עריכת הדף "
לחם משנה/טוען ונטען/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''אין משביעין שבועת היסת וכו'. ''' כתוב בהשגות א"א בזה איני מודה לו כי היא טענת ברי ועל זו אמר כו'. בפרק שבועת הדיינים {{ממ|דף ל"ח:}} אמרו שם במשנה אבל נשבעין לקטן ואוקמוה בגמרא {{ממ|שם מ"ב.}} כר"א בן יעקב שאמר פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו וכו' והקשו שם ע"ב ומי מצית מוקמת לה כר"א בן יעקב הא קתני רישא מנה לאבא בידך אין לך בידי אלא חמשים דינר פטור מפני שמשיב אבידה הוא ותירצו התם דלא אמר ברי לי ע"כ. ופירוש רבינו לפי הנראה הוא דפליג ראב"י באומר יודע אני ודאי שאתה חייב לאבא מנה מפני שאתה הודית לו בשעת מותו ולא פליג באומר כך צוה לי אבא דהא ודאי טענת שמא הוי לכ"ע וראיה לדבר מההיא דזה אחי כמו שהקשה הרמב"ן להראב"ד הובא בדברי הר"ן ז"ל. א"ו פליג באומר יודע אני בודאי שאתה חייב לאבא ולכך אע"ג דפסק רבינו ז"ל כראב"י סובר דכך צוה לי אבא הוי טענת שמא אבל הר"א ז"ל מפרש המחלוקת באומר כך צוה לי כך אמר לנו נראה דאומר יודע אני בודאי כ"ע מודו דנשבע ומ"ש בגמרא גבי רבי אמי שבועת ה' תהיה כו' אילימא דאמר מנה לאבא ביד אביך וכו' מה לי הוא מה לי אבוה מוקים לה בטענת ברי ודאי והוי ככ"ע בין לר"א בן יעקב בין לרבנן. והוא ז"ל נראה לכאורה דפוסק כר"א בן יעקב והוי טענת ברי ולכך השיגו לרבינו ז"ל ויש לתמוה טובא חדא דראיית הרי"ף ז"ל לומר דיש לפסוק כראב"י הוא משום ההוא ראיה דמה לי הוא מה לי אבוה וכיון דהוא ז"ל מפרש ההיא דמה לי הוא מה לי אבוה ככ"ע מי הכריחו לפסוק כר"א בן יעקב. מיהו אין זו קושיא דהכריחו לפסוק כן משום אידך טעמא דהרי"ף ז"ל דמשנת ראב"י קב ונקי ומ"מ פירש ההיא דמ"ל הוא מה לי אבוה ככ"ע אפי' כרבנן וחילק החילוק דבין ברי גמור לההוא ברי משום דמשמע ליה דסוגיא דמ"ל הוא כו' אתי שפיר טפי כדאתי ככ"ע. וע"ק דלפי פירוש הראב"ד ז"ל נראה דהוא מפרש דהך דצוה לי אבא הוי ברי והוו תרי גווני ברי ובברי גמור כ"ע מודו כי פליגי הוי בהך ברי דלרבי אליעזר הוי ברי גמור וכי אוקמוה בגמרא הך דנשבעין לקטן אליבא דרבי אליעזר בברי הוי בברי כי האי גוונא דצוה לי אבא וא"כ לפי פירוש זה ההיא דלעיל דמנה לאבא בידך ואמר אין לו בידי אלא חמשים דאוקמוה בדלא אמר ברי לי הוי באומר כמדומה לי שיש לאבא בידך דאי אמר צוה לי אבא או אפילו לא אמר צוה לי אלא אמר לי לבד נראה לפי דברי הר"א ז"ל דהוי ברי לר"א בן יעקב דהא בפרק רביעי כתב רבינו ז"ל דכך אמר לי אבא הוי משיב אבידה והשיגו שם הר"א ז"ל דזו מחלוקת ר"א בן יעקב ורבנן ואם כן משמע דאפילו בלא צוה לי אלא באמר לי לבד הוי טענת ברי. ואם כן לא נשאר כאן לאוקומי מתני' אלא בטענת שמא וכמדומה לי דלכאורה נראה דאין כאן אלא ג' חלוקות תרי גווני ברי וחד שמא וכן הביאם הטור ז"ל בהלכות טוען וא"כ קשה טובא דרישא קאמר מנה לי בידך אין לך בידי אלא נ' חייב וסיפא קאמר מנה לאבא בידך וכו' אין לו בידי אלא חמשים פטור ואי מוקמת ליה בשמא לפלוג וליתני בדידיה אפילו ביה נמי אי אמר כמדומה לי שיש לי בידך מנה ואמר אין לך בידי אלא חמשים פטור ועוד קשה כיון דלהראב"ד ז"ל יש חילוק בין ברי גמור לכשאמר כך צוה לי אבא אמאי לא מוקי מתני' כרבנן ונימא הך דנשבעין לקטן איירי בטוען טענת ברי גמור והך דמנה לאבא בידך אין לו בידי אלא חמשים איירי בטוען כך צוה לי אבא ועוד קשה כיון דלהראב"ד ז"ל נראה כאן דטוען מפי אחר הוי טענת ברי לר"א בן יעקב וכן נראה מדברי הר"ן ז"ל שמודה להרמב"ן ז"ל אליבא דהראב"ד ז"ל דההיא דזה אחי דאע"ג דזה הספק טוען על פי האחר הוי טענת ברי אליבא דר"א בן יעקב א"כ קשה דבפרק ד' מהל' גזילה כתב רבינו וכן אם היה שם עד אחד בלבד ובעל הבית טוען שגזול כלי זה בידו וכו' דמתוך שאינו יכול לישבע משלם והקשה שם הראב"ד ז"ל בהשגות זה תימה מאחר שבעל הבית לא היה שם איך יש כאן טענת ברי כדי שיהיה זה מחוייב וכו' והשתא כיון דכאן פסק כראב"י וקרא טענת ברי לטוען מפי אחר א"כ מאי קשיא ליה התם. ועוד קשה טובא על הר"ן שכתב בהלכות שהראב"ד פסק כחכמים דאיך אפשר לומר כן דהא הוא משיג על רבינו דהוי טענת ברי וכרבי אליעזר בן יעקב ולרבנן לא הוי אלא טענת שמא ותו קשיא בהרי"ף ז"ל שרצה להביא ראיה לפסוק כראב"י מההיא דמה לי הוא מה לי אבוה דהא אפשר ליישב דברים אלו אליבא דכ"ע דלראב"י פריך אמאי פטור כשטוען מנה לאבא ביד אביך הא כשהיה טוען מנה לאבא בידך חייב וא"כ הוא הדין כשאמר מנה לאבא ביד אביך. ולרבנן נימא דפריך איפכא הכי אפי' באבוה נמי פטור וא"כ איך קאמר בשבועת ה' תהיה וכו' ולא בין היורשים אפי' בין שניהם אינו דהא לרבנן משיב אבידה הוא ופטור וא"כ הלשון הזה סתום ויש לפרשו בשני פנים לראב"י כולהו חייבים ולרבנן כולהו פטורים ואין כאן ראיה. איברא די"ל לזה דהלשון מוכיח יותר דמקשה אמאי היורשין פטורים אפי' הם נמי חייבים. ולקושיא שניה י"ל דהוא הדין דהוה מצי למנקט ביה היכא דאמר כמדומה לי אלא משום דאורחיה דמילתא דבמילי דאבוה לא ידע כמו שאמרו גדול במילי דאבוה קטן הוא לכך נקט מנה לאבא וכו' דאמר כמדומה לי במידי דהוי אורחיה. ולשלישית דסובר הראב"ד ז"ל דהך ברי מילתא דפשיטא כיון דהוא טוען בפני הודית לאבי ולא היה צריך לאשמועינן מתניתין בהא לכך לא מוקי מתני' כרבנן. ולרביעית י"ל דשאני התם בהל' גזלה העד מועיל לשני דברים אחד לעשות לטענת הבעל הבית טענת ברי והשני להיות מחוייב שבועה מן התורה כדין עד אחד אבל כאן אינו מועיל העד אלא כדי לעשותו טענת ברי לבד וזהו שמקשה שם הר"א ז"ל דאין ראוי שהעד יועיל לשני דברים. וליישב דברי הר"ן ז"ל היה אפשר לומר דהוא סובר כדברי הר"א ז"ל דפוסק כחכמים והוא דסובר דבין לר"א בן יעקב בין לרבנן טענת ברי הוי אלא דלראב"י הוי טענת ברי גמור ולרבנן לא הוי ברי גמור הילכך היכא שכופר הכל ודאי שנשבע שבועת היסת משום דמ"מ ברי הוי אבל היכא דמודה במקצת הוי כמשיב אבידה דהא היה יכול להעיז בבנו מפני שאינו ברי גמור וכיון דלא העיז ודאי באמת אמר אבל כופר הכל מודה דנשבע דהוי ברי ונראה לו להר"א ז"ל לומר כן כדברי חכמים דאל"כ למה ליה לגמ' לומר דבדרבה קמפלגי לימא בהא קמפלגי דלר"א בן יעקב הוי ברי ולרבנן הוי טענת שמא א"ו דכ"ע מודו דהוי טענת ברי אלא דוקא הוא משום דמשיב אבדה פטור כדפרישית על כן השיג על רבינו במ"ש דבכופר הכל פטור משום דהוי טענת שמא דאינו כן אלא הוי טענת ברי ועד כאן לא פליגי רבנן אלא במודה במקצת אבל בכופר הכל מודו. זה נ"ל שהבין הר"ן בדברי הראב"ד ולפ"ז מתורץ הקושיא ראשונה ורביעית דהקשינו מהלכות גזילה ואע"ג דהר"א השיגו לרבינו בפ"ד ואמר היינו מחלוקת ראב"י ורבנן ופסק הרב כראב"י אין הכוונה להשיגו שם אלא דוקא שאין דעתו כדעת הרב ורבינו הולך תמיד על שיטת הרב וכאן הניח מנהגו: '''אמר לי אבא שיש לי אצלך מנה וכו'. ''' בפ"ד כתב הר"א ז"ל דהרי"ף פסק כראב"י והר"ן ז"ל כתב בפירוש ההלכות בפ' שבועת הדיינים דהר"א פסק כחכמים דלדידהו נתבטל הסוגיא שכתב הרי"ף לפסוק כראב"י משום מאי דאמרו בפרק כל הנשבעין מה לי הוא מה לי אביך דלהר"א ז"ל איירי בטוענו טענת ברי גמור דאפי' רבנן מודו וכיון דנתבטלה הראיה הוי הלכה כחכמים ותימה על דברי הר"ן דאם כן מה השיג הר"א ז"ל על רבינו דנימא דרבינו פסק כחכמים ובברי גמור כ"ע מודו אבל הא דאמר צוה לרבנן לא הוי ברי והלכתא כוותייהו ולכך אין נשבעין בטענה ההיא ושפיר קאמר רבינו ז"ל. ואם השיג עליו דהוא הולך בעקבות הרב ז"ל ופסק הכא דלא כהרב ז"ל קשה דאפי' להרב אלפסי ז"ל דאתי בברי גמור פליגי רבנן דאל"כ לא מייתי ראיה לפסוק כרבנן וכדכתיבנא ואם כן שפיר פסק כראב"י בברי גמור דהוי טענה אבל בברי שאינו גמור אפי' ראב"י מודה. ועוד קשה דכאן כתב בזה איני מודה לו כי היא טענת ברי ועל זו אמר ראב"י משמע דדעת הראב"ד לפסוק כראב"י ואי לאו הר"ן ז"ל לא קשיא לי דנהי דטעמא דהרי"ף לפסוק כרבנן מההיא דפרק כל הנשבעין נדחה לפי דעת הר"א מ"מ פסקינן כראב"י דמשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי וכטעמא אחרינא דכתב הרי"ף ז"ל אבל להר"ן שכתב דהוא ז"ל פסק כרבנן קשה וצ"ע. ועוד קשה לי על הר"א ז"ל אמאי לא מוקי מתני' נמי כרבנן וסיפא דנשבעין לקטן בברי גמור ורישא דאין נשבעין בברי שאינו גמור וי"ל דמשמע דפשיטא ליה דבברי גמור נשבעין ולא איצטריך מתני' להכי. וא"ת אמאי לא קאמר דרבנן סברי דאפילו בבנו אינו מעיז אלא טעמא דאין נשבעין משום דלא הוי ברי גמור. וי"ל דכיון דלא הוי ברי גמור ודאי מעיז דכיון דלא ידע ליה שפיר מעיז בפניו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף