עריכת הדף "מכילתא דרבי ישמעאל/מסכתא דנזיקין/פרשה א" (פסקה)

==ג==
א אם בגפו למה נאמר, לפי שהוא אומר אם אדוניו יתן לו אשה רשות. אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה – תלמוד לומר אם בגפו יבא בגפו יצא – רשות ולא חובה, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אם בגפו יבא בגפו יצא, אם בראשי אברים נכנס – בראשי אברים יצא. לפי שהוא אומר, וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא, לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים. אתה אומר לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים, או לא תצא בשנים וביובל כדרך שהעבדים יוצאים – תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה, מגיד שהיא יוצאה בשש. ביובל מנין – תלמוד לומר כי עבדי הם (ויקרא כה) מכל מקום. הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים. אין לי אלא עבריה שאינה יוצאה בראשי אברים, עברי מנין – (תלמוד לומר העברי או העבריה מקיש עברי לעבריה. מה עבריה אינה יוצאה בראשי אברים, אף עברי אינו יוצא בראשי אברים. ועוד) קל וחומר, ומה עבריה שהיא יוצאה בסימנין אינה יוצאה בראשי אברים, עברי שאינו יוצא בסימנין דין הוא שלא יצא בראשי אברים. לא, אם אמרת בעבריה שאינה נמכרת על הגנבה לפיכך אינה יוצאה בראשי אברים, תאמר בעברי שהוא נמכר על גנבתו לפיכך יוצא בראשי אברים – תלמוד לומר העברי או העבריה, מקיש עברי לעבריה. מה היא אינה יוצאה בראשי אברים אף הוא אינו יוצא בראשי אברים.

ב אם בעל אשה הוא בבת ישראל הכתוב מדבר. אתה אומר בבת ישראל הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בכנענית. כשהוא אומר אם אדוניו יתן לו אשה הרי כנענית אמורה, הא מה תלמוד לומר אם בעל אשה הוא – בבת ישראל הכתוב מדבר.

ג ויצאה אשתו עמו רבי יצחק אומר מי הביאה שהכתוב מוציאה, מה תלמוד לומר ויצאה אשתו עמו סגיד – שהוא חייב במזונותיה ובמזונות בניו. שנאמר ויצא מעמך הוא ובניו עמו (ויקרא כה), מכלל יציאה אתה למד על הכניסה. יכול יהא חייב במזונות ארוסה ושומרת יבם – תלמוד לומר אשתו להוציא שומרת יבם שאינה אשתו, עמו להוציא ארוסה שאינה עמו.

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}