עריכת הדף "תוספת שביעית" (פסקה)

==לד==
'''לד)''' ולפי האמור מ"ש הבית יוסף משם הרמב"ן לא יש ג"כ תמיה על הרמב"ם כלל שגרסת התוס' הוא להיפך כיון שאין שביעית משמטת אלא בסופה כל זמן שהוא גובה מוסר שטרותיו לבית דין וכו' וכיון שכבר כתב הרמב"ם דין ההשמטה שאינו אלא בסופה כמבואר ב[[רמב"ם/שמיטה/ט#ד|פ"ט הלכה ד']] וצריך שתשקע החמה וכו' וכל עוד שלא תשקע חמה גובה כל חובו בודאי שיועיל כתיבת הפרוזבול כל שנה שביעית אפילו בערב ראש השנה כל עוד שלא תשקע החמה.

'''וראיתי''' להרב כפתור ופרח ב[[כפתור ופרח/נ|פרק ן']] שכתב וצריך שיכתוב הפרוזבול קודם השמיטה כדתנן אימתי כותבין פרוזבול ערב ראש השנה שלפני שביעית, וכן כתב הרב בן מלכי צדק פרוזבול דינו להכתב עד שלא תכנס השמיטה דהיינו בשלהי אלול של שנה ששית עכ"ל. וכן ראיתי להרב פרישה ודרישה שהסכים כהרא"ש והטור דאין כותבין פרוזבול אלא ע"ס שנה ששית של וכו' נכנסה שנה שביעית אפילו שאינה משמטת אלא בסופה אין כותבין וכתב שכן הוא הגירסא הנכונה כדברי ר' והוא מהתוספתא וכו' לאפוקי מהרמב"ן בתשובתו סי' צ"ו. ובדרישה כתב ודע שהרי"פ והרמב"ם חולקין על הרא"ש עכ"ל והרב בית יוסף בשולחן ערוך פסק כהרמב"ם והרי"ף והרמב"ן דיכולין לכתוב פרוזבול עד סוף שנה של שמיטה מדכתב בדין ל"א כל זמן שהוא יכול לגבות החוב כותבין פרוזבול עכ"ל. וכמו שביאר הבית יוסף על פי גירסת הרמב"ן והוא לע"ד פשוט שכונתו לומר שאפי' אם נאמר שלא יוכל המלוה ליגוש ללוה לתבוע הלואתו משנכנס השמיטה מ"מ אינו אסור לגבות ממנו אם יפרע ואינו צ"ל משמט אני עד סוף שביעית וכיון שיכול ליגוש ואפילו על ידי בית דין בשביעית עצמו שבודאי יוכל לכתוב ולאפוקי סברת הרא"ש והטור וכמו שביאר בבית יוסף שכן נוהגין בכל ארץ ישראל וסביבותיה כאמור.