עריכת הדף "ערך/מעשר שני" (פסקה)

== אכילה ושאר הנאות ==

מצות אכילת המעשר בירושלים נלמדת מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#כג|שם פסוק כג]]}} "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" וגו'.

נחלקו הראשונים אם מצוה זו נמנית כמצות עשה בפני עצמה, או שמא כלולה היא יחד עם עיקר מצות ההפרשה. בספר הלכות גדולות {{ממ|מנין המצות קכח}}{{הערה|וכן שיטת הרמב"ן בעשין המוספים לדעתו {{ממ|סימן א}}.}} מנה מצוה זו כמצוה נפרדת. ואילו שיטת הרמב"ם {{ממ|[[ספר המצוות לרמב"ם/עשין/קכח|ספר המצות עשין קכח]]}} שמצות האכילה כלולה במצות ההפרשה{{הערה|רי"פ פערלא {{ממ|[[ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/פט#צעוד|ביאור על ספר המצות לרס"ג, עשה פט ד"ה צעוד]]}}.}} שיטה נוספת מצאנו{{דיוק מקור}}, הסוברת שמצוה האכילה נגזרת ממצות אכילת קדשים, שבכללה כל אכילות החובה האמורות בתורה.

פירות המעשר ניתנים להנאה בכל אחת מג' אופני ההנאה: א.) אכילה ב.) שתיה ג.) סיכה. וכלשון המשנה בריש מעשר שני {{ממ|[[משנה/מעשר שני/ב#א|פ"ב מ"א]]}} "מעשר שני ניתן לאכילה ולשתיה לסיכה".

במקור איסור הסיכה מצינו שלושה דעות:
* הרמב"ם{{דיוק מקור}} הוכיח מפסיקת הגמרא {{ממ|[[בבלי/יומא/עו/ב|יומא עו:]]}} שסיכה אסורה ביום הכיפורים כדין שתיה. ולפיכך הותרה גם במעשרות, מפני שלא גרעה משתיה המפורשת בכתוב. וכן הובא בתוספות {{ממ|[[תוספות/יבמות/עג/א|יבמות עג]].}}
* בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/מעשר שני/ב#א|מעשר שני פ"ב ה"א]]}} דרש מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו#יד|דברים כו יד]]}} "וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת" וגו', הרי שיש לדקדק איזו צרכי מת שולל המקרא, אם כוונתו שרכש בכספי מעשר שני ארון קבורה ותכריכים, הרי שימוש במעות מעשר שני שלא בצורת אכילה אסור גם בחי, וכל שכן שיאסר במת. אלא על כרחך כוונתו לסיכה, שמותרת בחי ואסורה במת.
* עוד שיטה הובאה בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/מעשר שני/ב#א|שם]]}} לדרוש מהפסוק "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" - ויצהרך זו סיכה והתורה קראה אותה אכילה.

=== הנאה מביעורו ===
הר"ש {{ממ|[[ר"ש/שביעית/ח#ב|שביעית פ"ח מ"ב]]}} כתב דמותר להדליק מעשר שני בשביל לענות ממנו, ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו|דברים כו]]}} 'לא עברתי ממצותיך וגו' ולא בערתי ממנו בטמא' משמע דטהור מותר, וכ"ה ב[[ברטנורא/שביעית/ח#ב|רע"ב]],. וב[[גליון רע"א למשניות/שביעית/ח#ב|גליון רע"א]] תמה שלא מצא עוד גילוי לדין זה{{הערה|ראה עוד בזכרון שמואל {{ממ|סימן א אות ג}} שדן בשיטת התוס' בזה.}}.

=== בזמן הזה ===
אכילת מעשר בתחומי ירושלים אינה נוהגת אלא בזמן שבית המקדש קיים.

דין זה נלמד בגמרא {{ממ|[[בבלי/מכות/יט/א|מכות יט.]]}} שקישה את מעשר שני לבכור, ללמד שדינם נוהג רק לפני הבית. וכן פסק הרמב"ם להלכה {{ממ|[[רמב"ם/מעשר שני/ב#א|מעשר שני פ"ב ה"א]]}}.

=== מטעמי המצוה ===
בטעם מצות האכילה בירושלים ביאר הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ם/דברים/יד#כב|דברים יד כב]]}} שעל ידי עליית האדם לירושלים, משכנם של הכהנים, החכמים ומורה התורה, יזכה ילמד ליראה את ה' וכן יורוהו את הדרך שילך בה. וכן האריך בספר החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/שסא|מצוה שס]]}} שמטעמי מצוה זו גם במקום שנאנס ולא יכל לעלות, מכל מקום ישלח את בנו ובכך תתפרסם ההלכה לכל חלקי העם.