עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/במדבר/כה" (פסקה)

=== ויחל העם לזנות אל בנות מואב ===
הנה כאן בפסוק כתוב "לזנות אל בנות מואב", אולם אח"כ בפס' ו כתוב "ויקרב אל אחיו את המדינית", היינו שהיה זה עם מדין ולא מואב. ובפרשה הבאה פר' פנחס כתוב {{ממ|כה, יז}} "צרור את המדינים והכיתם אותם. כי צוררים הם לכם וגו' על דבר פעור ועל דבר כזבי וגו'". וברש"י שם: ואת מואב לא צוה להשמיד מפני רות שהיתה עתידה לצאת מהם כדאמרינן בב"ק {{ממ|לח:}}.

והנה בתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק {{ממ|כה, טו}}: "ושם האשה המוכה המדינית כזבי בת צור, ראש אומות בית אב במדין הוא", כותב שהיא היתה בת בלק "ריש אומא דמואב במדין בית מותביה הוא". [וכן כתב התיב"ע לקמן {{ממ|לא, ח}}.] והביאו שכך משמע במדרש רבה {{ממ|דברים פכ"א ג}} שצור הוא בלק, וכן הביא האור החיים מבמדבר רבה {{ממ|כא ג}} שצור שנהרג עם נסיכי מדין הוא בלק, ובשביל שהפקיר בתו הורידוהו מגדולתו שהיה ראש לכולם. עי"ש באוה"ח באריכות.

[ואני בעניותי לא מצאתי בשני המדרשים האמורים שבלק הוא צור {{ממ|אלא רק שצור היה מלך}}, אך מצאתי כן במדרש רבה {{ממ|בלק פר' כ סי' כד}} שכזבי אמרה לזמרי: "איני נשמעת אלא למשה, שכך ציוה אותי בלק אבא שלא לשמוע אלא למשה, שאבי מלך". וכן משמע ג"כ שם בסי' ד: "'ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא', והלא מתחילה נסיך היה שנאמר 'את אוי ואת רקם', אלא משנהרג סיחון המליכוהו תחתיו 'בעת ההיא' שגרמה לו שעה". וביארו שקושיית המדרש היתה מההמשך: "ואת צור", שהוא בלק {{ממ|ואכן כך מצטט הרמב"ן {{ממ|כב, ד בסופו}} את המדרש}}, והכרחו היה שבלעם נתן לבלק עצה להחטיא את ישראל, והוסיף הירושלמי {{ממ|סנהדרין י, ב}} שיעצו להפקיר את בתו בראש כולן, וכך עשה – "הפקיר את בתו" {{ממ|המדרש להלן בסי' ז}}.]

ואם כן ניתן להבין {{ממ|וכעין המבואר באוה"ח שם}} שבאמת העם החל לזנות עם בנות מואב, וזמרי בן סלוא חטא עם כזבי בת צור–בלק מלך מואב, והיא נקראת 'מדינית' משום שאביה היה ג"כ מנסיכי מדין. [אמנם יעוין במהרש"א בסנהדרין דף קו. שמבואר בדבריו שבלק וצור אינם אותו אדם, וכותב שבלק לא קיבל את עצת בלעם אלא רק צור ממלכי מדין, ולכן נצטוינו לצרור את מדין, עי"ש. וכן משמע ברא"ם {{ממ|לא, ח}} שבלק לא היה קשור למדין, עיין בדברינו שם] ועדיין צריך ביאור מדוע נצטוינו לצרור את מדין, כי צוררים הם לכם וגו', והלא לא כל האומה החטיאה את ישראל, אלא רק כזבי בת צור-בלק, שהיה אחד מחמשת נסיכי מדין, שהיא הצטרפה לכל המואבים, וכיצד מענישים את מדין ולא את מואב?

שוב ראיתי את דברי הרמב"ן לקמן {{ממ|כה, יח}} על הפסוק: "צרור את המדינים והכיתם אותם כי צוררים הם לכם בנכליהם וגו'", וז"ל הרמב"ן: וטעם בנכליהם. כאשר פירשתי {{ממ|לעיל כה, א}} כי זקני מדין חשבו המחשבה הרעה הזאת כמו שנאמר {{ממ|לעיל כב, ד}} "ויאמר מואב אל זקני מדין", כי בהם נתיעצו מתחלה, והם נתנו עצה זו למואב שתזנינה בנותם עמהם ויצמידו אותם לבעל פעור להדיחם מעל השם, ואם לא נזכר שם. ועוד ששלחו להם בת מלכם לזנות עמהם, וזה טעם "ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם", כי לולי מדעת יועצי המלכות נעשה כבודה בת מלך במדין, מה תבקש בשטים בערבות מואב לבא אל מחנה עם אחר, כי ישראל בערבות מואב בשטים היו, ומאין תבא שם המדינית הזאת. אבל היתה יפת תאר מאד, ושלחו אותה זקני מדין שם, כי אמרו "בתואר אשה יפה רבים הושחתו" {{ממ|יבמות סג}}. וקרוב הוא שהיה גם בלעם בעצה הזו, כי בשובו מארץ מואב עבר במדין כי דרכו משם והיה ביועצי המלכות, ואולי נתעכב שם לדעת מה יהיה בהם, לפיכך מצאוהו ישראל במדין והרגוהו שם {{ממ|להלן לא, ח}} וכו', עכ"ל הרמב"ן.

היינו דלדברי הרמב"ן מבואר שהסיבה לצרור את מדין היתה משום ה"נכליהם" היינו שהם נתנו את העצה הזו, בצירוף עם כך ששלחו את בת המלך היפה אל מואב לזנות עם בני ישראל. ולדבריו עצה זו לא היתה של בלעם בלבד, וכדמשמע מרש"י שמביא כן מהגמ' בסנהדרין קו. אלא היתה זו עצה של מדין, וכלשון הפסוק "בנכליהם אשר ניכלו לכם", בצירוף עם בלעם, וכלשון הרמב"ן: "וקרוב הוא שהיה גם בלעם בעצה הזו וכו'".

אמנם העירני גיסי הרב יצחק וקסמן שליט"א, שבפרשת מטות לאחר מלחמת מדין אומר משה ללוחמים {{ממ|לא, טו-טז}}: "ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה: הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה' על דבר פעור ותהי המגפה בעדת ה'". ומבואר שכל המדיניות השתתפו בהחטאת ישראל בחטא פעור, ואילו ברמב"ן משמע שרק כזבי הצטרפה למואביות, וצריך עיון.

והנה בגמ' ב"ק לח. איתא: ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב אמרה תורה {{ממ|במדבר כה, יז}} "צרור את המדינים והכיתם אותם" וגו'. והיינו שבנות מדין באו לעזור למואב, וכפי שכתוב בהמשך הפסוק שם: "על דבר פעור". עוד הביאו בשם רבינו מיוחס שכתב שמדין ועמון ומואב ישבו יחד במזרח ארץ ישראל, והיו יחד בעצה נגד ישראל, ונחשבים כאומה אחת, ובאמת חטאו ישראל עם בנות מדין, אלא שנקראת מדין על שם מואב. והאברבנאל כתב שמואב לא שמעו לעצת בלעם להזנות בנותיהם, ורק מדין שמעו לעצתו ושלחו בנותיהם לזנות, אלא שהטעו את ישראל ואמרו שהן בנות מואב. 

והנה המלבי"ם {{ממ|בפס' ב}} כתב שהחטא היה בסבת בנות מדין ולא בנות מואב שהיו צנועות, כמ"ש חז"ל "מואבי ולא מואבית", דכתיב "אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים", ואשה אין דרכה לקדם, מבואר שלא היה דרך בנות עמון ומואב בכך, רק זאת עשו בנות מדין, וקיצר בזה כאן כי ישראל חשבום לבנות מואב, וגם שסמך על מה שביאר זה אח"כ שהעניש את מדין ולא את מואב. וההעמק דבר {{ממ|שם}} כתב שידוע שהע"ז של מואב היה 'כמוש', ואילו 'פעור' היה הע"ז של מדין, אלא שהוא היה ג"כ במואב לכמה אנשים שדרו שם, וגם מלכיהם היו שרי מדין כמש"כ בראש הפרשה, והיו כמה נשים מפתות גם לפעור וכדאיתא בסנהדרין קו. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:23, 7 בפברואר 2021 (IST)