עריכת הדף "
מרגניתא טבא/שורש/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == ''' תו''' כתב הרמב"ן והלאו שמנה בה"ג ולא תטמאו את הארץ, ואמר הרב וכו' וכבר מנה הרב זה בכלל שס"ה לאוין וכו' עכ"ל, הנראה בזה דרבינו אינו משיג אלא על התופס טעם המצוה ללאו בפני עצמה בלא ראיה שהוא בא גם ללאו בפני עצמו, אבל במקום שיש לנו ראיה ברורה שבא ללאו בפ"ע בודאי מחוייבים אנו לתפסו ללאו, אחר שנתגלה לנו מן הראיה שהוא אינו טעם אלא לאו מיוחד, ובלאו דלא יטמאו את מחניהם יש לנו ראיה גדולה שהוא לאו מיוחד מדשמענו עונש בהבא למקדש טמא ולא מצינו אזהרה וקי"ל לא ענש הכתוב אלא א"כ הזהיר, ומוכרחין אנו לומר דולא יטמאו מחניהם בא לאזהרה ולא לטעם, דאי אתי לטעם בלבד לא יהיה לנו אזהרה לבא למקדש טמא. וזה לשון הגמרא במכות (י"ד:) בשלמא הבא למקדש טמא כתיב עונש וכתיב אזהרה עונש דכתיב מקדש ה' טמא ונכרתה אזהרה ולא יטמאו את מחניהם, וזה ברור דכיון דמצינו שתפסו חכמינו טעם הבא בלשון לאו לטעם בלבד כמו שבררתי לעיל, א"כ אין לנו כח לתפוס טעם המצוה גם ללאו בפני עצמו אלא א"כ יש לנו ראיה ברורה מן התורה או מפי הקבלה מפי משה מסיני שזה בא גם ללאו ולא לטעם בלבד, ותו לא מידי: ''' תו''' כתב הרמב"ן במה שלא מנו הרב ובה"ג הלאו דולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו שדרשו בכתובות לכדתניא מנין שאם נערפה העגלה ואח"כ נמצא הרוצח שאין פוטרין אותו ת"ל ולארץ לא יכופר, וז"ל ואם חשבו הרב גם בה"ג שאינו מזהיר וכו' ומוסיף לנו איסור ימנה או לא ימנה עכ"ל. לא זכיתי להבין מהיכא מכריח הרמב"ן שיש לנו לתפוס טעם הבא בלשון לאו גם לאזהרה מיוחדת בלא ראיה, והא דדרשו חכמינו ז"ל מקרא דלארץ לא יכופר כי אם בדם שופכו לשלא נפטור הרוצח שנמצא אחר עריפת העגלה, שאני התם דכתיב בהדיא כי אם בדם שופכו אלא שאין ראוי להכניסו במנין הלאוין מאחר שלא בא בלשון מניעה וכמ"ש הרמב"ן עצמו: ''' תו''' כתב הרמב"ן וז"ל ואולי בה"ג סובר כי כל אלה הלאוין וכו' ושניהם במנין המצות עכ"ל. אמנם דעת רבינו הרמב"ם שאין לנו כח להוסיף בלאוין בכל מקום שאנו יכולין לומר שהוא טעם בלא ראיה, ואע"פ שבאו בלשון אזהרה מאחר שמצינו שבא טעם בלשון אזהרה ואינו אלא טעם בלבד כמו שמוכרח מטעם דלא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו משיטת חכמים כמ"ש לעיל, ושאני לא תסיג גבול דאי אפשר לדורשו לטעם אלא ללאו ודוק: ''' תו''' כתב הרמב"ן וז"ל וכן ולא תטמא את אדמתך וכו' להזהיר ב"ד על כך, עכ"ל. וכתב על זה בעל ספר מגילת אסתר וז"ל, ומה שאמר עוד כי ולא תטמא את אדמתך הוא לאו כמו שאמרו בספרי להזהיר ב"ד על כך, נ"ל שאם זה הוא דעת הכל א"כ בודאי מכאן יהיה השגה על רבינו שלא הכניסו במנין ושמא יש בו דעות אחרות שסוברים שאינו לאו ולכן לא מנאו הרב, עכ"ל. ומה שנ"ל ליישב זה הוא, די"ל שסובר רבינו דאילו היינו דורשים ולא תטמא את הארץ לטעם, היינו מוכרחים לדרוש הכתוב דלא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את הארץ, דהטעם דכי קללת אלהים תלוי הוא מוסב על לא תלין נבלתו העץ, דזה טעם למה לא תלין נבלתו על העץ כי קללת אלהים תלוי, והטעם דלא תטמא את הארץ מוסב על כי קבור תקברנו דזה הוא טעם לקבורה שאם לא תקברנו תרבה טומאה בארץ מפני שיהיה המת מוטל בשווקים וברחובות וכל אשר יגע בו יטמא ותרבה הטומאה בארץ. דדוחק לומר שגם הטעם דולא תטמא את הארץ מוסב על לא תלין נבלתו על העץ, דאין טעם זה מספיק לשלא נלין נבלתו על העץ, דאף אם נורידהו מן העץ כל שלא נקבור אותו לא נמלט מריבוי הטומאה, וגם הטעם דקללת אלהים תלוי לא נאות לקבור תקברנו, דא"כ מאי שייטא דתיבת תלוי ודוק. וכיון שכן תקשי למה לא כתב קרא דבר וטעמו עמו, והכי ה"ל למיכתב לא תלין נבלתו על העץ כי קללת אלהים תלוי כי קבור תקברנו ולא תטמא את הארץ. ונ"ל דמכאן יצא לו למדרש הספרי דלא תטמא את הארץ להזהיר ב"ד על כך ולא לטעם, דהוקשה לו כנ"ל דה"ל לסמוך טעם דולא תטמא את הארץ לקבור תקברנו, ולמה הפסיק בין דבר לטעמו בכי קללת אלהים תלוי, א"ו מדפסקיה קרא דאתי לאגמורן דולא תטמא את הארץ אינו טעם אלא אזהרה מיוחדת להזהיר ב"ד על כך, אמנם אכתי י"ל דלעולם ולא תטמא את הארץ הוא טעם ולא אזהרה והא דקשיא א"כ ה"ל לסמוך טעם דולא תטמא לקבור תקברנו, י"ל ע"פ מ"ש רבינו יעקב בעל הטורים דהא דתניא שקוברין העץ שנתלה עליו עמו היינו מדסמך עץ לקבור תקברנו, ולפ"ז א"א היה להסמיך טעם דכי קללת אלהים תלוי ללא תלין נבלתו על העץ, דאם היה סומך הטעם דכי קללת וגו' ללא תלין אז לא היה תיבת עץ סמוכה לכי קבור תקברנו ולא היה יוצא לנו דהעץ שנתלה בו נקבר עמו, ואחר שהוכרח הכתוב להסמיך לא תלין נבלתו על העץ לכי קבור תקברנו כדי לאגמורן דהעץ שנתלה עליו נקבר עמו, הוכרח ג"כ לכתוב הטעמים זה אחר זה, טעם דכי קללת אלהים ראשונה, ואחריו הטעם דולא תטמא, כאמרם על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, דטעם דכי קללת מוסב על רישא וטעם דולא תטמא מוסב על סיפא: '''אמנם''' לפירש"י שפירש בסנהדרין (דף מ"ו:) בד"ה ת"ל קבור מריבויא משמע ליה דאף העץ בעי קבורה, ר"ל מריבוי דכפילות קבור תקברנו, ולפ"ז הדרא קושיא לדוכתא דה"ל לסמוך טעם דולא תטמא לקבור תקברנו ואי משום כדי להסמיך תיבת עץ לקבור לאגמורן דהעץ בעי קבורה כנ"ל, הא לפירוש רש"י לא מסמיכות ילפינן אלא מריבויא, וע"כ צ"ל דולא תטמא אינו טעם אלא אזהרה מיוחדת להזהיר ב"ד על כך. אמנם לר' יוחנן משום רשב"י דיליף קבורה לכל המתים מן התורה מריבוי דקבור תקברנו כדאיתא בסנהדרין (דף מ"ו:) ופירש"י שם בד"ה ה"ג ת"ל כי קבור תקברנו מריבוי דריש כל המתים ע"כ, צריך לומר דהא דעץ שנתלה עליו בעי קבורה ילפינן מסמיכת תיבת עץ לכי קבור כמ"ש רבינו בעל הטורים, ולפ"ז אין הוכחה דולא תטמא היא אזהרה מיוחדת להזהיר ב"ד על כך, דשפיר איכא למימר שהוא טעם כנ"ל. ובזה יתבאר דמדרש הספרי דדריש דולא תטמא אזהרה מיוחדת לא מפיק קבורת כל המתים מריבוי דקבור תקברנו, אלא מפיק קבורת מתים מדרשת רב חמא ב"ח בסוטה (דף י"ד) דאמר רב חמא בר חנינא מאי דכתיב אחר ה' אלהיכם תלכו וכי אפשר לאדם ללכת אחר הקב"ה אלא מה הקב"ה מלביש ערומים אף אתה תלביש ערומים, ומה הקב"ה מבקר חולים אף אתה בקר חולים, מה הקב"ה קובר מתים אף אתה קבור מתים וכו', וכמו שמנה בעל ה"ג קבורת מתים מדרשא זו כמו שביאר דעתו הרמב"ן בשורש הראשון, או שמפיק קבורת מתים ממצות גמילות חסדים, וכמו שהקשו בבא מציעא (דף ל') בה זו קבורה קבורה היינו גמילות חסדים וכו', וא"כ אייתר ליה ריבוי דקבור תקברנו לדרשא דעץ שנתלה עליו בעי קבורה, ויצא למדרש ספרי מזה דולא תטמא היא אזהרה מיוחדת כנ"ל. אבל רבינו דפסק כר' יוחנן בשם רשב"י דיליף קבורת מתים מריבוי דקבור תקברנו כמ"ש במ"ע רל"א, ע"כ צריך להוציא הא דעץ שנתלה עליו בעי קבורה מסמיכות תיבת עץ לכי קבור תקברנו כמ"ש רבינו בעל הטורים, ולפ"ז שפיר איכא למימר דולא תטמא הוא טעם ולא אזהרה כנ"ל, ומש"ה לא מנה אזהרה זו דולא תטמא להזהיר ב"ד על כך כיון דלר' יוחנן בשם רשב"י ליכא הוכחה שולא תטמא היא אזהרה בפני עצמה אלא שפיר איכא למימר שהוא טעם וכל שאינו לנו הוכחה אין לנו להוציא שום אזהרה מיוחדת ממה שיש לנו לומר שהוא טעם המצוה כשיטתו בשורש הזה, ודוק היטב: ''' תו''' סיים הרמב"ן וז"ל, ואם היה הטעם כמאמר הרב וכו' מה שאי אפשר עכ"ל. וכבר כתבתי לעיל בזה וגם כאן אני אומר אחר שביררתי שולא תטמא הוא טעם לכי קבור תקברנו למה נאמר שלא צותה התורה לקבור מתים בחו"ל אחר שהוא בכלל גמילות חסדים והלא בגמ"ח נצטוינו בכל מקום, אם הזהירנו ללכת בדרכיו מה הוא קובר מתים אף אנו נקבור מתים, אלא שבכאן הכתיב לנו הכתוב עשה מיוחדת לקבור מתים א"כ למה נאמר שאינה נוהגת קבורת מתים בחוץ לארץ, ומהראוי לומר שעל קבורת מתים נצטוינו בכל מקום אלא שהוסיף לנו טעם שלא נטמא הארץ הקדושה אשר נצטוינו להיות בה פרושים מן הטומאה ביותר, ולא דמי ללא יקח משום לא יחלל כמ"ש לעיל. ואחר הודיעך את כל זאת השורש הזה אשר השריש לנו רבינו יש לו עיקר ושורש מדברי חכמים בסנהדרין (כ"א) דסבירא להו לא ירבה לו נשים אלא י"ח דלא דרשי מהטעם דולא יסור לבבו שום מניעה ואזהרה ולא הוספה וגרעון אלא תופסין לא יסור לבבו לטעם בלבד, וכמ"ש הרמב"ן בעצמו בריש שורש זה, וז"ל ואני אומר בזה העיקר מה שאומרים החכמים לכאורה כוותיה משמע, ועל מה שסיים שם וכד מעיינת בה שפיר לאו הכי הוא והאריך בראיות, כבר ישבתי בס"ד כל ראיותיו וסתירותיו לשיטת רבינו בטוב טעם ודעת אתהלכה ברחבה, בביאור דעת רבינו הרחבה. ואשר סיים עד כאן השגתי בעיקר הזה והוא ניכר שיש לו שרשים רבים במקומות הרבה בתלמוד, מן המפורש על הסתום תלמוד, בריך רחמנא דסייען: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} [[קטגוריה:מרגניתא טבא]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף