עריכת הדף "ישועות יעקב/אורח חיים/כח" (פסקה)

===ב===
{{כותרת צד|כריכת הרצועות על הבתים}}
(ב) '''יניח בתיק.''' בספר מגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/כח#ד|סק"ד]]}} פלפל בענין כריכות התפילין שנהגו לכורכן ככנפי יונה. וקצת נוהגין לכרוך הרצועות על הבתים ופקפק הרב בדבר, שהרצועות מונחים על הבתים שהוא קצת זילזול לבתי התפילין. ואחרי זה צידד להתיר דאדרבה הרצועות המה כשומר לבתים. ולמען יתברר הדבר על מכונו צריך אני לבאר הדבר.

הנה בש"ס בבא בתרא [[בבלי/בבא בתרא/יג/ב|דף י"ג ע"ב]] תנינן דמותר לדבק תורה נביאים וכתובים בכרך אחד [דברי רבי מאיר], רבי יהודה אומר תורה לעצמה נביאים לעצמן כתובים לעצמן וכתבו התוס' שם ב[[תוספות/בבא בתרא/יג/ב#מדביק|ד"ה מדביק]] אף על גב דאי אפשר שלא יהיו מונחים נביאים וכתובים על התורה ואנן קיימא לן דאין מניחין נביאים על התורה הני מילי בשני כריכות אבל בכרך אחד אין גנאי.

וקשה לי דבריהם, דבש"ס דמגילה [[בבלי/מגילה/כז/א|כ"ז ע"א]] אהך דאין מוכרין תורה בשביל קניית נביאים מבעיא להש"ס מהו למכור ספר תורה אחת כדי לקנות אחר ופשיט הש"ס מהא דתניא אין מניחין נביאים על גבי תורה, הא תורה על תורה שפיר דמי, שמע מינה דתורה בתורה מותר. ודחי ליה, שאני התם דלא אפשר דאי לא תימא הכי מיכרך היכי כרכינן הא יתיב דפא אחבריה, אלא ודאי משום דלא אפשר. ולדברי התוס' קשה, מה ראיה מכרך אחד דיתיב דפא אחבריה, הא אף תורה־נביאים־כתובים כאחד מותר, משום דבכרך אחד אין גנאי{{הערה|בעיקר הערת רבנו כאן ע"ד התוס', עמדו האחרונים בבבא בתרא שם: מילי דנזיקין, רש"ש ובנו רמ"ש. וכעין זה ברשב"א מגילה [[רשב"א/מגילה/כז/א#הנחה|שם]].}}. אבל מהא דמניחין תורה על גבי תורה בשני כריכות מוכח דתורה בתורה שפיר דמי.

ולכאורה עלה על לבי ליישב דבריהם ולומר דהוכחת הש"ס הוא מהא דחזינן דסבירא ליה לרבי יהודה דאין מדבקין תורה־נביאים־כתובים וסבירא ליה דאף בכרך אחד יש גנאי ואף על פי כן מותר לכרוך ספר תורה אף דיתיב דפא אחבריה, שמע מינה משום דלא אפשר שרי. ומעתה אף לדידן אין ראיה, כיון דיש חילוק בין אפשר ללא אפשר. אמנם גם לרבי יהודה אין ראיה, דהתוספות בעצמם [בבבא בתרא] שם {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/יג/ב#רבי|ד"ה רבי]]}} כתבו דאין הטעם משום דאין מניחין זה על זה, דלא מצינו בשום מקום דאסור להניח נביאים על גבי כתובים או להיפך, אלא דעיקר הטעם דאין מדביקין שלא יהיה נראה ככרך אחד, עיין שם. וזה לא שייך בתורה לחוד דהרי באמת הוא כרך אחד ומותר אף לרבי יהודה והוא קושיא גדולה.

ונראה לי דבאמת הא דדפא יתיב אחבריה הוא משום חשש שומר ואמנם השומר הוא דף האחרון שהספר מונח בתוכו והיינו שומר הספר, והא דמותר לכרוך תורה־נביאים־כתובים בכרך אחד, היינו דלא מבעיא אם הנביאים וכתובים מונחים למעלה שהתורה מכורך בנביאים וכתובים, פשיטא דאין חשש שהנביאים נעשו שומר לתורה. ואף שהתורה מונח למעלה, כיון דאנן קיימא לן דתורה בתורה שפיר דמי ויש חלק למעלה מן התורה דעיקר השומר הוא דף האחרון שמונח למעלה והרי עיקר הכריכה הוא תורה בתורה והנביאים מונחים באמצע ואין בזה חשש שומר. והיינו אי תורה בתורה שפיר דמי, אבל אי נימא דתורה בתורה אסור, אם כן האיך כרכינן, הא הדף האחרון נעשה שומר לשאר תורה. אלא ודאי דתורה בתורה מותר משום דלא אפשר וממילא אף תורה נביאים כתובים מותר, משום דדף האחרון לא נעשה שומר רק לתורה. ודו"ק:

'''ומעתה''' תראה דמה שכתב בספר מגן אברהם דיש גנאי מה שהרצועות מונחים על הבתים כמו דאין מניחין נביאים וכתובים על גבי תורה, הרי התוספות כתבו דבכרך אחד אין גנאי. ומה שכתב דמשמע מלשון הש"ס דמגילה מיכרך היכי כרכינן דהאיסור הוא לכרוך משום דמונח דף אחד על חבירו, זה סותר דברי התוספות שהבאתי, דבכריכה אין איסור אף אם נביאים וכתובים מונחים על גבי תורה וכמו שנתבאר לעיל. גלל כן נראה לי דאין איסור בדבר ומנהגן של ישראל תורה:
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תפילין]]</noinclude>