עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/טו" (פסקה)

== ג ==

'''את הנכרי תגש, ''' זו מצות עשה {{תוספת|יד|לדעת הרמב"ם היא מ"ע גמורה, אבל לדעת ראב"ד ורמב"ן נשנה זה כאן רק משום ליתן גם עשה לישראל הנוגש לבד הל"ת דלא יגש, וכמו הלשון כל עוף טהור תאכלו דעקרו בא להורות איסור אכילת עוף טמא, וכדומה מן הלשונות.}} [ספרי].

'''ואשר יהיה לך. ''' המלוה על המשכון אין השביעית משמטתו, מאי טעמא, דכתיב ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך ולא אשר של אחיך בידך {{תוספת|טו|אינו מבואר אם דוקא כששוה המשכון נגד כל החוב או לא, ובירושלמי שביעית פ"י סוף הלכה א' אמר שמואל אפילו על המחט, וזה מורה לכאורה דאפילו משכון כל שהוא ג"כ אינו משמט, אבל באמת אין ראיה משם, די"ל דשמואל לשיטתיה דס"ל בבבלי ב"מ פ"ב א' האי מאן דאוזיף אלפי זוזי לחבריה ואנח ליה קתא דמגלא עלייהו אבד קתא דמגלא אבד אלפי זוזי, ומבואר שם דלא קיי"ל כותיה, ולכן מחלוקת הפוסקים בזה אם אינו משמט רק מה שכנגד המשכון או גם היתר על המשכון, וע' בחו"מ סי' ס"ז ס' י"ב.}}. (שם).

'''תשמט ידך. ''' ידך תשמט ולא המוסר שטרותיו לב"ד, לפיכך תיקן הלל פרוזבול מפני תיקון העולם {{תוספת|טז|שראה שנמנעו מלהלות זא"ז ועוברים על הכתוב בסמוך (ט') השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע וגו', וענין הפרוזבול הוא, כי מדין תורה צריך למסור גוף השטרות לב"ד שאז לא הוא התובע כי אם הב"ד, והלל תיקן שדי שיאמר בעל פה לב"ד שמוסר תביעת חובו אליהם וכן גם במלוה ע"פ, ולזה צריך כתיבת פרוזבול.

והנה מבואר בגמרא זהו גופו של פרוזבול, מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, ותמה אני מאד שעיקר הענין חסר מגוף הנוסח, והיינו מוסרני לכם שאתם תהיו הנוגשים ולא אני, וגם הלשון שאגבנו אינו דבוק, ויותר היה מכוון לומר ואגבנו, ובכלל לשון זה שאגבנו מיותר, דמאליו מובן, ועיקר הדבר היא המסירה שהם יהיו התובעים. ובהכרח צריך לפרש שהלשון שאגבנו לשון קצר הוא, והכונה שאתם הב"ד תהיו הגורמים והמסייעים שאגבנו, והיינו שתגבו אתם מהלוה ועל ידכם אגבה אני, ועדיין צ"ע, וע' לקמן פ' ח' באור שם פרוזבול.}}. (שם).