עריכת הדף "רש"י/בראשית/לב" (פסקה)

== ד ==

'''וישלח יעקב מלאכים.'''  מלאכים ממש {{ממ|בראשית רבה}}{{הערה|ואונקלוס מתרגם: מלאכים - אזגדין, שהם שלוחים (חזקוני). ונחלקו המפרשים מהיכן למד רבינו שמלאכים ממש היו. ה{{ממק|מזרחי}} מבאר שלמד כן מהמשך הכתוב: "וישלח יעקב מלאכים לפניו", היינו מאותן המוזכרים לפניו בפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לב#ב|לעיל פסוק ב]]}}: "ויפגעו בו מלאכי אלהים". וב{{ממק|כלי יקר}} כתב שיש אומרים שרש"י דייק כן מהסמיכות בין פסוק זה לפסוק "ויפגעו בו מלאכי אלהים", ויש אומרים {{ממ|כ"כ ה{{ממק|בעל הטורים}}}} שלמד זאת מראשי התיבות "מחנים" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לב#ג|לעיל פסוק ג]]}} - מאותו חיל נטל יעקב מלאכים, ו{{ממק|רבינו בחיי}} פירש שדייק כן מהכתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לב#ז|להלן פסוק ז]]}} "וישובו המלאכים" ולא מוזכר בפסוק שהלכו, הרי שהיו מלאכים ממש ועד שלא הלכו כבר שבו. הכלי יקר עצמו מבאר שלמד כן מלשון "לפניו" שהוא כפי שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#כג|שמות כג כג]]}} "כי ילך מלאכי לפניך", ורמז שהיו לפניו תמיד אף כשהיו אצל עשו ונרא בשני מקומות רחוקים זה מזה דבר שלא יתכן אלא במלאכים ממש, והוסיף שאפשר לפרש לשון "וישובו המלאכים" מלשון תשובת דברים שהשיבו לו "באנו אל אחיך" אף שהיו אצל עשו, ואם כן מוכח מכאן שהיו אלו מלאכים ממש. ויעויין עוד ב{{ממק|אור החיים}} שביאר כמה דקדוקים בפסוק על פי יסוד זה שהיו אלו מלאכים ממש.}}:

'''ארצה שעיר.'''  לארץ שעיר כל תבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה{{הערה|יעויין באור החיים שדקדק שלמרות כלל זה שאמרו חז"ל, עדיין יש צורך בנתינת טעם מדוע דוקא כאן נעשה שינוי זה. שהרי לא בכל מקום נוקטת התורה ה"א בסוף התיבה במקום למ"ד בתחילתה.}}: