עריכת הדף "
מהר"ם חריף/בבא קמא/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== {{מרכז|[ג]}} <small>תוס' י"ל דסברי כהרשב"א דמועד לאב נמי אינו מועד לתולדה, ואין נפק"מ אי קרן תלושה הוי אב</small>{{ש}} '''{{עוגן1|ומיהו}}''' יש לומר דלתוס' סבירא ליה דמועד לאב נמי לא הוי מועד לתולדה, כמו דמועד לתולדה לא הוי מועד לאב. וא"כ דייקו תוס' שפיר דעל כרחך משהזיק חב המזיק בתרא קא מרבה. אבל כשהזיק קמא על כרחך לא הוי משנה יתירה כלל, דלאיזה צורך קא טרח התנא למיתני משנה יתירה לאורויי דגם קרן תלושה מיקרי [אב], דמאי נפק"מ אי הוי אב או תולדה. דאפילו לא הוי אלא תולדה דקרן מחוברת, נמי חייב כמו אב, דהא אמרינן תולדה דקרן כקרן. ולענין מועד [נמי] ליכא נפק"מ, דהא [לדעת תוס'] אפילו מועד לאב נמי לא הוי מועד לתולדה. אלא על כרחך דמשהזיק קמא לאו יתורא הוא, [וליכא] אלא חדא משנה יתירה, והיינו משהזיק בתרא. '''{{עוגן1|וקא}}''' מקשה לשמואל קרן מאי, שיירי', דהא ודאי נגיחה דקרן מחוברת הוי אב, דמפורש להדיא בקרא כי יגח, והוי לי' למיתני כמו דתני שור לרגלו ומבעה לשינו, וכן בור והבער, כיון דכתיבי בקרא. ומשני עלה, כשהזיק בתרא, דהוא יתירה, לאתויי קרן. ולא מתני לי' בהדיא, כתירוץ הגמ', דבתמין ולבסוף מועדין לא קמיירי. ולפ"ז [התוס' סברי] דמועד לאב לא הוי מועד לתולדה. וכן דעת הרשב"א {{ממ|שם}}. וא"כ שפיר הקשו תוס' אמאי לא תני הן במתניתין, כמו דתני בראש השנה. <small>לפי רש"י הטעם דבמתני' לא תני הן, כדי שלא נמעט קרן תלושה שהיא ג"כ אב</small>{{ש}} '''{{עוגן1|אמנם}}''' אומר אני, דדעת רש"י היא דמועד לאב הוי מועד לתולדה, כמו שכתבתי. והשתא יבואר דברי רש"י בטוב טעם ודעת, בין לרב ובין לשמואל, במה שכתב 'אבות קרי להנך דכתיבן בקרא בהדיא' כו'. דקשה [הו"ל] לרש"י קושית תוס', אמאי לא תני הן. וליכא למימר [בפשיטות] דאי הוי תני הן, הו"א דאתי למעט שום אב אשר לא בכלל ארבעה אבות דמתניתין, והיינו קרן תלושה דלא הוי אב, דאינו בכלל קרא דכי יגח אלא קרן מחוברת, דמצינו בתורה דקרוי נגיחה. אבל תלושה לא מצינו בקרא דאיקרי נגיחה, אלא בדברי קבלה, ולא ילפינן [דברי תורה מדברי קבלה. דזה אכתי] קשה, דמה בכך אפילו לא הוי אב אלא תולדה, הא תולדה דקרן כקרן. '''{{עוגן1|ו[בפשטות]}}''' ליכא למימר דנפק"מ [בין אב לתולדה הוא] לענין מועד, דאי תלושה הוי אב, א"כ כשנעשה מועד לנגיחה דתלושה, נעשה ג"כ מועד לתולדות דקרן, דהיינו נגיפה נשיכה וכו'. [דהיא גופא] קשה, מנא ליה לרש"י דין זה, דלמא כסברת הרשב"א שהבאתי, דמועד לאב לא הוי מועד לתולדה, כמו שמועד לתולדה אינו מועד לאב, וא"כ עדיין קושיא במקומה עומדת, אמאי לא תני הן. '''{{עוגן1|לכך}}''' בא רש"י כמתרץ במה שכתב, 'ובגמ' מפרש הי ניהו תולדות'. וכוונתו היינו, דעל כרחך מוכח [מזה] דלא כדעת הרשב"א ותוס', אלא דמועד לאב הוי מועד לתולדה. והיינו משום דבגמ' מפרש הי ניהו תולדות דקרן, ומפרש [דהיינו] נגיפה נשיכה רביצה ובעיטה, ופריך מאי שנא נגיחה דקרי אב, דכתיב כי יגח, נגיפה נמי דכתיב כי יגוף. ומשני, האי נגיפה נגיחה [היא], דתניא, פתח בנגיפה וסיים בנגיחה, לומר לך האי נגיפה נגיחה היא. וקשה ע"ז [לכאורה] קושית המהדורא בתרא, כיון דתולדה דקרן כקרן היא, לסיים [קרא] נמי בנגיפה, 'כי יגוף', כמו דפתח בנגיפה. ואי משום ד[א"כ] הו"א דגם נגיחה בגוף הוי אב, כמו נגיחה בקרן, קשה מאי נפק"מ לדינא, כיון דהשתא דכתיב סיום הקרא בנגיחה, דנגיחה הוא אב, ונגיפה תולדה, ליכא נפק"מ לדינא, דהא תולדה דקרן כקרן, מה אב דקרן, תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם, אף תולדה כן. '''{{עוגן1|ומה}}''' שרוצה המהדורא בתרא לתרץ, דמה [ש]סיים בנגיחה, לאורויי האי מילתא דאמר הש"ס, דמועד לאדם הוי מועד לבהמה, ומועד לבהמה לא הוי מועד לאדם. זה ליתא, דאפילו אי סיים בנגיפה, כמו דפתח, נמי ידעינן דין זה דמועד לאדם וכו', מדשינה הכתוב וכתב באדם כי יגח, ובבהמה כי יגוף, וקושיתו במקומה עומדת. '''{{עוגן|ועל|ו[על}}''' כרחך] צריך לומר דמשום הכי מסיים בנגיחה, לאורויי דנגיחה אב ונגיפה תולדה. והנפק"מ הוא לענין מועד. והיינו כמו שכתבתי, דמועד לאב הוי מועד לתולדה, ומועד לתולדה לא הוי מועד לאב, ואם נעשה מועד לנגיחה שהוא אב, נעשה ג"כ מועד לתולדות דקרן, דהיינו נגיפה נשיכה וכו'. אבל אם נעשה מועד לנגיפה, שהיא התולדה, אינו נעשה מועד לשאר התולדות, כנ"ל באריכות. '''{{עוגן1|וא"כ}}''' דמוכח דמועד לאב הוי מועד לתולדה, אתי שפיר דלא תני הן, לאורויי דיש עוד אחד דהוי אב [נזקין], והיינו קרן דתלושה, דגם היא בכלל כי יגח. ובין לרב דתנא לי' שור וכל מילי דשור, וגם קרן בכלל שור, קרן דתלושה ג"כ בכלל. ובין לשמואל דאמר כשהזיק חב המזיק לאתויי קרן, קרן דתלושה ג"כ בכלל. ונפק"מ כמו שכתבתי, אי נגח בין בקרן תלושה ובין בקרן מחוברת דהם אבות, נעשה מועד לתולדות דקרן. אבל אי תני הן, הוי משמע דאתי למעט קרן דתלושה, כיון דלא מצינו בהדיא בתורה דכתב נגיחה אצל קרן תלושה, לכך לא תני הן. '''{{עוגן1|וזהו}}''' שהוכיח רש"י, ומפרש והולך, במה שכתב 'ובגמ' מפרש הי ניהו תולדות', דמשם מוכח דמועד לאב הוי מועד לתולדה, דלא כרשב"א ותוס'. ובא רש"י לתרץ [בזה] מאיזה טעם לא תני הכא הן, ודו"ק היטב. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף