עריכת הדף "אלשיך/שיר השירים/ה" (פסקה)

== יא ==

'''ראשו כתם פז כו'.''' גומרת כנסת ישראל אמריה אצל עו"ג שהיו תמהין על חביבותינו עמו יתברך עם היותנו מצטערים למענו בגליות ואו' הלא תתמהו העו"ג באמת באמור איה תועלתכם על אשר תעבדוהו ומה בצע כי תלכו קדורנית למענו ולקיים תורתו ולא ייטב לכם כו' הנה דעו איפה כי לא על טובות גשמיות של העה"ז אני מתדבקת עמו כי הלא ראשו היא התורה שהיא ראש לשבעה דברים שנבראו קודם העול' אשר אותה הראש היא שלו שהוא בראה שעל ידה היה כל טובתנו הלא הוא כתם פז שאין לבהיקותו חקר כי הלא זהב מופז הוא זהב משובח עד מאד ואינו פז רק מופז שיש בו מהפז אך הפז לבדו אין ערוך אליו לחשיבותו ובהיקותו ובשבעת מיני זהבים שמנו חכמים לא יתחשב כי הוא עולה על גביהם וכמאמרם ז"ל שלא ירד לעולם אלא מעט מזער ואמר כי התורה אשר על ידה נזכה ונדבקים בו יתברך היא כתם פז כי לבהיקותה וספריותה אין חקר עם היות בה מראה התלבשות וגשמיו' עיקרה וסודה דבקה בו ית' בלתי נפרד מאיפותו כנודע שע"י כן האושר הנמשך לנו על ידה כיוצא בה יהיה כי נדבק בשורשה ואיננו רק בעה"ב כי שם בהדבקותה נהי' דבקים בה' חיים חיי עולם וע"כ בטלה קפידת צרת גלותנו בעה"ז כי הלא כל ישענו וכל חפץ על העולם העליון הוא שאחר מות תדבק בה הנפש ואחר התחיה גם החומר כנודע וש"ת מי יגיד לנו שכך הוא חין ערכה לז"א קוצותיו תלתלים לומר הנה מהתפשטו' קווצות הלכות פשטיותה יובן ויבחן עוצם קדושת שורשה כי הלא על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות כי אין קצה ואלו חיה איש אלף שני' פעמים לא יגיע עד אחד מני אלף בחכמתם וכל יום ויום שיעסוק בה יתוספו לו בה חדושים אין מספר כמעיין המתגבר ומי לנו גדול מרבי עקיבא ולא יכול כל ימי לימודו ללמד מר' אליעזר כי אם כמכחול כו' או כאשר ילקק כלב מהים הגדול וכל זה ימצא כתוב או רמוז בתורה שבכתב ולא זה בלבד כי אם בכל קוץ וקוץ תלי תלים ואין זה רק כח רוחני קדוש עד מאוד אמור מעתה כי שורש התורה קדוש ונורא ומאוד בלתי נפרד מאתו יתברך ועל כן תדמה אל בוראה כי על כן גם לקווצותי' גם הם אין קצה כמדובר כי ילמד סתום מן המפורש מקל וחומר וש"ת אם כן איפה למה השחירן והלבישן הוא יתברך והנה הנם בפשטות גשמי ואינו לפי כבוד' אל יקשה בעיניך כי הלא אם הם שחורות הם כעורב והוא כי הנה ארז"ל על לבני עורב אשר יקראו כי בהולדם בני עורב יוצאים לבנים וע"כ אינם מתקבלים לאביהם ואמותם בחושבם כי לא מהם המה כי המה שחורים ובניהם לבנים ויניחום עד יגדלו וישחירו ואז יקבלום נמצא כי השחרות סיבת התקבלם מה שאין כן הלבניו' כדבר הזה קרה לנו עם תורתנו כי הלא היא אש שחורה על גבי אש לבנה שהוא פשט על הסוד הרוחני והנה הדרך הסודיי לא נוכל לקבלו כי יעצרנו הגשם כי חומריים אנחנו ע"כ הוצרך הוא יתברך להשחירה היא אש שחורה דרך מלובש מוגשם למען נוכל לקבלה וזהו שחורות כעורב כי מה שקוצותיו הם שחורות מלובשות לא מהעדר ממנה רוחניות קדוש עצום מאד רק למען נעצור כח בלבניית' לקבלה כי בלבניות' אש לבנה לא נוכל לקבלה כאשר העורבים לא יקבלו בניהם על לבניותן עד יושחרו ועל פי דרכו כי כאשר בעורב גם בהיותם לבנים שלנו יקבלום לא יבצר מהיות יחס עיקריי להם עם אביהם ואמם כן גם אנו גם האש לבנה יחס דבק מאד לה עם נפשותנו כנודע רק שעל היותנו מלובשים בחומר כמו זר תחשב לנו עד תתלבש גם היא כמקרה העורבים שעל היותם מלובשים מנוצה שחורה ירחיקו בניהם בהיותם לבנים עד ילבשו שחורים גם הם ויקבלום: