עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/יט" (פסקה)

== ג ==

'''וכשימצא.''' הש"ך האריך ותוכן כוונתו בד"מ כתב טריפה או כשרה אם לא בירך קודם יברך אח"כ ובהג"ה השמיט כשירה דסובר כהר"מ ז"ל בפי"א מהלכות ברכות ה"ה דכל המצות אם לא בירך קודם אין מברך אחריה ואין לחלק בין מצות לנהנין. ומ"ש הר"מ אלא טבילת גר היא סובר דשאר חייבי טבילות מברכין קודם אמנם אנן לקמן סימן ר' פסקינן דה"ה שאר חייבי טבילית יע"ש. והש"ך הביא ראיה מברכות דרבינא הוה סבר מי שאכל ולא בירך מברך אח"כ וראיה מטבילה ודחי התם גברא לא חזי והנה לכאורה דרבינא היה סובר דההיא דטבילה דיעבד הוא ולא לכתחלה ומביא ראיה דאי לא מברך לכתחלה מברך אח"כ וכמ"ש הש"ך בראיה מפסחים ודחי התם גברא לא חזי אלמא הא חזי לא מברך אף במצות וס' ברכת אברהם אומר דה"מ לשנויי שיש חילוק בין נהנין למצות כמ"ש הג"א דאסור ליהנות כו' ואין מוכרח דהא התם קאמר הש"ס להדיא התם גברא לא חזי משמע הא חזי אף במצות כן הוא דלא היה אומר שקר. אלא שהפר"ח השיב דאם כן מאי איריא טבילה דנקיט ליתני שאר מצות מש"ה משני דלא חזי והתב"ש אות א' כתב דרבינא ודאי ידע דגברא לא חזי אלא דהביא ראיה דיברך אח"כ ודחי לה התם א"א בע"א ומוכח כש"ך יע"ש. ולפי זה אזיל ליה הראיה מפסחים דרבינא לא הוה מפרש לה כלל דיעבד וא"כ שפיר מוכח בפסחים דטבילה אומר לכתחלה אח"כ. וכנראה שמש"ה העביר הש"ך הקולמוס על ראיה מפסחים ולא הבינותי כלל מה שהשיב הפר"ח דא"כ מאי אריא טבילה דנקיט אין זה שייך להוכחת רבינא ואי לתרוצי ברייתא קאי לא תליא בהא דרבינא ועוד דהל"ל ולטעמיך. ועל רבינא י"ל דהיה סובר דטבל ועלה על כל חייבי טבילות קאי דסתמא תנן והתם מעיקרא חזי כמ"ש הר"מ ז"ל רק טבילת גר כו' ודחי לה לא בטבילת גר מיירי. ומיהו ההיא דפסחים ודאי י"ל להשיב דמוכח שפיר דאל"כ מ"ש טבילה דנקיט. ולענין הלכה העלה הש"ך ותב"ש דלא יברך רק יהדר אחר ב"ח אחר ויברך ויכוין להוציא זה יע"ש. והפר"ח כתב תכ"ד אחר השחיטה יברך ותב"ש כתב אפילו תכ"ד לא יברך ואם נזכר באמצע שחיטה קודם רוב ב' ורוב א' דעת הפר"ח דיברך ודעת התב"ש דלא יברך וראיה מציצית דמפליג ולא בשחיטה יע"ש ואין ראיה דהא נמי כתב ולא יברך אחר השחיטה ומשמע תוך שחיטה יברך ואין הכרע ומיהו לאחר רוב ב' ורוב א' אף לחד דעה דהוה מ"ה לא יברך וצ"ע בכ"ז: