עריכת הדף "
שו"ת בית הלוי/א/לז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == אמנם תי' השני אינו מספיק כלל דהרי הגמ' מתרץ דמש"ה לא יליף ר"ע המל"א בכל התורה מנזיר משום דהוי נזיר וחטאת שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין דנהי דנזיר איצטריך דלא הוי מצי למילף מחטאת דחולין מקדשים לא ילפינן אבל לא לכתוב הך דחטאת ונלמד מנזיר והוי ב' כתובים ואין מלמדין ולדבריו הרי אי הוי ילפינן בק"ו מנזיר לא היה לוקה בחטאת על המל"א דאין עומה"ד ומש"ה כתיב יקדש לומר דלוקה בחטאת על המל"א וא"כ היאך הוי ב' כתובים הבאים כא' דאין לומר דהר"י דאורליינוש יסבור דגם על הך דיקדש ליכא מלקות דהוי רק עשה וס"ל דלא כהמ"מ הנ"ל רק סבר דגם היכא דאיכא עשה אין עומה"ד וא"כ גם עתה אינו לוקה בחטאת ואיסורא הא הוי מצי ללמוד מק"ו דנזיר ומש"ה הוי ב' כתובים וידעינן מזה דבכל התורה גם איסורא דאורייתא ליכא זה אינו דהא ע"כ ס"ל להגמ' דעל הך קרא דיקדש איכא מלקות דאל"כ למה אמרה הגמ' דנזיר צריך לכתוב משום דחולין מקדשים לא ילפינן תיפוק לי' דבנזיר הא כתיב לאו גמור וכל משרת ענבים לא יאכל ומוכרח דגם על הך דיקדש איכא חיוב מלקות והדר קשה אי נאמר דעל לימוד מנזיר ליכא מלקות הא צריך יקדש למלקות בחטאת והיאך הוי שני כתובים ומוכרח ע"כ לומר כתי' הראשון של שעה"מ דהיתר מצטרף לאיסור ילפינן שפיר עונש מק"ו כיון דאיסורא איכא בלא"ה דח"ש אסור וס"ל להר"י דגם ע"י תערובת ח"ש אסור מדאורייתא{{ביאור|'''הגה"ה''': בע"ג דף ל"ג איתא גבי קנקנים של יין מהו ליתן לתוכן שכר ר"נ ור"י אסרי ורבא שרי וכ' התוס' בד"ה שרי דה"ה מים ושארי משקין מותר לבד מיין וכבר מפורסם הקושי' דהא בפסחים דף מ"ד כתבו התוס' דלר"ע דיליף טעם כעיקר מכלי מדין דהיאך יליף מניה לנזיר דהא נזיר קיל דאין איסורו איסור עולם ויש היתר לאיסורו ותירצו דהתורה הצריכה הגעלה גם לכלי יין משום נזיר והרי נזיר א"א לו להשתמש רק שארי הגה"ה משקין והם הא שרי גם בלי הגעלה והניחא להטעם שכ' הרשב"א דכיון דבליעתו בצונן הוי רק משהו וא"כ הא שפיר הצריכה הגעלה לכלים שמבשלים בו יין אבל לפי הטעם של הטור שכתב ביו"ד סי' קל"ז דבשאר משקין הוי פגום קשה. והנראה לישב דהא בחולין דף ט"ז דרשינן ובתים מלאים כל טוב ואפי' כתלי דחזירי הרי דגם אם תפסו איסור ג"כ הותר להם וא"כ נזיר שתפס יין הא מותר לשתותו ועי' ברמב"ן פי' החומש פ' מטות הא דלא נאמר להם דין הגעלה במלחמת סיחון משום דהיה מארץ ז' עממין ובו הותר גם כתלי דחזירי ורק במדין דלא הוי מכלל הז' אומות לא הותר וא"כ הא הוצרך הגעלה לבל ישתמש בו נזיר יין מאותן ששלל במלחמת סיחון:}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף