עריכת הדף "משך חכמה/שמות/יג" (פסקה)

== ח ==

'''הגדת ''' לבנך ביום ההוא וכו' עשה ד' לי בצאתי ממצרים, ע"ד צחות יש לפרש, לאחד שהשיא בתו לעלם בעדי עדיים בדירה נאה וכל מחסורו עליו ושמחה אשתו אם הבת כי בתה מצאה מנוחה בית אישה ויאמר לה בעלה לא כן, כי מה יעשה הבן עתה שיחטא לאשתו אימתי אני רואה כי עמלי היה לתועלת ובתי מצאה אוהב נאמן, כי ידאג לפרנסתה ובנפשו יביא לחמו, אז אבין כי כדאי היה עמלי עליו, כי אף כי נצטוו ישראל תיכף בפסח ומצה אין זה עיקר התכלית אשר ישמרו מצות השי"ת בעוד המה נשואים על כנפי נשרים ומסובבים בעמוד ענן ואוכלים מן ושותים מי באר רק כאשר יבואו אל הארץ ובחודש הזה עת הקציר תשמור את החג הזה, אז אראה כי כדאי היו הנסים והנפלאות אשר עשיתי בעת הוציאי אותך ממצרים וזה בעבור זה, שאתה עמל וזורע וקוצר ושומר מצות ד', עשה לי ד' בצאתי ממצרים. והשכילו רבותינו לבאר יותר הפקת רצון השי"ת אשר בעת הגלות עת העם יוכו עבור התורה ואין לפניהם פסח רק מצה ומרור לבד והם שומרים משמרת השי"ת בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ולא פסח, שהם בגלות בזמן שאין פסח, ובכ"ז הם מקיימים כל חוקות החג כהלכתו, בעבור זה עשה ד' לי בצאתי ממצרים והבן.

'''ובגמרא ''' אמר ראב"י סומא פטור מלומר הגדה מ"ט כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם בננו זה מה להלן פרט לסומין אף כאן פרט לסומא, והדבר נפלא וצריך ביאור ונראה כפירושו, דסומא אשר ראות עינו אין לו והעולם חשך בעדו והוא אסור בעורון עיניו. מה איכפת ליה אם ישב בבית האסורים ואיזה שעבוד יש עליו האם הוא ניצל משעבוד פרעה ועמו ובמה עבד מתחלה את פרעה ובמה יצא לחפשי, רק כי הוא צריך להודות על ציורו בנפשו שבניו המה חפשים ואם לא הוציאו השם ממצרים הרי בניו היו משועבדים לפרעה במצרים, לכן מביא שבן סומים אינו נעשה בן סו"מ מטעם שמי שהוא סומא ונחשב כמת ואינו שמח במעדנות הבריאה הברוכה והעולם ומסיבותיו המה לטורח ומשא על נפשו אינו מקושר בנפשו לבניו אשר אם בל ישמעו בקולו יחרה לו. אף לבו חרד שמא יצא הבן לתרבות רעה. גם בניו כנכרים נחשבו לו, לא יקח חלק בשמחתם ולא ידאג ביגונם. ולכן אינו נעשה בן סו"מ, שהסומא אשר חשוב כמת כבר מת התפעלותו אשר בנו זולל וסובא. ולכן פטור סומא מלומר הגדה כיון שעל עצמו אינו צריך להודות וגם על בניו לא יחוש לטובתם גם רעתם. לכן פטור מלאודיי ולשבחויי וזה שהביא הגמרא מבננו זה הנאמר בסו"מ והדבר מושכל ודו"ק.