עריכת הדף "קונטרס הספיקות/ו" (פסקה)

== ג ==
ואכתי איני מתחוור בדברי מוהרמ"ח ז"ל שלשיטתו לעולם לא ניזול בד"נ בתר רובא א"כ בפ"ק דכתובות {{ממ|ט"ו}} דילפינן קבוע כמע"מ לרבנן מוארב לו וקם לו פרט לזורק אבן לגו ומנה דקבוע הוא כמע"מ דלמא משום דאין הולכין בד"נ בתר רובא והתם ליכא למימר דהרוב בא קודם המעשר שהרי קודם המעשה היו הישראלים והנכרי נכרין כל א' בפני עצמו תו קשיא לי על דבריו במ"ש דברובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא ליכא מיעוטא שיסמוך הנידון משום דשניהן מעידין על יום א' ומה בכך והרי אלו היינו יודעין שהם מהמיעוט היודעין בעיבורא דירחא לא הי' בעדותן כלום אעפ"י דמסהדי על יום א' משו' דהוי כחוזרין ומגידין וכמ"ש התו' שם בסנהדרי' {{ממ|מ"א}} ד"ה שזה יודע ע"ש וא"כ מדוע לא יוכל הנידון להציל עצמו ולומר קי"ל שהם מהמיעוט ואין בעדותן ממש ותו דלדבריו מדוע פירשו התו' בטעמא דמיעוט הדיינים חשיב כמי שאינו כמו שפירש משום דהב"ד מפקי' מיני' ועל מיעוטא דעדים היודעים בעיבורא דירחא לא פירשו מידי ע"כ יראה לענ"ד דהתו' ז"ל בהמניח סבירא להו דאין למילף דיני ממונות בק"ו מד"נ משום בד"מ איכא למימר העמד ממון בחזקת מרי' משא"כ בד"נ שהוא עצמו נידון אלא דקשיא להו שהרי רובא דדיינים ילפינן ד"מ מד"נ ולא חיישינן להאי פירכא לזה פירשו דגבי דיינים שאני ר"ל דלגבי דיינים לחוד לא חיישינן להאי פירכא משום דלגבי דיינים חשיב, מיעוט דידהו כמי שאינו וליכא לחלק גבייהו בין ד"מ לד"נ משא"כ בשאר רובא דאיכא מיעוטא וחזקה יש לחלק דגבי ממונא דאיכא מיעוטא וחזקה לא אזלינן בתר:

רובא אבל בד"נ דליכא חזקה אזלינן זהו שיטתם בהמניח, ובריש סנהדרין דעתן דלעולם אין לחלק בין ד"נ לד"מ אלא דרובא לרדיא לאו רוב חשיב ואפי' בד"נ לא אזלינן בכה"ג ומש"ה יליף רובא בדיינים לד"מ בק"ו מד"נ משום דכל רובא דאזלינן בי' בד"נ אזלינן גם בד"מ כן נ"ל ברור:

גם מה שפירש מוהרמ"ח בכוונת דבריהם במ"ש דגבי דיינים חשיב מיעוט דידהו כמי שאינו משום דהמיעוט מבטלין דעתן מפני סברת הרבים ואינם יכולין להורות כסברתם כדאית' בהנחנקין גבי זקן ממרא עם היות שהיא סברא חביבה מאוד לבי מסופק בה דאפשר דזה לא נאמר אלא בב"ד הגדול של ע"א אבל בשאר בתי דינין שבישראל מאן לימא לן שלא יוכל המיעוט להורות כפי סברתם ותו אפילו לפי דבריו קשיא שהרי בפ"ק דחולין קבעו לילף מאחרי רבים להטות דניזול בתר רובא אלא דלא מצי יליף מינה אלא רובא דאיתא קמן כגון ט' חניות כדאיתא התם והיכי יליף מינה דלמא התם שאני דליכא מיעוט כלל משא"כ בט' חניות דאיכא מיעוטא ע"כ לומר דאי לא הוי אזלינן בתר רובא בסנהדר' נמי לא הוי המיעוט צריכין לבטל דעתן מפני סברת הרוב. ע"כ נ"ל לפרש דמ"ש התוספות דגבי דיינים חשיב מיעוט דידהו כמי שאינו וליכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה דהא ב"ד מפקי' מיני' ה"פ דודאי היכי דליכא חזקת ממון כגון שאין שום א' מהן מוחזק גם שמואל מודה דאזלינן בממונא בתר רובא וכמו שיתבאר לקמן ועיקר טעמא דשמואל דא"ה במא"ה הוא משום דסמוך מיעוטא לחזקת ממון וה"ל פלגא ופלגא וחדשו התוספות דגבי דיינים לא שייך לומר אוקמה בחזקת מרי' דהב"ד מפקיע מיני' כלומר דכח ב"ד אלים לאפוקי מחזקת מרי' וכדרך שמצינו בס' דתרי ותרי למ"ד ס' דאורייתא משום דעדים מפקיע מחזקה קמייתא וכן תפסו שם המפרשים בפירוש האי לישנא עיין פ' בכל מערבין ברש"י ותוספות וכיון דכח ב"ד מפקי' מחזקת מרי' דאידך תו הוי כדבר שאין בו חזקת ממון לשום א' מהן דבכה"ג אין לחלק בין ממונא לאיסור' כנ"ל והרואה יבחר: