקח בידך וכו': 

'''ועוד ''' יתכן באו' ודבר הוא לך אל העם לומר הנה עיקר סירובך היה על דבר פרעה כי על ישראל כבר אמרת הנני בא אל בני ישראל אך אתה דע לך כי גם תפסיד כי ודבר הוא לעם כאשר לפרעה ותפסיד זכות זה והשאר כמדובר: