עריכת הדף "עבודת המלך/עבודה זרה/ג" (פסקה)

== ג ==

'''ואזהרה של עבודות אלו וכיוצא בהן הוא מה שכתוב ולא תעבדם.''' וכ"כ רבנו בספר המצוות ל"ת דעבודה כדרכה ילפינן מלא תעבדם וכן הוא דעת הסמ"ג ל"ת י"ז וכן דעת הרמ"ה ז"ל במתניתין דסנהדרין שם, אולם שיטת רש"י ז"ל אינה כן, ועי' פרש"י בסוגיא שם בד"ה אחד העובד שכתב דאזהרת עבודה כדרכה הוא מקרא דאיכה יעבדו וכו' וכן הוא דעת היראים סי' ע"ח ובחדש סי' ר"ע שכתב גם בפרשת ראה ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו וכו' וא"ר אילא בכמה מקומות בש"ס דכל מקום שנא' השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה וכן כתב גם להלן שם ובשאר עבודות כדרכו למדנו אזהרה מדכתיב ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים וכו' ועי' מהרש"ל ומהרש"א שם במשנה דפליגי בשיטת רש"י ז"ל שלדעת מהרש"ל ז"ל ס"ל גם לרש"י דילפינן כדרכה מלא תעבדם ובאמת הרי מבואר שם בגמ' ס"א להדיא מנין לזובח בהמה למרקוליס שהוא חייב וכו' אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו הגוים תנהו ענין לשלא כדרכה הרי להדיא דכדרכה יליף מאיכה יעבדו וכן הוא להדיא גם בדף ס"ג ג' השתחוויות בעכו"ם למה וכו' כדרכה מאיכה יעבדו הגוים נפקא עי"ש. והרב משנת חכמים כתב דעל כרחך ס"ל להרמב"ם ז"ל כמ"ש התוס' שם דאצטריך קרא למכובדים בפני עצמו ולמבוזים בפני עצמו א"כ אף דעונש להדיא כתיב וילך ויעבוד וכו' מ"מ אי לאו קרא דאיכה יעבדו הו"א דבעבודת בזיון אף שדרכה בכך פטור ובעי קרא דאיכה יעבדו להעניש בכדרכה אף למבוזין עי"ש בתוס' וזהו לענין עונש אבל האזהרה הוא מקרא דלא תעבדם.

''' ובאמת ''' א"צ לזה דהרי כתבנו לעיל דרבנו ס"ל דקרא דאיכה יעבדו קאי אפטור דפוער עצמו למרקוליס וכמ"ש להדיא בה"ב ועל כרחך לדידיה האזהרה לדרכה הוא מקרא דלא תעבדם.

''' אבל ''' באמת הלא צריך למצוא הדרך הסלולה שלא יהא הסוגיות סותרות זו את זו דעי' לקמן בדף ס"ג א' דאמר רב אמי זובח וקוטר ונוסך בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת ואמר אביי מ"ט דרב אמי אמר קרא לא תעבדם הכתוב עשאן כולן עבודה אחת הרי להדיא דאזהרתן מקרא דלא תעבדם וכבר עמד בזה גם המהרש"א ז"ל.

''' והנה ''' עי' ברש"י פרשת ראה בקרא דפן תדרוש לאלהיהם וכו' שכתב שם רש"י ז"ל ג"כ כשיטתו דקרא דאיכה יעבדו בא ללמדך לעבודה כדרכה, והשיג עליו הרמב"ן ז"ל שם בנימוקיו וכתב וזה אינו נכון וכו' אבל רבותינו שלמדו מכאן לעובד ע"ג כדרכה שחייב עליה לעולם אפילו פוער עצמו לפעור מפני שהזכיר הכתוב איכה יעבדו ללמד כי תקרא עבודה באיכות ההוא ויהיה בכלל ולא תעבדם אבל אם יזרוק אבן לפעור או אפילו דרך כבוד שיחבק וירבץ לפניו אינו חייב מיתה, ולפי"ז אין שום סתירה בסוגיות ולכולהו הלימוד לכדרכה הוא מקרא דלא תעבדם, וכן הוא גם דעת רבנו ובהכי יתישב גם מה שעמדנו על דברי רבנו בה"ב דיליף פוער עצמו למרקוליס מקרא דאיכה יעבדו עי"ש ולפי דברי הרמב"ן ז"ל הדברים מבוארים.

''' כיצד שניסך לפעור או שזבח למרקוליס חייב שנא' זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו.''' והנה בגמרא דסנהדרין שם ובע"ז נ"א וזבחים ק"ו יליף לה ר' אלעזר מקרא דולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אם אינו ענין לכדרכה וכו' תניהו ענין לשלא כדרכה ועי' פרש"י ז"ל שם ותוס' שם דבעי ר"א קרא אחרינא ולא סגי ליה בקרא דזובח לאלהים יחרם משום דמהתם לא ידענו אלא בע"ז שדרך עבודתה בכבוד אבל לא במבוזין ורבנו כנראה יליף גם מבוזין מקרא דזובח לאלהים יחרם, והנה דעת התוס' דקרא דלא יזבחו הוא לאזהרה וזובח לאלהים יחרם לעונש ועי"ש מה שהאריכו בזה וכן דעת הרמ"ה ז"ל בחד לשנא, או דקרא דולא יזבחו לגלויי אתא דזובח לאלהים קאי על שלא כדרך עבודתו, וגם בזה אין שיטת רבנו כן, דהרי רבנו יליף אזהרה לכל אלה מקרא דלא תעבדם, ועי' בריטב"א ע"ז נ"א מבואר בשם הרשב"א ז"ל דקרא דולא יזבחו גם לדידן בזובח להכעיס ולא קבלו עליו באלוה, ואף דבגמ' אמרו כן רק לרבא בר רב חנן דיצא השתחויה ללמד על הכלל כולו ואנן לא ס"ל כן מ"מ קושטא דמלתא כן הוא עי"ש שהאריך להוכיח כן, אבל המעיין בדברי רבנו בס' המצוות לא תעשה ה' יראה שאחרי שהביא ילפותא דזובח לאלהים יחרם כמו שהביא כאן כל הדרשא כתב אח"כ וכבר נכפלה אזהרה זו, רוצה לומר איסור עבודתם באחד מאלו הארבעה מינים ואפילו שלא כדרכה, והוא אמרו יתעלה ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וכו' ובגמ' פסחים (צ"ל זבחים ק"ו וע"ז נ"א וסוגין הא) התבאר שלאו זה אמנם הוא בשוחט לע"ז אפילו לא תהיה דרך עבודתה שחיטה, אמרו מנין זובח בהמה למרקוליס שהוא חייב שנא' ולא יזבחו וכו' ולשון התורה זובח לאלהים יחרם וכו' הרי להדיא דעיקר הילפותא מזובח לאלהים וקרא דלא יזבחו הוא כפילת האזהרה ומצוי כן בדעת רבנו, ואע"פ כן עדיין צ"ב עי' בסוגיא דע"ז וזבחים שם דדחיק רבא קרי ביה לא יזבחו, וקרי ביה ולא עוד, הרי דבעינן הך ילפותא ולא רק שנכפלה עי"ש בסוגיות ויש לעיין.