עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תרמט" (פסקה)

== לח ==

לח) '''[סעיף ג'] וכן של עיר הנדחת וכו'.''' והכי תנן במתני' {{ממ|סוכה ל"ד ע"ב}} של אשירה ושל עיר הנדחת פסול. של ערלה פסול. של תרומה טמאה פסיל. של תרומה טהורה לא יטול ואם נטל כשר. של דמאי ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין. של מעשר שני בירושלים לא יטול ואם נטל כשר ע"כ. וטעמא דכולהו מפרש שם בגמ' וכתבוה הרי"פ והרא"ש שם והרמב"ם פ"ח מה' סוכה. וכתב הריא"ז הב"ד השה"ג על הרי"פ שם ומז"ה פוסל אפי' בערלת חו"ל ולי נראה שערלת חו"ל יש בה היתר אכילה שהרי יכול להאכיל לכתחלה לחבירו שאינו מכיר בה ולא אמרו אתרוג של ערלה פסיל אלא בערלת א"י אבל נראה בעיני שאינו פסול אלא ביו"ט ראשון בלבד הואיל ואין בו היתר אכילה אין אני קורא בו בו לכם אבל בשאר הימים כשר עכ"ל והב"ד כנה"ג סי' תרמ"ח בהגה"ט מיהו לפי מ"ש הש"ע לקמן סעי' ה' אתרוג שאסור באכילה פסול גם בשאר הימים א"כ ה"ה אתרוג של ערלת א"י פסול גם בשאר הימים כיון דאינו ראוי לאכילה ואסור בהנאה. וכ"כ א"א או' ך' ר"ז או' ט"ו. מ"ב או' מ"ה. ועיין עוד לקמן או' ע"ט. וגם במ"ש להתיר ערלת חו"ל יש לפקפק דלא התירו של תרומה טהורה מפני שראוי ליתנה לכהן אלא התם דוקא משים דאעפ"י שיודע הכהן שהיא תרומה מותר לאכלה משא"כ ערלת חו"ל דאם יודע חבירו שהיא ערלה אסור לאכלה י"ל דאינו יוצא בו וע"כ יש להחמיר כדברי מז"ה של הריא"ז. והגם דדעת מ"א סק"ך להתיר נראה משום דלא נכנס בחילוק שכתבנו ועוד עיין בשו"ת בית יהודה ח"ב סי' ל' שכתב להשיג על דברי מ"א הנז' והסכים לאסור וכתב שכן הורה הלכה למעשה לאסור בין ליודע בין לשאינו יודע יעו"ש. אך היכא דלא אפשר באחר יש ליטלו בלא ברכה כיון דיש מתירין: