עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/רעא" (פסקה)

==לג==

[לג] '''[לבוש] דשתיה לא מעכבא וכו'.'''  שגג כמו שכתב בית יוסף סוף סימן זה בשם תוס' דכוונת תוס' דשתית המסובין לא מעכבא דדי אם טעם אחד מהם {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}} וכן כתב אגודה פרק ערבי פסחים בהדיא בשם תוס', והוא פשוט בכל הפוסקים דאם לא טעם אחד מהם מעכב. והנחלת צבי כתב דלבוש כיוון לדיעה ראשונה שכתב בסעיף ד' והוא דעת הרא"ש עיין שם, ולא דק דמשמע שם דמקדש איין וטועם, אלא נראה לי שאין צריך לברך בורא פרי הגפן כיון שכבר שתה ואפילו נימא דמיירי שם במקדש בלא יין מכל מקום אם מקדש ביין ודאי צריך לטעום ואפילו נאמר דמקדש ביין ואינו טועם היינו משום דכבר שתה אבל בשמקדש ולא שתה ודאי צריך לטעום והוא ברור ופשוט. גם על ט"ז תמיה לי במה שהביא ראיה שאין צריך לקדש בנשפך מטור סימן רס"ט שכתב דיוצא בלא טעימה עיין שם באריכות, והוא תמוה דהטור קאמר שאם אחד טועם יוצאין כולם עיין שם אבל כשנשפך דלא טעם אחד מהן שאני. ומה שתמה מגן אברהם על מה שכתב בית יוסף מאי דאמרינן לא יצא היינו ידי מצות כתיקונה נראה לי ליישב דכוונת בית יוסף על מה דמשמע שצריך לטעום מאותו כוס, אמרינן אף דשתה מכוס אחר לא יצא ידי מצוה כתיקונה, אבל כשאינו טועם כלל מודה דלא יצא כלל. כללא דמילתא דגם בנשפך צריך להביא כוס אחר ולברך עליו ולטעום ממנו כי אינו יוצא בלא טעימה וכיון שכוס נשפך טועם מאחר וכן מצאתי בכלבו דף ל"ה והלבוש והאחרונים לא ראו דבריו, ובכלבו שם סיים אי קם מדוכתיה צריך לקדש, עד כאן, ורצה לומר שהלך לבית אחר שהרי פסק שם דמפינה לפינה אין צריך לקדש, כתבתי זה לאפוקי משיירי כנסת הגדולה סוף סימן רע"ג שהאריך לדחוק בדבר זה או דהכא דנשפך הוי היסח הדעת כשהולך מדוכתיה קודם שטועם מאחר ועוד הא דמפינה לפינה יש לומר דמיירי כשטועם שם קודם דקם מדוכתיה: