עריכת הדף "אדרת אליהו/במדבר/כב" (פסקה)

== לו ==

'''מהדורא תניינא''' 

''' אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול. ''' ואח״כ כתיב ויקח את בלעם ויעלהו במות בעל ובפעם ב' ראש הפסגה ובפעם ג' ראש הפעור הנשקף על פני הישימן להבין זה שבפעם הראשון יצא לקראתו ובשלשה האחרונים העלה את בלעם לשם. ונראה פי' לפי שכתוב בדברים ב' פסוק י״ד ט״ו קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שמונה ושלשים שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה דמשמע שבנחל זרד פסקו מיתי מדבר למות וזה ידוע שלא פסקו מיתי מדבר למות עד שנכנסו לקצה הארץ שכבשו דהיינו ארץ סיחון ועוג וכתיב בפ' חקת כמה מסעות מנחל זרד עד שבאו לא״י וי״ל דבאמת נחל זרד היה קצה הכנסם לא״י אך נפרש תחילה איך היה סדר מסעם וממילא נבין זה הנה רש״י פי' בפ' מסעי ג' ארצות יושבים בדרומה של א״י מצרים ואדום ומואב נמצא לפירש״י היה אדום במצר דרומי ומדבר צן שחנו שם ישראל דהיינו בקדש שמשם שלחו ישראל ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבור בארצם ע״כ היה במקצוע דרומית מזרחית ממש כמ״ש בפ' מסעי והיה לכם פאת נגב ממדבר צן ע״י אדום וכן ביהושע ט״ו א' אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן הרי מבואר שמדבר צן היה במקצוע דרומית מזרחית ממש וא״כ לפירש״י ע״כ צ״ל שמדבר צן היא קדש היה לצד שני של ארץ אדום ואדום היתה למטה הימנה דהיינו למטה מקדש וארץ אדום היתה עימדת במיצר דרומי ממש ואח״כ ויסעו מקדש שהיתה לצד השני של ארץ אדום ובאו להר ההר ושם מת אהרן כמ״ש על גבול ארץ אדום ואח״כ כתיב ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבוב את ארץ אדום והלא כבר עברו מאדום כולה לכך נראה וודאי דארץ אדום עומדת במקצוע דרומית מזרחית למעלה וסוף מקומה של אדום מתחלת א״י וקדש היא מדבר צן היא למטה הימנ' והיא במקצוע ממש ומדבר צן הולך ע״פ כל רחבה של ארץ אדום עד א״י ממש וקדש היתה עיר בקצה מדבר צן לצד בני ישראל וכשבאו לקדש שלחו לבקש שיניחם מלך אדום לעבור במדבר שלו שדרך שם היו יכולין ליכנס לא״י תיכף וזהו שאמרו לו והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך שהמדבר הוא גבול ארץ אדום וקדש היה קצה הגבול לצד ישראל ולא הניחם ולפ״ז מיושב נמי מה שאמרו לא נעבר בשדה ובכרם ואם בקשו שיניחום לעבור דרך המדינה האיך שייך לומר שדה וכרם במדינה אבל כשנאמר שרצו לילך דרך המדבר שהוא מקום שדה וכרמים אז מיושב שפיר ולא הניחם לעבור בגבולו והוכרחו לילך להלן ובאו אל הר ההר שהוא גבול אדום והר ההר היה משוך מעט לצד דרום וקדש היה לצד צפון ושם מת אהרן וכמ״ש על גבול ארץ אדום ואח״כ כתיב ויסעו מהר ההר לסבב את ארץ אדום שעכשיו הוצרכו לילך כל דרומה של אדום והלכו למעלה מארץ אדום הרבה עד שבאו למזרח ארץ מואב ובזה הלכו ג״כ כל מזרח אדום אלא לפי שלא הלכו סמוך לארץ אדום אלא הלכו למעלה הרבה מדרום לצד צפון עד שבאו נגד ארץ מואב והלכו מזרח מואב ובכל הדרך הזה דהיינו מהר ההר עד אובות לא חנו כי אם בשתי מקומות צלמנה פונן וכן כתוב בפ' מסעי ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן. וכתיב ויחנו באבת ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש משם נסעו ויחנו בנחל זרד והוא דיבן גד וכן כתוב במסעי ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד ואח״כ משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי הוא עלמן דבלתימה האמור במסעי וזהו כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמר נמצא נחל זרד הוא דיבן גד ולכאור' יקשה היאך בא גד ליקח נחלתו עד דיבן גד שהוא יוצא הרבה מנחלת ראובן שהרי ראובן לקח מערוער אשר על שפת נחל ארנן ולקח גם דיבן גד שהוא בתוך הנחל שהוא נחל זרד אלא דברכו משה לגד וטרף זרוע אף קדקד שלקח נחלתו כמו קדקד צד מזרח ולקח נחלתו בלי מצרים לפי שלראובן ומנשה היו להם מצרים. גשורי ומעכתי למנשה ולראובני גבול בני עמון אבל לגד לא היה לו שום מצר וגם לרוחב א״י לקח נחלתו כמו זרוע ג״כ בלי מצרים ועד הנחל לקח ולכך נקרא דיבן גד וזהו שכתוב ברוך מרחיב גד שאין לו שום מיצר כלל ולכך כתיב בדברים קמו ועברו לכם את נחל זרד כי שם כלו מתי מדבר לפי שנחל זרד הוא הנקרא דיבן גד ובו התחיל נחלת א״י שהוא גד וכתיב על כן יאמר בספר מלחמת ה' את והב בסופה ואת הנחלים ארנון ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב ומשם בארה הוא הבאר כו' דמשמע ששם נתנה להם הבאר והלא הבאר היה להם זה כמה שנים וכמה מקומו' שעבר עמהם וגם כן אח״כ כחיב מקומות אחרים וממדבר מתנה כו' שאין להם פי' כלל אבל לפ״ז נראה הכל על נכון ונמצא כך פי' את והב בסופה פו' בסוף מדבר אדום שהלכו הכל במדבר אשר על פני מואב עד שבאו לוהב וזהו נקרא זחל זרד ודיבן גד ולכך נקרא והב לשון הב ששם התחיל ארץ ישראל שנתן להם. ואת הנחלים ארנן וזהו מעבר ארנון ומ״ש במסעי עלמן דבלתימה כאן נקרא נחליאל. ואשד הנחלים הוא הנקרא כאן במות אשר נטה לשבת ער. מלת אשר הוא לרבוי. ומשם בארה (היינו ערבות מואב ששם) נקבע ונעשה באר אבל כל מ' שנה נתגלגל עמהם והיה כמין סלע ועכשיו נעשה כמו באר עד שנגנז לאחר מיתת משרע״ה ואז אמרו שירה עלי באר ענו לה דהיינו שנקבע באר נמצא בתחילה היה במדב' מואב ואח״כ נחל זרד והוא והב והוא דיבן גד ופי' והב בסופ' סוף המדבר של מואב נמצ' מדבר מואב הי' תחיל' ואח״כ ואת הנחלי' ארנן זה נחליאל והוא עלמן דבלתימה ואח״כ ואשד הנחלים הוא במות ובמסעי נקרא הרי העברים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב הוא ערבות מואב (לשבת ער אבל לא ער בעצמו שער הי' ממואב ומשם בארה הוא הגיא) וכן כתוב להלן וממדבר מתנה ממדבר מואב נסע עמהם למתנה דהיינו והב שהוא נחל זרד ודיבן גד שכל אלו השמות נקראו לו וזהו מתנה לשון יהב לפי ששם התחילה א״י להנתן להם שהיא מתנה:

וממתנה נחליאל היא את הנחלים ארנן ובמסעי נקרא עלמן דבלתימה. ומנחליאל במות הוא אשד הנחלים ובמסעי נקרא הרי העברים ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ונשקפה על פנ' הישימן לפי ששם נקבע הבאר (אלא דבמסעי מחלק גם הגיא לשני חלקי') דשני פעמים כתיב בו ויחנו. ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו ואח״כ ויחנו על הירדן מבית הישמת ושניהם נקראו ערבות מואב נמצא יש לנו כאן ששה מקומות בשלשה מקומות הלכו בני ישראל דהיינו מדבר מואב נחל זרד. את הנחלים ארנן. ובשלשה עמדו שם היינו במות בעל ראש הפסגה היא הגיא אשר ע״פ מואב ואח״כ ראש הפעור ולכך (בשלשה מקומות) הראשונים הלך בלק לקראת בלעם אל עיר מואב אשר על גבול ארנון אשר בקצה הגבול ובשלשה מקומות העמידו בלק לבלעם בפעם הא' במות בעל ובשניי' ראש הפסגה ובשלישית ראש הפעור ונשקפה ע״פ הישימן