עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/כה" (פסקה)

== מא ==

'''ויצא מעמך. ''' [מהו מעמך, ממקום שאתה שם], מלמד שלא תהא אתה בכפר והוא בכרך, אתה בכרך והוא בכפר {{תוספת|ריג|ר"ל אם אתה מוצא טוב לישב בכפר תושיבנו גם אותו בכפר, וכן להיפך, והוא ע"ד הדרשה בפ' כי טוב לו עמך (פ' ראה) עמך במאכל עמך במשתה וכו', יעו"ש.}}. (שם).

'''הוא ובניו עמו. ''' תניא, א"ר שמעון, אם הוא נמכר בניו מי נמכרין, ומה ת"ל ובניו, אלא מלמד שרבו חייב במזונות בניו {{תוספת|ריד|ובפ' משפטים בפ' ויצאה אשתו עמו דריש כן באשתו, ופשוט דהיינו רק באשתו ובניו שלקח מדעת רבו. –

ועיין בכתובות ס"ה ב' מבואר דחייב אדם לזון את בניו עד שש שנים, ויליף לה מהא דאמר רב אסי קטן בן שש יוצא בעירוב אמו, והיינו מפני שצריך סיוע אמו, ולכן כמו שמפרנס את אשתו כך מחויב לזון את הבנים הצריכים לה, יעו"ש. ולפי המבואר בדרשה שלפנינו, הנה יש סמך נכון לזה בתורה, כי אחרי שהאדון חייב במזונות בניו של עבדו עד שיוצא לחירות, וסתם מכירת עבד לזמן שש שנים, א"כ ע"כ דהאב מחויב במזונות בניו עד שש שנים, דהא האדון במקום האב קאי לענין מזונות האשה והבנים, ואי לאו שהיה האב מחויב בזה לא היה האדון מחויב, ודו"ק.}}. (קדושין כ"ב א').

'''ושב אל משפחתו. ''' תניא, א"ר אלעזר בן יעקב, במה הכתוב מדבר, אם במוכר עצמו הרי כבר אמור, ואם בנרצע, הרי כבר אמור, הא אין הכתוב מדבר אלא במכרוהו ב"ד ב' וג' שנים לפני היובל שהיובל מוציאו {{תוספת|רטו|ר"ל שאין לומר שהפסוק בא להורות שאם פגע יובל בתוך שש שיוצא ביובל, אחרי דזה כבר כתיב מפורש עד שנת היובל יעבוד עמך, וגם אין לומר שבא להורות שגם הנרצע יוצא ביובל, דגם זה כבר כתיב (פ' י' ) ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו, כמבואר לפנינו שם, אלא בא להורות שגם זה שמכרוהו ב"ד יוצא ביובל, והרבותא בזה דלא נימא כיון דעבד איסורא, שהרי ב"ד מכרוהו עבור גניבה לקנסיה דלא יצא ביובל, קמ"ל. ויתר הדברים השייכים לדרשה זו הובאו לעיל בפסוק י'.}}. (שם ט"ו א').

'''ושב אל משפחתו. ''' אין עבד כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום, ויעשה בעל מום, אמר רבא בר רב שילא, אמר קרא ושב אל משפחתו – למוחזק שבמשפחתו {{תוספת|רטז|ר"ל שישאר בכהונתו והיינו חזקת משפחתו. ועיין בדרשה שבסמוך למשפחתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו וכו'. ועיין בהגמ"ר פ"ה דגיטין שהביא מכאן ראיה דאע"פ דקיי"ל המשמש בכהונה לוקה מ"מ כשהכהן מוחל על כבודו מותר לשמש בו, דאל"ה איך משכחת לה הדין בכלל מעבד כהן דאצטריך לאשמעינן דאינו נרצע, והא אסור לשמש בו, אלא ודאי כיון דמחיל הכהן מותר לעבוד בו, עכ"ל. ולי צ"ע בזה, דהתינח במוכר עצמו שייך לומר שמוחל, אבל במכרוהו ב"ד מאי שייך דמחיל והא בע"כ מכרוהו, ויש ליישב, וע' מש"כ בפ' אמור בפ' וקדשתו.}}. (קדושין כ"א ב').

'''ושב אל משפחתו. ''' תניא, אק הגר נקנה בעבד עברי, מאי טעמא, ושב אל משפחתו בעינן וליכא {{תוספת|ריז|ובמכילתא איתא דגר נקנה בעבד עברי, אך התם איירי בגר הבא על בת ישראל, דמשפחת אם היא לו משפחה.}}. (ב"מ ע"א א').

'''ושב אל משפחתו. ''' למשפחתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו [בגנדולה] {{תוספת|ריח|שאם היה נשיא או ראש בית אב אינו חוזר לגדולתו מפני הכבוד. ומ"ש למשפחתו הוא שב מוסב על הדין המבואר בדרשה דלעיל דעבד כהן אינו נרצע מפני שיהיה דרוש לו לשוב לחזקת אבותיו דהיינו לכהונה, וכשנרצע נעשה בע"מ ויצא מכהונתו.}}. (מכות י"ג א').