עריכת הדף "אור שמח/תפילה/י" (פסקה)

== ח ==

'''מי שטעה בימות הגשמים ולא אמר מוריד הגשם כו'.''' 

''' בגמרא ''' טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחה"מ מחזירין אותו כו' הנה כל הפוסקים פסקו כפי תלמודא דילן דמשיב הרוח כו' אינו אומר בשומע תפלה, והירושלמי קאמר דקו"ח להזכרה שהיא מרוח שאומרה בש"ת, וטעמא דתלמודין נראה דדוקא בטל ומטר שכל הני המה שאלות ובקשות מהבורא יתברך וכי לא שאל טל ומטר לא קלקל השאר רק מה שחסר לו השאלה ולכך מזכירה [כדין שאר צרכיו] בשומע תפלה, אבל גבורת גשמים אם אינו מזכיר מה שחייבוהו חכמים הוא כפוחת משבחי הבורא יתברך דהענין דאמרינן לקמן דף למ"ד: סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך כו' דשבחי הבורא יתברך, מצד פעולותיו אין חקר ואין שעור, רק אנשי כנה"ג תקנו להזכיר מה שמושג בחוש, וכי מוסיף מה שאנו רואים במוחש ע"כ נותן גבול וערך בשבחיו יתברך, וכי מזכיר שבחי הבורא בלא משיב הרוח הרי כמקצר בשבח הבורא, ממה שמושג בחוש לכל רואה, וא"כ הוא דומה למלך שיש לו אלף אלפים דינרי זהב ומקלס בשל כסף ולכן מה שצריך לחזור הוא משום דהשאר שאמרם אמר בקלקול ומה יהני במה שיאמר בשומע תפלה וזה מושכל ישר.

''' ולולא ''' דמסתפינא מרבוותא קדמאי אמינא.- דהא דקאמר דבצבור לא מהדרינן משום דשמעה מש"ץ, אינו דישמע כל התפלה מלה במלה, וכפי מה שכתבו תוספות ד"ה טעה כו' כו' דא"כ קשה כיון שש"ץ מוציאו, מאי משני מעיקרא על הך דר' תנחום בצבור, דא"כ אמאי בגבורות גשמים מחזירין אותו, הא נמי ישמע מש"ץ מלה במלה, וע"כ דכוונתו דישמע רק אותה הברכה של שאלה מפי הש"ץ, ובזה יוצא ידי חובתו, וכמו הבדלה שמבדיל על הכוס לחודיה, כן הכא ישמע אותה ברכה בלבד, ולכך גבורות גשמים מחזירין אותו אף בצבור [ולאמר לפי מש"כ דאף אם שומע מהש"ץ מלה במלה ג"כ אינו יוצא דהוי כאילו לא אמר הברכה בכללה ואינו מוציאו ש"ץ כמוש"כ תוספות בשם ר"מ] דאל"ה הרי אמר בקלקול אותן התוארים שהזכיר דשלש ראשונות כולן תוארים הם. ולפ"ז אתי שפיר דברי רבינו בפרקין הלכה ב' אבל אם טעה ש"ץ כשהוא מתפלל בלחש אני אומר שאינו חוזר ומתפלל כו' אלא סומך על התפילה שמתפלל בקול רם, והוא שלא טעה בשלש ראשונות כו' שטעמו משום דשלש ראשונות הוי כגורע שבחי הקב"ה ולא יסמוך ע"ז מה שיתפלל אחר כך, ואם כן דוקא אם הוא מתפלל עדיין, אבל לאחר שסיים תפילתו שוב אינו חוזר וכן כתבו האחרונים ודו"ק: