עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/פרשת השבוע" (פסקה)

==פרשת בהעלותך==
===הגדרת עד אשר יצא מאפכם===
קשה להבין לכאורה מהו הגדרת התורה לגבי המתאווים שאמרו מי יאכילנו בשר ואמר להם ה' לא יום וגו' עד אשר יצא מאפכם האם באמת יצא להם מהאף בשר? וא"כ למה? זה כ"כ נקלט לנו ב'סלנג' עד שאיננו מבינים את הפלא שבביטוי הזה.

ונראה בס"ד עפ"י המבואר בפרשה הבאה פרשת שלח שהמרגלים שהוציאו דיבת הארץ מתו במיתה משונה מדה כנגד מדה שנשתרבב לשונם עד טבורם והיו תולעים יוצאים מכאן לכאן לפי"ז י"ל גם כאן שעיקר החטא של המתאוים היה בגלל חוש הריח שהרי את טעם הבשר היה להם גם כאן שהמן הרי יכלו לטעום בו הכל כידוע ורק הריח היה חסר להם [כך יש לומר וידוע חקירת החיד"א בזה ואכמ"ל] ובפרט שבאו התגרים מאומות העולם למכור לישראל דברים כמבואר בסוף פרשת בלק וכן היו באים וצדים צבאים ששתו מנחלי המן ואוכלים בשרם והיו ישראל מריחים את הריח של הבשר ולזה חשקה נפש לכך מדה כנגד מדה היה עונשם שיצא בשר מאפם ובאו תולעים ורחשו שם אולי אם מותר לחדש כך. {{לא חתם|שבח המצוות}}

===הלשון במעשה מרים "וישמע ה'" שלכאורה צ"ב===

כתוב במעשה מרים שאמרה לאהרן האך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר וישמע ה' ותיכף כתוב: והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר ע"פ האדמה ואח" ויאמרה' פתאום אל משה וגו' ולכאו' צ"ב שבפשטות היה מתאים יותר  לכתוב וישמע ה' סמוך לויאמר ה' ויכתוב וישמע ה' ויאמר פתאום אל משה וגו'

ויש לתרץ בס"ד שתיבות וישמע ה' הם חלק מטענתה של מרים שאמרה שמשה רבינו הוא בטח חושב שהוא עושה כדין שפירש מן האשה וטעמו כי ה' רואה מה שהוא עושה ואעפ"כ אינו אומר לו להחזיר וע"ז טענה שלא היה לו להחליט מכח זה לבד כי הלא גם בנו דיבר ה' ואעפ"כ לא פרשנו וה' יודע מזה ואעפ"כ לא אמר לנו לפרוש? וז"ש וישמע ה' פירוש ש'שמע' שלא פירשנו [דרך כבוד כלפי מעלה לא כמו בלעם שאמר שהקב"ה 'מסתכל' בדברים הללו] ולא אמר לנו כלום וא"כ אין זו ראיה. והתורה מעידה: והאיש משה עניון ירוש לא היה עושה מדעתו חלילה לולא הסכמת ה' שאמר ואתה פה עמוד וגו' ודו"ק. {{לא חתם|שבח המצוות}}