עריכת הדף "
מהר"ם חריף/בבא קמא/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== {{מרכז|[ג]}} <small>תירוץ על הקושיא, כיון דשן ורגל ילפינן תרוייהו מושילח, ואיצטריך וביער לאזלא ממילא, מאי עביד התנא צריכותא לשן ורגל</small>{{ש}} '''{{עוגן1|ואבאר}}''' תחילה הגמ' דלקמן {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ב/ב|ב' ע"ב]]}}, תניא, ושילח זו הרגל, וכן הוא אומר משלחי רגל השור והחמור, וביער זו השן, וכן הוא אומר כאשר יבער הגלל עד תומו וכו'. והקשה הש"ס לבסוף {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ג/א|ג' ע"א]]}} מכדי, ושילח, משמע רגל ומשמע שן, משמע רגל דכתיב משלחי וכו', ומשמע שן דכתיב ושן בהמות אשלח בם, ולכתוב ושילח ולא בעי וביער, ומשני, הו"א או הא או הא, ופריך, מכדי שקולין הן ויבואו שניהם, דהי מינייהו מפקת, ומשני, דאיצטריך למיכתב וביער, דהו"א הני מילי היכי דשלח שלוחי, אבל אזלא ממילא לא, קמ"ל וביער, אפילו אזלא ממילא. '''{{עוגן1|והנה}}''' לכאורה לפ"ז קשה, דבאמת רגל ושן מחד קרא דושילח נפקא, ולמ"ד תני שור לרגלו ומבעה לשינו, היאך קאמר [התנא] לא הרי שור כהרי מבעה, [היינו] דקשה לי' דלכתוב קרא דשור, ולא בעי מבעה, הא באמת מבעה דהוא שן, מקרא דשור נפקא, והא דכתיב עוד קרא על שן, דהיינו ושילח, איצטריך [רק] להיכא דאזלא ממילא. וכן קשה על האידך לא הרי, [לא הרי] מבעה וכו', דהיינו דלא לכתוב תרי קראי גם ארגל, דהא באמת מחד קרא אתיא תרוייהו, [וכנ"ל]. '''{{עוגן1|ועל}}''' כרחך צריך לומר דהכי קא קשיא ליה, למה כתבה התורה על רגל ושן לשון ושילח, כי היכי דנשמע תרוייהו דהוא לשון שליחות, ומשום {ומכיון} דהו"א מן ושילח דבעי שלוחי, משום הכי איצטריך וביער על אזלא ממילא. לא לכתוב רחמנא קרא [זה דושילח], דמשמע רגל ושן, רק לכתוב קרא אחרינא דכתיב ביה רגל בהדיא, דלא משמע [דחייב] דוקא בשלח שלוחי, ותיתי שן מיני', ולא איצטריך קרא דוביער. '''{{עוגן1|והכי}}''' הו"ל למיכתב, כי יבער איש שדה או כרם - ופירש רש"י בחומש {{ממ|[[רש"י/שמות/כב#ד|שמות כ"ב ד']]}} ש[יבער] הוא לשון בהמה כמו נחנו ובעירנו וגו', ע"ש - וידרוס, או ידרוך בשדה אחר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. ועל זה קאמר התנא, לא הרי שור, דהיינו רגל כהרי שן, כדמפרש רבא דאי כתיב רגל הו"א משום דהזיקו מצוי וכו', ואיצטריך למיכתב נמי וביער על שן, וכיון דשן אפילו אזלא ממילא משמע, אמרינן רגל דומיא דשן, כמו שפירש"י לקמן {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/ג/א#קמ"ל|ג' ע"א]] ד"ה קמ"ל}}. '''{{עוגן1|וכן}}''' מוכרחין אנו לפרש האידך לא הרי, [לא הרי] המבעה כהרי שור, דהכי קא קשיא לי', דלכתוב רחמנא בפירוש שן, במקום דכתב וביער, ולא איצטריך למיכתב ושילח ארגל, ותיתי רגל משן, ועלה קאמר שן יש הנאה להזיקו וכו', ולא אתיא מיניה רגל דאין הנאה להזיקו, וקיל מיניה, וק"ל. '''{{עוגן1|אמנם}}''' לפי זה עדיין הקושיא במקומה עומדת, דמנא ליה לרבא לפרש ה'לא הרי', שלא כמו [דרך] הסוגיא דבכל מקום, ונקט החמור תחילה, דלמא באמת ס"ל לתנא דמתניתין, דהכי קאמר לא הרי הראשון, [לא הרי השור כהרי המבעה, היינו] דקשיא לי' דלא לכתוב רק מבעה, דהיינו שן, בפירוש בתורה, ולא לכתוב וביער, ולא איצטריך נמי למיכתב ושילח על רגל, דתיתי רגל משן, וע"ז קאמר התנא, לא הרי וכו', [היינו] דלא מצית למילף רגל משן, דלא ראי הרגל שאין הנאה להזיקה כו', וא"כ פתח בהקל תחילה, כמו בכל המקומות שבש"ס. '''{{עוגן1|ואי}}''' משום דרגל כתיב בתורה קודם שן, דהיינו ושילח, ואין מן הדרך להקשות על קרא הראשון, דלא ליכתבי' [לקרא הראשון] ולכתוב קרא השני [כנ"ל]. זה ליתא, דהא שן ורגל אתיא מחד קרא דושילח, דהי מינייהו מפקת, ולא שייך בתרוייהו לשון קדימה ואיחור, וק"ל. <small>הטעם דהקדים כאן החמור תחלה משום דאזיל לפי סדר המקראות, ובא לומר דאי כתבה תורה רק הראשון, לא הוי ילפינן אינך מיניה, דחמיר</small>{{ש}} '''{{עוגן|אלא יש|אלא}}''' יש לומר דכיון דעל כרחך מוכח, למ"ד דתני שור לקרנו, דשינה התנא הכא הלשון מכל המקומות שבש"ס, בין בבבא דרישא ובין בבא דסיפא כמו שכתבתי לעיל{{הערה|ב[[#א|אות א']].}} באריכות. וקשה על התנא הכל{{הערה|כלומר, היא גופא קשיא.}}, למה באמת שינה התנא הכא הלשון מבכל המקומות [כנ"ל]. '''{{עוגן1|וצריך}}''' לומר דודאי למ"ד שור לקרנו, וקרן כתיב תחילה בתורה, דכתיב כי יגח והדר כתיב ושילח וביער. וא"כ כי משני לקמן {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ג/ב|ג' ע"ב]]}}, אדשמואל, תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר, לא הרי קרן וכו', על כרחך בודאי הקושיא מבחוץ{{הערה|פי' הקושיא הנסתרת שאינה כתובה במשנה, שעליה בא התנא לתרץ.}} היא, דלכתוב קרן ותיתי שן מיני'. דאיפכא ליכא למימר, דהקושיא מבחוץ היא, דלכתוב שן ותיתי קרן מינה, דהא קרן כתיב תחילה בתורה, והסברא [דפריך תחלה דלכתוב קרא הראשון, ולא השני], כמו שכתבתי. וא"כ הא דקאמר התנא עלי', לא הרי קרן שכוונתו להזיק וכו', [ודאי] הוא דלא כמו בכל מקום בש"ס, והזכיר החמור תחילה. '''{{עוגן|אלא משום|אלא}}''' משום דמקשה הש"ס עלי', ורגל מאי, שיירי', והוצרך רבא לשנויי עליה, אלא תני שור לרגלו ומבעה לשינו, וקרן שפיר שייריה, כדמסיק בתמין ומועדין לא קמיירי. וא"כ כיון דרבא לקמן [דאמר תני שור לרגלו כו'], לא בעי אלא לתרץ הקושיא שהקשה 'ורגל מאי, שייריה', בתמיה. תו לא קשה על רבא, למה לא מפרש השתא ה'לא הרי' על דרך אחר. ו[היינו דיפרש ד]נקט רגל תחילה, כמו בכל מקום. דכיון לפי מאי דס"ד מעיקרא דשור הוא קרן, הוכרח לפרש דנקט החמור תחילה, כמו שכתבתי. והוא לא רצה לתרץ אלא קושית הש"ס, למה לא תני רגל [במתניתין], משום כך לא רצה להציע [השתא] סוגיא אחרת, ולמיתני הקל תחילה, כיון דזה לא הוקשה לו, וק"ל. '''{{עוגן1|אלא}}''' דמ"מ על רבא, דמשני, 'תני שור לרגלו ומבעה לשינו', קשה כקושית תוס' {{ממ|ד"ה השור והבור}}, שהקשו, וא"ת אמאי סידר התנא שור שהוא רגל, קודם בור דכתיב קודם בפרשה, דודאי רגל מושילח נפקא, דכתיב בתר בור. '''{{עוגן1|דליכא}}''' לתרץ כמו שתירץ הרשב"א, דמשום הכי שנאן רגל קודם, וסמיך לבור, משום דאתי לאשמועינן דרגל ובור הזיקן מצוי טפי משן ואש. זה אינו, לרבא, לפי מה שהקשו [תוס'] לקמן ב[[תוספות/בבא קמא/ה/ב#כי|דף ה' (ע"ב)]] בד"ה כי שדית בור בינייהו כו', וז"ל, וא"ת היכי אתיא כולן מבור ורגל, מה לבור ורגל שהזיקן מצוי, דלקמן חשבינן בור הזיקו מצוי. וי"ל דאין הבור הזיקו מצוי טפי מאינך, ולא קאמר לקמן הכי אלא להזכיר חומרא אחת וכו', ע"ש. '''{{עוגן|וא"כ בודאי|וא"כ}}''' בודאי לרבא{{הערה|שהוא מרא דשמעתא שם ב[[בבלי/בבא קמא/ה/א|דף ה']].}} נסתר תירוץ של חי' רשב"א הנ"ל, דהא לפי תירוץ של תוס' מוכח דבור ושן ואש שווים הם בזה, דאין בור הזיקו מצוי טפי מאינך. ועל כרחך מוכרחין לומר דשנאן כסדר הפרשה, דשן ורגל מחד קרא נפקא כמ"ש, דהי מינייהו [מפקת]. '''{{עוגן1|מ"מ}}''' לא קשה תו, למה תני שור שהוא רגל בתחילה קודם שן, משום דאי נמי הוי תנא שן קודם רגל, נמי היה קשה הכי, למה תני שן קודם רגל, כיון דמחד קרא נפקא, ואין קדימה ואיחור שייך בהם. והתנא היה לו בהכרח למיעבד צריכותא בינייהו, לא הרי שור היינו רגל, כהרי מבעה היינו שן, ולא הרי מבעה כהרי שור, כמו שכתבתי. אבל מ"מ באינך [אבות], שנאן כסדר הפרשה. ומשום הכי הקשו [תוס'] שפיר, למ"ד שור לרגלו, למה תני רגל קודם בור. והוכרחו תוס' לתירוצם שתירצו, דשם שור כתיב קודם בפרשה כו', ור"ת תירץ וכו'. ודלא כרשב"א. '''{{עוגן|וא"כ כיון|וא"כ}}''' כיון דאפילו לרבא דאמר תני שור לרגלו, על כרחך אי אפשר לתרץ כתירוץ הרשב"א, אלא כמו שכתבו תוס' דשנאן התנא כסדר שנכתבו בפרשה. ומכל שכן למ"ד תני שור לקרנו. שפיר אמרינן [כמ"ש תוס'], דשנאן התנא כסדר שנכתבו בפרשה, דהא בהדיא כתב בקרא קרן קודם בור, דכתיב כי יגח והדר כי יפתח כו', וק"ל. '''{{עוגן1|והשתא}}''' יהיו כל שלשה דבורים תוס' משולבים אחד אל אחד, ובדיבור אחד נאמרו, ד"ה השור והבור כו', וד"ה לא הרי השור וכו', וד"ה ולא זה וזה וכו'. וכן הם הצעת דבריהם. דפתחו [תחלה] בד"ה השור והבור, פי' בקונטרס כסדר שנכתבו בפרשה סידרן במשנה כו', וקשה לכאורה מנא ליה זאת, למ"ד שור לרגלו, - דהא קשה עלי' כקושית תוס', דהא [חזינן ד]רגל כתיב בתורה בתר בור, ולמה סידר התנא [רגל] קודם בור. - ודלמא כתירוץ הרשב"א, משום דבור ורגל הזיקן מצוי טפי מאינך, וסמכן התנא להדדי, ותני בור בין מבעה ורגל, אע"ג דבור קודם בתורה, לאורויי הא מילתא. דאי הוי תני בור קודם רגל לא ידעינן דבור הזיקו מצוי טפי מאינך, כמו שהובא ברשב"א, ע"ש. '''{{עוגן1|וצ"ל}}''' דתוס' אזלו לשיטתם {{ממ|[[תוספות/שבת/ה/ב#כי|ה' ע"ב]]}} בד"ה כי שדית בור בינייהו, דשם מפרשים [התוס'] דבור אין הזיקו מצוי טפי מאינך. כמו שכתבו לרבא, דהוא המ"ד דתני שור לרגלו{{הערה|כדלעיל [[#אלא דמ"מ|ד"ה אלא דמ"מ]].}}. וא"כ הוכרח תוס' לתירוצם, דשם שור כתיב קודם בפרשה וכו'. וגם שפיר הקשו למ"ד מבעה זה אדם, אע"ג דלבתר הבערה כתיב, כיון דלרבא מוכח דהתנא שנאן כסדר הפרשה. והוכרחו נמי לתירוצם כו', ור"ת פירש כו'. '''{{עוגן1|וכיון}}''' שכתבו היסוד הזה בדבור תוס' הנ"ל {{ממ|ד"ה השור והבור}}, דמוכח דלא כהרשב"א, א"כ שפיר באו תוס' בדבריהם בד"ה לא הרי השור כו', 'למ"ד שור לקרנו פירוש אין קולתו של שור כקולתו של מבעה' וכו', וסיימו בדבריהם, 'ושינה התנא כאן פירושו מבשאר מקומות, משום דהזכיר החמור תחילה בלא זה וזה שיש בהן רוח חיים'. וכיוונו לכל מה שכתבתי, [היינו], דודאי למ"ד שור לקרנו, אי אפשר לפרש הכא פירושו כמו בכל המקומות. אבל למ"ד שור לרגלו, אע"ג דרבא הוי מצי לפרש דפירושא דמתניתין בהני 'לא הרי' כמו בכל מקום, דהזכיר הקל תחילה, כמו שכתבתי{{הערה|בד"ה [[#אמנם לפ"ז|אמנם לפ"ז]].}}, מ"מ לא נאדי רבא לפרש בענין אחר ממה דמשני מקודם, תנא שור לקרנו. ולא בא רבא [במאי דמסיק תנא שור לרגלו] אלא לתרץ הקושיא שהקשה הש"ס, ורגל מאי, שיירי', [אבל נשאר הפירוש דנקט החמור תחלה, כדמעיקרא], כמ"ש{{הערה|בד"ה [[#אלא יש|אלא יש לומר]].}}. {{עוגן1|וגם}} לא קשה למ"ד שור לקרנו, למה באמת שינה הלשון התנא גופא מבשאר מקומות, [משום] דקרן כתובה בתורה תחילה דכתיב כי יגח. מהושא"כ למ"ד שור לרגלו, אע"ג דמצית לפרש כמו בכל מקומות שבתלמוד, מ"מ רבא לא חש, ולא בא רק לתרץ קושית הש"ס ורגל מאי, שייריה. '''{{עוגן1|אלא}}''' דעדיין קשה כיון דלמ"ד שור לרגלו כו', איכא לפרש דלא שינה התנא הכא מבשאר מקומות, והיינו דיש לומר דהסיפא דקתני 'לא זה וזה שיש בהן רוח חיים' כו', לישנא קצרה נקט, כמ"ש{{הערה|ב[[#ומיהו|ד"ה ומיהו]].}}. א"כ גם למ"ד שור לקרנו נמי י"ל הכי, דלא שינה התנא בבבא דרישא הלשון מבשאר מקומות, והסיפא לישנא קצרה נקט. ומנא ליה לתוס' להוכיח אפילו למ"ד שור לקרנו דודאי שינה התנא הכא הלשון מבשאר מקומות. '''{{עוגן1|ועל}}''' זה באו תוס' בד"ה ולא זה וזה, וכתבו [להקשות], 'והא דלא תני הכא, ולא הרי אש כהרי שור ומבעה, כדקתני לעיל'. ותירצו, 'משום שלא היה יכול למצוא חומרא באש מה שאין בשניהם, דכח אחר מעורב בו קולא הוא' כו'. וזה התירוץ שייך דוקא למ"ד שור לרגלו, כמו שכתבתי{{הערה|בסוף [[מהר"ם חריף/בבא קמא/ד|סימן ד']] ולעיל סוף [[#א|אות א']].}}. אבל למ"ד שור לקרנו, אכתי הוה מצי למיתני אידך לא הרי, [לא הרי] אש כהרי שור ומבעה, דמה לאש שכן מועדת מתחילתה, ואוכלת אף דבר שאינו ראוי לה. משא"כ שור, דהיינו קרן, דאין מועד מתחילתו. ושן אינו חייב על דבר שאין ראוי לה, כמו שכתבתי. '''{{עוגן1|ואי}}''' משום [דאתי] לאשמועינן דעונשין ממון מן הדין, כמו שכתבתי, אכתי קשה לא ליתני כלל בסיפא הך 'ולא זה וזה שיש בו רוח חיים' כו', אלא אידך לא הרי. והכי הו"ל למיתני בסיפא, 'ולא זה וזה, כהרי אש דמועדת מתחילתה, ואוכלת אפילו דבר שאין ראוי לה', ולא היה הכרח לשנות בסיפא, ולנקוט החמור תחילה. ומדלא תנא הכי, שמע מינה דהתנא שינה כאן מבכל המקומות. ועל כרחך הטעם, משום דקרן כתיב בתחילה בתורה, ודו"ק היטב. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף