עריכת הדף "
ישועות יעקב/אורח חיים/רנז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== (ג) ולא בחול. זה ימים רבים בעת בואי לק"ק זאלקוו' נשאלתי מהרב הגדול מהור"ר יצחק פרענקיל ז"ל אב"ד דק"ק טיסמניץ על דבר מנהגינו להטמין בע"ש הקאווע בחול מדוע לא מיחו החכמים במנהג גרוע שנהגו נגד המשנה והתלמוד וכל הפוסקים עכ"ל החכם זצ"ל וזאת אשר השבתיו דע ידידי שהיה בדעתי למנוע המנהג הזה בימי ילדותי ואחר זה חזרתי מדעתי הנח להם לישראל מנהגם כי יש להם על המ שיסמכו ראשון תחילה דעת הרשב"ם בתוס' ר"פ ב"ט דשהי' והטמנה אסורה רק בבשיל ואל בשיל אבל בבשיל כל צרכן מותר והתוס' חולקין ע"ז ומ"מ יש סמיכה על דעת הרשב"ם הנ"ל לבתיר קאווע כי נתבשלת כ"צ ואני תמה על החכם השואל דהרי לא הוצרך להביא ממרחק לחמו והדבר מבואר כאן בש"ע בהגהת מוהרמ"א סעיף ז' וסיים רמ"א שבמקום שנהגו להקל עפ"י הסברא זו אין למחות בידם ומעתה יש ד' התנצלות מבלי לבטל מנהגם והנה במ"א כ' דה"ה בנתבשל כמאב"ד לדעת המקילין בשהי' ולדעתי נראה דכיון דעיקר הטעם משום דמחלוקת הפוסקים הוא וספיקא דרבנן לקולא ובענין הא דמקילין בשהיה נתבשל כמאב"ד הוא ג"כ מספיקא דרבנן וכיון דיש בזה שני צדדי איסור מחמירין בדבר כמו שהארכתי בחידושי קונטרס הספקות דשני ספקות בדרבנן להחמיר והנה הפוסקים כתבו דאף במצטמק ורע לו אסור אף בדיעבד בהטמנה והביאו ראיה מש"ס דשבת ל"ט במעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין ואמרו להם חכמים דאסורים ברחיצה ושתיה ומבואר שם דאף דחמין הוחמו מבע"י וחמין שהוחמו כ"צ חשיבי מצטמק ורע לו מ"מ אסור בהטמנה אף בדיעבד והטמנה אסו' משום שמא יחתה ואסירי אף בדיעבד ונראה לפע"ד ליישב הדבר על מכונו דבוודאי חמין שעיקרן לשתי' כשהוחמו כל צרכן חשיבי מצטמק ורע להן ועכ"פ לא חשיבי מצטמק ויפה להם אבל חמין שעיקרן לרחיצה שדרך לערב מים חמים במים צוננים כדי שיהיה יפה לרחיצה ואינו צריך שיהיה משובחים בטעם דהרי עיקרן עומד לרחיצה אף בהוחמו כל צרכן לא חשיבי מצטמק ורע לו דאם יהיה חמים הרבה יערב לתוכן מים צוננין ומה שהם חמין יותר טובים הם ולכך שם כיון דלענין רחיצה שייך חששש יחתה בגחלים ועיקרן לרחיצה ממילחא כיון דעבר ע"ז אסורים אף בשתיה וזה ברור ובזה נתחו שערי בינה בדברי התו' שם בד"ה אלא ניו ידיו ורגליו דהקש' שם דמ"מ מתני' הוי מצי למידק דאסור אף רחיצת פניו ידיו ורגליו כמו דאסור בשתיה והדבר תמוה דהרי מעשה שבת אסורים באכילה ושתיה למ"ד ומותרין בהנאה וא"כ אף דאסורים בשתיה מ"מ מותרין בהנאה דהיינו לרחיצת פניו ידיו ורגליו ובדבר זה הרגיש הגאון בעל ספר מגיני שלמה עוד הקשו הפוסקים דלפי האמת דמותר ביום טוב ברחיצת פניו ידיו ורגליו אמאי נקט בסיפא כחמין שהוחמו בי"ט ומותרין בשתיה ה"ל למינקט רבותא דאף ברחיצת פניו ידיו ורגליו מותרין. ואמנם כל הדברים הנכונים דהא דהקשו התוס' דכיון דתני דאסורים בשתיה ע"כ דאסירי ברחיצת פניו ידיו ורגליו דאי נימא דברחיצה באמת מותר משום דלא גזרו לאסור הנאה א"כ אמאי יהיו אסורים בשתיה כיון דהוא מצטמק ורע לו ואי דקנסו אותו לפי שלענין מרחץ הוי מצטמק ויפה לו הרי קיימינן השתא דלענין מרחץ באמת מותרים בדיעבד וא"כ לא הועילו כלום במה שאסרו לשתיה דלענין שתיה בלא"ה לא יחתה בגחלים דהוי מצטמק ורע לו ולענין מרחץ לא אסרו בדיעבד הנאה א"ו דאסרו בדיעבד מרחץ ג"כ וא"כ פשיטא דהרחצת פניו ידיו ורגליו אסור ובזה נתיישב לנכון הא דנקט בסיפא ומותרין בשתי' ולא נקט דמותר ברחיצה דרבותא אשמעינן דאף בשתיה מותר דה"א ברחיצה מותר משום דלא קנסו להנאה ובשתיה קנסו ואין לומר דבשתי' מותר דמצטמק ורע לו דהרי כתבו הפוסקים דסיפא דיו"ט לא איירי שהביאו מבע"י רק ביו"ט עצמו ועיין בספ"י ודו"ק היטב עכ"פ אין כאן ראיה משם לאסור בדיעבד: השנית הנה לא נעלם מעיני כל שנחלקו קדמונים. אי בעינן דוקא הטמנת כל הכלי באופן שאין מקצת' מגולה אבל אי מקצת כלי מגול' לא חשוב הטמנה. ועיין בהגה"ת מוהרמ"א ז"ל סי' רכ"ג ובאמת לדעת הרבה פוסקים דאף שמקצתה מגילה חשוב הטמנה ואמנם יש לסמוך על פוסקים המקילין במילתא דרבנן וכן נראה דעת רש"י ז"ל דפירש במתני' שם. אהך דטומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותו כיצד הוא עושה נוטל הניסוי והן נופלים ופירש"י דאע"ג דכולה טמונים בהן אין אסור דלא נעשה בשים להן עייש"ה. ולכאורה קשה אמאי דחק רש"י לפרש כן הא בפשיטות מצי לאוקמי שאין הכיסוי טמונה. ולכך יכול ליטלה א"ו דאף בדבר המוסף הבל אין איסור רק בכולה טמונה. וא"כ קשה מאי אשמועינן מתניתין דטומנין בגיזי צמר כיון שאינו מוסיף הבל. הא אף במוסיף הבל אינו אסור וע"כ דאיירי בכולה טמונה וא"כ איך יטול הכיסוי וע"כ פרש"י דלא נעשית בסיס וזה ברור. ואמת שדעת המרדכי דהך דנוטל כיסוי והוא נופלות איירי במקצתה מגולה. וכן פסק להלכה בש"ע סי' רנ"ט מ"מ דעת רש"י לא כן הוא. וכן דעת התוס' שם דף נ"א בהך דטמן בדבר הניטל עישי"ה. ובאמת שדברי הש"ע תמוהין בעיני דלשיטת המרדכי דבעינן מקצתה מגולי' ע"כ דס"ל דאף באין כל קדירה טמונה חשיב הטמנה דאל"ה מאי איירי גיזי צמר. הא אף בדבר המוסיף הבל מותר להטמין במגולה למעלה ולהפוסקים דדוקא כל הקדירה טמונה חשוב הטמנ' ע"כ דס"ל כשיטת רש"י דאף באין הכיסוי מגולה מותר לטלטל וקשה על הש"ע דמזכה שטרא לבי תרי ולקמן יבואר מה שנראה לי בביאור לשון סוגיא בהך דנוטל את הכיסוי כעת נרא' לעיין בגוף הדין. והנה הש"ס דשבת בהא דבעי שם אהך דאין טומנין בגפת אי גפת של זיתים תנן אבל דשומשמין שפיר דמי א"ר דשומשמין תנן וכ"ש דזיתים וקפשיט הש"ס שם מהך דקופה שטמן בה אסור להניחה ע"ג גפץת של זתים. ש"מ של זתים תנן ודחי שם דלמא להטמין אף בגפת של שומשמין אסור. לענין אסוקי הבלא דווקא של זתים מסקי הבלא. עייש"ה והנה אי נימא דאף באינה טמונה כולה חשיב השטמנה ואסור להטמין בדבר המוסיף הבל א"כ הא דנקט כאן קופה שטמן אסור מילתא דפשיטא דאי לא טמן פשיטא שאסור להניחה ע"ג גפת של זיתים דהארי הוא מטמין בגפת ואפילו בשומשמין אסור רע כיון שטמן בקופ' והוא מניח כל הקופה על גבי גפת של זיתים הי' מקום לומר דמותר דאין כאן הטמנה כלל. כיון שהקופה מפסקת קמ"ל דזתים מסקי הבלא ודווקא זתים ולא דשומשמין אבל באין קופה מפסקת שיטא דאסור להניח הקדר' ע"ג גפת דשומשמין דהוא הטמנה אבל אי נימא דבעינן שכל הקדיר' תהי' טמונה בדבר המוסיף הבל א"כ בלא הטמין הקדיר' בקופה פשיטא דמותר להניחה על גפת של זתים רק כיון שטמן בקופ' לכך אסור להניח על גבי גפת דהוי מטמין בדבר המוסיף הבל דהיינו כיון שהזתים מסקי הבלא והקופ' מתחמם חשוב הטמנ' בקופ' במטמין בדבר המוסיף הבל א"כ הא דנקט קופה שטמן בה דווקא הוא א"כ שפיר נוכל לומר דרבותא נקט דאפילו להניח הע"ג גפת של זתים דוקא בקופה שטמן אסור אבל להניח הקדירה עצמה על גפת של זתי' מותר אף דזתי' הם מוןסיפין הבל יותר משומשמין ויש ראי' לכאור' לדעת הפוסקים דהטמנ' ויש ראיה לכאור' לדעת הפוסקים דהטמנ' אסור אף במגול' במקצתה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף