עריכת הדף "יצחק ירנן/ברכות/ז" (פסקה)

== ד ==

'''מצוה מן המובחר וכו'.'''  עיי"ש כל הסוגיא, וכתבו התוס' ד"ה כתנאי פירש"י וכו' ולא נראה דהא לכאורה משמע וכו'. וכתב החידושי הלכות [מהרש"א] אפשר דמשמע להו הכי ממאי דקאמר מר סבר חשוב עדיף ולא קאמר גדול עכ"ל. ואחר המחילה אין זו הכרח דנקט חשוב דקאי על פרוסה דחיטין ושלימה דשעורין ונקט לשון השוה לשניהם, ולי יראה דודאי התורם תרומה שהוא הבעה"ב מסתמא שהוא רוצה ליתן [בשוה] אלא דזה שלם וזה חסר והכל אחד וק"ל. וחכם בני תירץ דמשמע להו הכי מדנקט חצי בצל גדול ואמאי נקט חצי ולא נקט דבר והיפוכו תורמין בצל קטן שלם ולא בצל גדול חסר ואז הוי הבצל גדול יותר מקטן שלם דחסר כל דהו משמע וזה הוא דכתבו דלהכי נקט חצי בצל וכו' וק"ל.<br>'''  ובד"ה'''  מר סבר שלם עדיף וכו' והדין עם רש"י עד ולפירוש ר"ת וכו'. וכתב החידושי הלכות [מהרש"א] וז"ל ולפי דרכם של תוס' שפירשו הך דחצי בצל גדול דאין בו יותר מן הקטן אלא דחשוב וכו' לא הוו צריכי לכל זה וכו' יעו"ש. פירוש לפירושו דכיון דאיירי רב הונא בפתיתין גדולים ושלמים קטנים ושניהם חד מינא ואין זה חשוב מזה בהא קאמר ר"ה דבאיזה שירצה יברך ברם מודה בבצל דחשוב קודם דשניהם שוים במידה וודאי דהחשוב קודם או שלם קודם כיון דשניהם שוים במידה וא"כ יכול להיות ככו"ע ולא הוי כתנאי זה נראה פירוש דבריו, ולק"מ דר"ת לא מצינו לו שפירש כפי' התוס' בבצל ולא כפי' רש"י ולא מצינו אלא שחלק בפי' אחר של רש"י ברם בפי' דבצל אפשר דיפרש כרש"י ואיך יכתבו כן כמ"ש הרב ולכן כתבו כן אפילו לא יסבור כפירושו.<br>'''  ובד"ה'''  מניח פרוסה וכו' עד דקאי ללחמים עכ"ל. ופי' ששמתם שלום בין התלמידים עיין לתלמידי הרבינו יונה על הרי"ף ועיין לרבינו בפי' המשנה דמסכת תרומות משנה ה' ולהרב תוס' יו"ט ותנוח דעתך, ועפ"ז מתפרש שפיר מ"ש מרן פ"ה דהל' תרומות ה"ב יעו"ש.