עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/יג" (פסקה)

== ג ==

'''ובא האות. ''' תניא, רבי יוסי הגלילי אומר, הגיעה תורה לסוף דעתה של עבודת כוכבים לפיכך נתנה ממשלה בה, שאפילו מעמיד חמה באמצע הרקיע אל תשמע לו {{תוספת|ג|כך משמע ליה הלשון ובא האות והמופת, כלומר אע"פ שבא האות והמופת שלו ואף גם בשינוי הטבע לא תשמע לו, יען כי מאת ה' היתה זאת לנסות אתכם אם אתם שלמים באמונתו, ור' עקיבא לא ניחא ליה כן, יען כי אי אפשר שיעשה ה' נס ע"י נביא שקר אחרי שע"י זה אפשר לטעות בו, ולכן מפרש דהא דבא המופת איירי בנביא שמתחלתו היה נביא אמת, ועל זה הוי הפירוש ונתן אות או מופת ובא האות והמופת שכבר נתן בעוד שהיה נביא אמת אל תסמוך עתה על זה. –

וכלל הענין מה שצותה התורה שלא לסמוך על הנסים ומופתים שיעשה הנביא אע"פ שלפעמים יתכן גם מופת אמתי וכעין מ"ש בסנהדרין צ"ג ב' בבר כוזיבא שאמר על עצמו שהוא משיח ואמרו רבנן ניזיל ונחזה אי מורח ודאין [סימן למשיח] משמע שאם היו מוצאין כהאי סימנא היו סומכין עליו – יש לבאר הענין בכלל שמכיון דכאן איירי בשינוי מצוה מן התורה כמ"ש נלכה אחרי אלהים אחרים ואנו אין לנו אלא מה שאחת דבר אלהים במעמד הר סיני ושוב לא תשתנה התורה לעולם, וזהו מה שאמרו במגילה ג' א' ובכ"מ אין הנביא רשאי לחדש דבר, והוי כמו שנצטוינו אז בסיני שאם יבא מי לשנות התורה אף שיבא באותות ומופתים תדעו שהוא מזוייף ולא תשמעו לו כי בזדון דבר הנביא ההוא ורק למען נסות אתכם הניח לו הקב"ה לעשות האות והמופת.}}. (סנהדרין צ' א').