עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/רנא" (פסקה)

== ג ==

ומה שצדקה נמשכת לאמת, כי צדקה הוא בחינת אמת, כי אמת הוא אחד, כי אחד הוא רק אחד, כי לפני אחד מה אתה סופר {{ממ|ספר יצירה}}, ואם יש שני וכו' אינו אחד, 

וכן האמת הוא רק אחד, כי כשאומרים על איזה דבר האמת, אי אפשר לומר כי אם אחד, דהינו האמת כמו שהוא, אבל שקר אפשר לומר על דבר אחד דברים רבים, כמבאר במקום אחר {{ממ|לעיל בסימן נא, עין שם מה שמבאר שם, כי על כלי כסף אי אפשר לומר האמת כי־אם אחד, דהינו שהוא כלי כסף לבד, אבל אם ירצה לומר שקר, יכול לומר הרבה, כי יוכל לומר שהוא כלי זהב או נחשת או שאר שמות, וכן בכל הדברים שבעולם, אי אפשר לומר האמת כי אם דבר אחד כמו שהוא, אבל השקר הוא הרבה כנ"ל, נמצא שאמת הוא אחד, ועין שם עוד דברים נפלאים מענין האמת שהוא אחד, עין שם}}. 

ועל כן קדשא בריך הוא ואוריתא וישראל כלא חד, כי השם יתברך אמת, ותורתו אמת, וישראל אמת, וכיון שכלם אמת – הכל אחד, כי באמת אין בו שום שנוי, כמו שכתוב {{ממ|מלאכי ג ו}}: אני ה' לא שניתי, ואתם בית יעקב לא כליתם; כי השם יתברך אמת, והוא אחד בלי שנוי, חס ושלום, כנ"ל, והשנוי הוא רק אצל המקבלים, כי כפי המקבל כן נתהוה אצלו השנוי, אבל השם יתברך אין בו שום שנוי, חס ושלום. 

וזה בחינת שמש, כי השמש הוא רק כח אחד לבד, והשנוי הוא אצל המקבלים, כי כמה שנויים נתהוים על־ידי השמש, כגון להתיך ולהקפות, לקרר ולחמם, ושאר הכחות, כמבאר במקום אחר. וזה רק מחמת המקבלים, כגון כשהשמש באה על שעוה – מתכת אותו, זה מחמת שהשעוה אינו קשה באמת, ועל כן נתהוה אצלה הכח להתיך, וכן בשאר הכחות, אבל השמש הוא רק כח אחד לבד. 

וזה בחינת צדקה, שהיא בחינת שמש, בחינת אמת כנ"ל, בחינת {{ממ|מלאכי ג כ}}: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה {{ממ|ברכות ו:}}: כרום זלת לבני אדם – כיון שנצרך אדם לבריות, פניו משתנין לכמה גונין, כי על־ידי הצדקה באים כמה שנויים, והכל הוא רק מחמת המקבלים, אבל הצדקה שהוא בחינת אמת, בחינת שמש כנ"ל, הוא רק כח אחד לבד, ואין בה שנוי כנ"ל, 

והשנוי הוא רק אצל המקבלים שנשתנין פניהם לכמה גונין, ויש שנשתנה פניו מחמת גדלות שיש לו, באשר שאינו ראוי לו שיצטרך לבריות, ויש מחמת קטנות – על שהוא נצטרך לבריות, ויש שנשתנה פניו מחמת שמחה, ששמח על שנותנים לו, וגם בזה יש שנויים, כי יש מי ששמח מאד על שנותנין לו, נמצא שהשנויים הוא רק אצל המקבלים, כל אחד לפי בחינתו כן נשתנין פניהם כנ"ל. אבל הצדקה היא רק כח אחד לבד, כי היא בחינת אמת, בחינת שמש, ועל כן מושכת עצמה לאמת כנ"ל. 

ויעקב שהוא בחינת אמת, כמו שכתוב {{ממ|מיכה ז כ}}: תתן אמת ליעקב, נאמר בו {{ממ|בראשית לב לב}}: ויזרח לו השמש, הינו בחינת ולנו תהיה צדקה הנ"ל, כי שמש היא בחינת צדקה כנ"ל: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה; הינו שיעקב על־ידי האמת היה לו כח להמשיך ולהזריח לעצמו כל הצדקות, שהם בחינת שמש, וזה: ויזרח לו השמש – לו דיקא, בחינת ולנו תהיה צדקה כנ"ל: