עריכת הדף "
שער המלך/יום טוב/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''מי שלא הניח ע"ת כו' ואסור לאחר שהניח לעצמו לבשל ולאפות לזה שלא הניח עד שיקנה לו.''' כתב הר"ן וז"ל והקנאה מיהא בעי דבלא"ה א"א משום דשלוחו של אדם כמותו כו' יע"ש וק"ל לכאורה דהא קי"ל אין שליח לדבר עבירה ואם כן אפילו בלא הקנאה נמי לשתרי בשלמא לרבינא דס"ל בפ' קמא דמציעא דהיכא דשליח לאו בר חיובא אמרינן יש שליח לדבר עבירה ניחא דה"נ כיון דשליח לאו בר חיובא שהרי יכול לאפות לעצמו הוה ליה שלוחו כמותו אמנם לרב סימא דסבירא ליה דאפילו היכא דשליח לאו בר חיובא אמרינן אשלד"ע תקשי ליה ברייתא דידן דקתני כיצד הוא עושה מקנה קמחו לאחרים דלמה צריך הקנאה כיון דאין קמחו נאסר ואי משום דשלוחו של אדם כמותו הא אשל"ע וכעין זה הק' הר"ב משנה למלך בפ"ה מה' מלוה ולוה דין י"ד אההיא דגרסינן פרק המדיר המדיר את אשתו מליהנות לו עד ל' יום יעמיד פרנס ופריך בגמר' ופרנס לאו שליחותיה קעביד דמאי קושיא אימא אשלד"ע ותירוצו שם אינו מעלה ארוכה לקושיא דידן כמו שיע"ש ועיין בספר מחנה אפרים הלכות שלוחין סימן ט' ומכח זה היה נראה להוכיח שדעת הר"ן ז"ל דבאיסורין דרבנן לא אמרינן אשל"ע ומהרימ"ט ז"ל בח"א סימן קי"ו נסתפק בזה יע"ש:<br>''' האמנם ''' ראיתי לרב משנה למלך ז"ל בפ"ב מהלכות רוצח הלכה ב' שהוכיח במישור דאפי' באיסורין דרבנן אשלד"ע מההיא דגרסינן בפרק הפרה ד' נ"א בור של שני שותפים היכי משכחת לה אי דשוו שליח תרווייהו ואמרי זיל כרה לן אשל"ע הרי דאע"ג דאיסור קילקול בר"ה אינו אלא מדרבנן אפילו הכי פריך עלה דאין שליח לד"ע ואם כן הדרא קושיא לדוכתא ויש ליישב דאע"ג דבאיסורין דרבנן נמי אמרינן דאשלד"ע היינו דוקא היכא דשליח נמי עבר אאיסורא וכההיא דחופר בור בר"ה אמנם היכא דשליח לאו בר חיובא כלל ואפילו איסורא דרבנן לית ביה בהא כ"ע מודו דישלד"ע באיסורין דרבנן ואע"ג דלרב סימא אפילו היכא דשליח לאו בר חיובא אמרי' אשל"ע היינו דוקא באיסורא דאורייתא אבל באיסורא דרבנן אפילו רב סימא מודה ועי"ל דס"ל להר"ן דהא דאמרי' אשל"ע היינו דוקא לפוטרו ממלקות וכיוצא אמנם איסורא מיהא איכא וכמ"ש הט"ז בי"ד סי' ק"ס ס"ק ומש"ה לכתחילה לא שרינן לאפות בלא הקנאה כנ"ל:<br>''' כתב ''' מרן הב"י ז"ל בסימן תקכ"ז וז"ל והמרדכי כתב בה"ג התיר להקנות ביום טוב משום מצוה וכן לולב ואתרוג יוצאין בהם כל העם כו' ואיני מבין דבריו דאי בלשון מתנה בלא סודר מאי איריא משום מצוה בלא מצוה נמי אמאי ליתסר כו' ואפשר דאפילו להקנות במשיכה בלא קנין סודר סובר המרדכי דאסור משום דהוי כמו"מ ובמקום מצוה התירו עכ"ל ובספר עבודת הגרשוני ח"א סימן כ"ה כתב בפשיטות דשרי ליתן מתנה בשבת ולא חיישינן משום מו"מ דמתנה מיהב יהיב מישקל לא שקיל והביא ראיה מדברי התוס' שכתבו בפרק הדר דס"ו ע"א ד"ה יפה וז"ל ל"ד למו"מ ליאסר בשבת דלא הוי אלא כמתנה בעלמא כו' וכ"כ המרדכי ר"פ הדר ע"ש הרי משמע שמתנה לנכרי מותר בשבת ולא דמי למו"מ ליאסר בשבת עכ"ד יע"ש. ולפי הנראה אישתמיט מיניה דברי מרן הב"י ז"ל הללו דכפי דבריו נמצאו דברי המרדכי סותרים שכפי מ"ש כאן עכ"ל דס"ל להמרדכי דאפילו להקנות במשיכה בלא קנין סודר אסור וכמ"ש מרן ז"ל ואם כן ע"כ צריך לחלק דההיא דפרק הדר שאני דאינו נותן לגוי לשם מתנה גמורה אלא כדי להתיר לו טלטול ולהנאתו קא מכוין הילכך לא חשיבא כמתנה גמורה לאוסרה בשבת ומ"ש הרב הנז' דלא חיישי' למו"מ משום דמתנה מיהב יהיב משקל לא שקיל קשה שהרי הקדש מיהב יהיב מישקל לא שקיל ואפילו הכי גזרינן משום מו"מ כדאיתא בפרק משילין ועיין בהרב מגן אברהם סימן ש"ו סעיף קטן ט"ו עיין שם ודוק:<br>''' אפריון שלמה''' ''' מה ''' שהקשה על טעם הר"ן הלא אשלד"ע כמו שהקשה המשל"מ בהא דפריך הש"ס ופרנס לאו שליחותי' קעביד והכא לא שייך תירוצו. ולפענ"ד נראה דא"ש דהנה ע"כ לא אמרינן אשלד"ע רק באם גוף המעשה אינו חוזר אל המשלח ואין המשלח נהנה מגוף המעשה אז אמרינן אשלד"ע ולא נחשב שלוחו ומה"ט א"ש מה דאמרינן דבאשלד"ע השליחות בטל היינו דאם נימא דהמעשה קיים אם כן כיון שיהיה נהנה המשלח מן המעשה ואתעבידא מחשבתו וחזרה השליחות אצל המשלח ודאי נחשב שלוחו ממש אבל אם המעשה בטל אז כיון דלא נהנה המשלח מזה וכן בדבר דלא חזרה אל המשלח כגון גבי פרנס וכדומה בכל הראיות שהביא שם השעה"מ אז בזה אמרינן אין שליח לדבר עבירה אבל הכא שסוף סוף אתעבידא מחשבתו שמבשל עבורו והוא יאכל ממנו אם כן כיון שהמשלח האסור לו יהי' נהנה משליחות זה כמו שעשה עבורו וכל שחזרה השליחות אל המשלח יש שלד"ע ונחשב שלוחו ואסור זה נלפע"ד. והנה בחי' לש"ס הקשיתי על התוס' בד"ה הוא נאסר דמה שליחות צריך בבישול לשבת לומר בי' כיון דהוא אסור גם שלוחו אסור וכעת נ"ל ליישב כך דהנה ביו"ט אינו מותר לבשל רק מה שצריך לו אבל מה שאין צריך לו למותר אין רשאי לבשל לחלל יו"ט בחנם ולפ"ז מה שלאדם מותר לבשל לאחרים היינו רק או דאם הוא מאכיל משלו לאחרים אז נחשב לו צורך היום דגם זה לו בכלל תענוג מה שיהנה לאחרים ולא יאכל לבדו ומצוה הוא בתורה לשמח את עניים עמו כמפרש בקרא ושמחת וכו' וכן בעזרא ושלחו מנות לאין נכון לו לכך הוי לו צורך היום ודומה למ"ש התוס' דלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם הוי צורך היום כן ה"נ מה שיהי' שלחן אחרים ריקם הוי לו צורך היום ולכך מותר לבשל עבור אורחים אך היינו אם נותן להם משלו אז מצוה קעביד והוי בכלל מצות יו"ט לשמח גם אחרים עמו לכך הוי לו לצורך היום אבל אם מבשל משל אחרים ולא יחשב לו המצוה לא נחשב הדבר צורך לו ולכך אין לו היתר לעשות רק בתורת שליחות דהוי שלוחו כמותו וכיון דחברו צריך לכך אופהו בשביל חברו והוי כמותו ולכך כיון דאין לו היתר רק מכח שליחות אבל הוא עצמו אסור לכך הקשו שפיר דאיך יבשל עבור חברו אבל ע"י הקנאה דאז הוי משלהם לאחרים א"צ לבוא בתורת שליחות רק בתורת עצמו מותרין לבשל לכך מותר וא"ש ודו"ק:<br>''' שם''' <br>''' מה ''' שהביא לשון המרדכי הובא בב"י וז"ל כה"ג התיר להקנותו ביו"ט וכו' וכתב הב"י ואיני מבין דבריו וכו' עיי"ש הנה דברי הב"י תמוהין מאד דהרי מה חילוק יש בין ק"ס או לא הרי מפורש הוא בביצה י"ז דלמקני שביתה בשבתא לא. משמע דכל קנין אסור בשבת ויו"ט ועיין בתוס' שהקשו איך התירו גבי ש"מ דתיחוד ותפתח משום דלא לטרוף דעת הש"מ התירו והרי ענין תיחוד ותפתח הוי חזקה לקנות בזה גוף הדבר והוי כעין קבלת מתנה ע"י משיכה וכדומה ומ"מ לא הותר רק ע"י שלא תטרוף דעת הש"מ אבל בלא"ה הוי אסור א"כ מפורש הוא דכל הקנינים אסורים ביו"ט. ומ"ש השעה"מ על עבודת הגרשוני שלא ראה דברי הב"י לא ידעתי למה לא תמה יותר וש"ס מפורש דלמקני שביתה ביו"ט לא דהוי רק כעין מתנה ומדברי התוס' שם וכמה פוסקים שכתבו דהך דתיזול איהי ותיחוד ותפתח הוי רק מכח שלא תטרוף דעת הש"מ והרי זה הוי רק כעין מתנה לבד ומוכח דאף מתנה אסור ואפשר דהתם בש"מ כיון דעי"ז יחולו הגרושין ויפטור ממנה משאר כסות ועונה לכך הוי כעין מכירה לא כמתנה וכן בקנין שביתה בתחומין כיון דמה שקונה שביתה כאן הוי עיקר דירתו ממק"א ואוסר עצמו אלפיים של צד ביתו הוי כעין חליפין ומקח וממכר מה שאוסר כאן מתיר כאן לכך הוי כעין חליפין ומקח וממכר ובזה אדרבא הי' נראה לכאורה ראי' לעבוה"ג ממה דהקשו שם למה לא אמרינן בערובי חצרות הטעם למקני שביתה וכתבו דבע"ח לא שייך זה ולכאורה הוא מחוסר טעם ולפמ"ש א"ש דבע"ח כיון דאינו אוסר עצמו במק"א א"כ הוי כעין מתנה ומתנה מותר ביו"ט לכך לא שייך בזה איסור קנין שביתה אך לפ"ז הי' מוכח להיפוך מדברי הרי"ף בפ"ב דביצה שמחלק דבתחומין הוי קנין רשות אבל ע"ת ביטול רשות הוא ולא מחלק דזה הוי כמתנה וזה כמקח וממכר מוכח דס"ל דאף מתנה אסור דלא כדעת עבוה"ג ומה שתמה עליו השעה"מ ממ"ש הב"י והמרדכי נראה דאין ראי' די"ל דהמרדכי סובר כדעת הרא"ש דמעמ"ל הוי הכונה דקונה ע"מ שיחזור ויקנה לו ולא שיחזור מאליו לזמן דזה הוי רק קנין פירות רק הכונה דמקבלו בתנאי שיחזור ויקנה לו והוי כמתחייב ליתן דמיו עבורו ולכך הוי כמו"מ וכן ה"נ כיון דיש אומדנא דמוכח שמקנה לו הקמח רק כדי שיאפה לו הוי כאלו התנה עמו בפירוש עמ"ל אף דלא התנה כל דאיכא אומדנא דמוכח הוי כאלו התנה עמ"ל סתם שיהי' שלו לעולם ובלי תנאי חזרת הקנאה רק לעולם או שיחזור לו לאחר זמן ממילא בלי חזרת הקנאה כל כה"ג אינו דומה למו"מ וי"ל דמותר כדעת עבוה"ג בזה ומותר ליתן במתנה בשבת וי"ט:<br>''' מעשה חושב''' ''' (קכד) ''' אמנם לרב סימא דס"ל כו' תקשי לי' ברייתא דידן כו'. אני תמה דהאי מאי קושיא היא הא קיי"ל נמי דאין שליחות לנכרי ואפ"ה אמירה לנכרי אסורה משום שבות ואיך ס"ד דיהי' מותר לכתחלה לאחר לאפות ולבשל בשביל זה שלא עירב בלי הקנאת קמחו הנאסר ואי לישנא דשלוחו של אדם כמותו קא קשיא לי' א"כ הא לרבינא נמי קשה משום דעד כאן לא קאמר רבינא דהיכא דשליח לאו בר חיובא הוא אמרינן דיש שליח לדבר עבירה היינו היכא דהשליח אינו שייך כלל באותו דבר איסור. כהאי דכהן שאמר לישראל צא וקדש לי אשה גרושה. דלא שייך לאו זה בישראל כלל. אבל היכא דגם להשליח יש לו שייכות באיסור זה עצמו אלא דבמעשה זו אינו בר חיובא. כמו בנ"ד דאלו השליח הזה לא הי' מערב לעצמו הרי נמי אסור הי' לאפות ולבשל וא"כ הרי זה מקרי בר חיובא אפילו לרבינא ג"כ:<br>''' תדע ''' שכן הוא דאל"כ יקשה אמאי לא קאמר הש"ס בב"מ דף י"א הנ"ל איכא בינייהו בין רבינא לרב סימא בישראל שאמר לחבירו צא והחזר לי גרושתי או צא וגרש אנוסתי. אע"כ צ"ל דה"ט משום דבהא גם רבינא מודה דהו"ל בר חיובא כיון דחל גם עליו הלאו שלא להחזיר גרושתו ושלא לגרש אנוסה דידי' וא"כ הו"ל תו דבר עבירה ואין שליח לד"ע אפילו לרבינא. ועיין או"ח סי' רכ"ג סעי' ט"ז וסעי' י"ז שם ודו"ק. וכן דעת הנ"ב מה"ק סי' ע"ה. אולם י"ל דהגאון המחבר ז"ל ס"ל כדעת המל"מ בפ"ד הלכה י"ד מהלכות מלוה וכר"י אלפאנדרי בשו"ת מוצל מאש סי' ל"ב דס"ל דבכה"ג לא מקרי בר חיובא וע"ש ועיין בשו"ת מו"ח רבינו נ"ע סי' קצ"ד ומ"ש שם חתנו והדברים ארוכים ואין הגליון מספיק:<br>''' אמנם ''' לא ירדתי עוד לדעת הגאון המחבר ז"ל בקושייתו דהא אי נימא דאין שליח לדבר עבירה. א"כ הרי השליחות בטל כמ"ש התוס' בב"מ הנ"ל ואין תו רשות ביד השליח למיפא קמחא דחברי' משום דכבר נסתלק משליחותו ואין שום אדם רשאי לאכול מפת שאפה זה שלא ברשות הבעלים וא"כ מאי בכך שהאופה עירב לעצמו מ"מ פת זה שאפה מקמחי' דנאסר שלא מדעת בעלים אין לו היתר באכילה. וא"כ הרי אפייה זו הוי מלאכה שלא לצורך כלל ומדאורייתא נמי אסורה שהרי לא שייך לומר בה הואיל ואי מקלעי לי' אורחים כו' דהא הכל אסורים בפת זה ומש"ה שפיר קאמר הר"ן ז"ל דצריך לאקנויי קמחי' וממילא מותר הפת דהא לא נעבדה עבירה באפייתו ודו"ק:<br>''' ואף ''' דיש לפקפק בזה ולומר דכיון דבאמת הבעלים עשאוהו שליח וברשותם הוא אופה וא"כ אע"ג דהשליחות בטל משום עבירה אפ"ה לא נסתלק בזה הרשות שנתנו לו הבעלים למיפא קמחא דידהו ואין בפת משום גזל ומותר באכילה מ"מ מנ"ל להקל בזה וצ"ע לעת הפנאי. והא דכתב הר"ן דצריך לאקנויי קמחי' ולא אמרינן דאחרים מותרין לאפות לו מטעם הואיל דאי בעי מקני להו י"ל דכיון דאפילו מי שעירב נמי אין לו היתר לאפות אלא מטעם הואיל ואי מקלעי לי' אורחים כו' כמ"ש התוס' בריש מכילתין וא"כ משום הכי צריך לאקנויי משום דהו"ל תרי הואיל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף