עריכת הדף "ערך/חנוכה" (פסקה)

=== טעם השם ===
;חנו כ"ה
בטעם השם חנוכה מצאנו כמה ביאורים. הר"ן {{ממ|על הרי"ף על סוגיית הגמרא שבת כא:}} הביא מי שכתב שלפיכך קבעו שם החג "חנוכה", כלומר חנו כ"ה. והוזכר טעם זה גם בשבלי הלקט {{ממ|[[שבלי הלקט/קפט|סימן קפט]]}}, כל בו {{ממ|[[כל בו/מד|סימן מד]]}} ובאבודרהם {{ממ|[[אבודרהם/סדר תפילות חנוכה|סדר תפילות חנוכה]]}}.

ודנו האחרונים אם כוונת הראשונים לחנייה מהמלחמה או שנחו ממלאכה וקבעו הימים לשביתה ממלאכה. ואכן המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/כא/ב|ח"א שבת כא:]]}} אחר הביאו ביאור זה מהר"ן הקשה מה שייך חניה כיון שהותר בהן מלאכה ולא נתנו ליום טוב אלא להלל ולהודות, ומשמע שביאר דעה זו כחניה ממלאכה. וכ"כ הב"ח בביאור דברי מהרי"ל שאין לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים, וכתב ע"כ הב"ח שנראה קצת ראיה לזה משם החג חנוכה, ואם אין איסור כלל במלאכה מה חנייה שייך כאן.

והוסיף הר"ן שדוחק לומר שרצה לומר 'חנו כה' ממלחמתם. אמנם כך ביאר הלבוש שחנו מנסיעתם למלחמה, ולכן מותרים הם במלאכה. וכן תמה הברכי יוסף על דברי הב"ח שהרי חנוכה מלשון חנייה ממלחמה ואין זה דוחק כלל, ואדרבה איסור מלאכה אינו אלא מנהג בנשים ולא באנשים ולא מסתבר שיקבעו לפי זה שם החג{{הערה|אמנם יש הסוברים שאיסור זה הוא אף לאנשים.}}

;חנוכת המזבח
המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/כא/ב|ח"א שם]]}} פירש שנקרא חנוכה על שם חנוכת המזבח, וכמבואר בגמרא בעבודה זרה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/נב/ב|נב:]]}} שבני חשמונאי גנזו אבני מזבח ששקצום אנשיו עבודת גלולים לעבודה זרה והוצרכו לבנות מזבח חדש. וכ"כ האור זרוע {{ממ|[[אור זרוע/ב/שכא|ח"ב אות שכא]]}}{{הערה|וראה המועדים בהלכה {{ממ|עמ' קסא}} שהמהרש"א לא ראה דברי האור זרוע שלא הובאו לדפוס בימיו.}}.

בשו"ת כנף רננה {{ממ|[[כנף רננה/עז|סימנים עז-עט]]}} עמד על טעם זה ודקדק שמאחר וקדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבא, אם כן גם כשנחרב המזבח אינו יותר מנפגם המזבח כיון שמקום המזבח אכתי עומד בקדושתו. ובכה"ג אין צריך לחנך את המזבח, כשם שבנפגם אין צריך לחנכו.

ובמועדים בהלכה {{ממ|עמ' קסב}} העיר שלאחר אריכות דבריו עדיין אין ראיה שמזבח חדש הרי הוא כמזבח שנפגם. וביותר, שאף מזבח שנפגם יש מקום להסתפק שצריך חינוך מחדש.

;חנוכת כל כלי שרת
בספר אבי הנחל {{ממ|דרוש יב}} הוסיף שלא המזבח לבדו התחנך באותה שעה אלא כל כלי השרת. וכמבואר בגמרא בעבודה זרה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/נב/ב|נב:]]}} וברש"י, שכיון שנכנסו נכרים להיכל יצאו כליו לחולין כו'. ונחלקו הראשונים שם אם היינו מזבח לבדו או אף שאר כלי הקדש{{הערה|יעויין שם מחלוקת בעל המאור ורמב"ן.}}.

;חנוכת הבית
כעין זה כתב בשבלי הלקט {{ממ|[[שבלי הלקט/קעד|סימן קעד]]}} שנקראת חנוכה על שם שנתחנך הבית והוכשר לעבודה, שהרי היוונים טמאו את ההיכל והעזרות והמקדש וכל כליו, וכשגברו חשמונים טהרו את הכל ועשו חנוכה.

;חנוכת הבית בזמן חגי
בספר מור וקציעה {{ממ|[[מור וקציעה/תרע|סימן תרע]]}} כתב היעב"ץ שכונה החג כן על שם חינוך ההיכל שהיה בזמן הזה בימי חגי הנביא שהיה בכ"ד כסלו{{הערה|ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/חגי/ב#יח|חגי ב יח]]}}: שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה, מיום עשרים וארבעה לתשיעי [- חודש כסלו], למן היום אשר יוסד היכל ה', שימו לבבכם.}} ולמחרתו בכ"ה כסלו חנכוהו בהקרבה ובהדלקה מבערב, שאין מחנכים את המנורה אלא בין הערבים. ועל שם חנוכת הבית נקראים ימי נס הנרות שאירעו באותו הזמן 'חנוכה'. ועוד הוסיף שאפשר וסגולת היום הזה שחנכו בו את המקדש בימי חגי, הוא שגרם שיהיה מוכן יום זה לנס נוסף לאחר זמן בחנוכת בית חשמונאי.