עריכת הדף "ילקוט שמעוני/ב/מב" (פסקה)

===פרק ד - המשך רמז מב===
{{ניווט כללי עליון}}


'''והוא לחץ את ישראל בחזקה''' (שופטים ד, ג). בחרופין ובגדופין, לפיכך נדון באש וכו' (כתוב ברמז ק"מ): 

(תנחומא): '''ודבורה אשה נביאה''' (שופטים ד, ד). מה טיבה של דבורה שנתנבאה על ישראל ושפטה אותם, והלא פינחס בן אלעזר עומד, מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקדש שורה עליו: תנא דבי אליהו אמרו בעלה של דבורה עם הארץ היה, א"ל בוא ואעשה לך פתילות ולך לבית המקדש שבשילה, אז יהיה חלקך בין הכשרים שבהם ותבא לחיי העולם הבא, והיא עושה פתילות והוא מוליך לבית המקדש, וג' שמות יש לו: ברק ומיכאל ולפידות. ברק על שם שפניו דומות לברק. מיכאל ע"ש שהוא ממיך את עצמו. דבר אחר ע"ש מלאך. לפידות ע"ש שאשתו עושה פתילות, והיא מתבוננת ועושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה, והקב"ה בוחן לבות וכליות, אמר לה דבורה את נתכוונת להרבות אורי אף אני ארבה אורך ביהודה ובירושלים כנגד י"ב שבטים, מי זכה לו ללפידות שיהא חלקו עם הכשרים ויבא לחיי העולם הבא, הוי אומר דבורה אשתו, עליה נאמר חכמות נשים בנתה ביתה. ועל איזבל בת אתבעל נאמר ואולת בידיה תהרסנו (משלי יד):
 
(סדר עולם): '''ודבורה אשה נביאה''' (שופטים ד, ד). בשרה הוא אומר: בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. במרים הוא אומר ותקח מרים הנביאה. בדבורה הוא אומר ודבורה אשה נביאה. בחנה הוא אומר ותתפלל חנה. אביגיל נתנבאה לדוד, וכן דוד אומר לה ברוך טעמך וברוכה את. בחולדה הוא אומר וילך חלקיהו וגו' אל חולדה הנביאה. באסתר הוא אומר ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל: 

(שוחר טוב כ"ב): רבי ברכיה אומר ד' מיללין, תלתא בעלמא וחדא באתתא. חשיך חייא דבעי למיתא. חשיך גוברא דבעי לחלשא. חשיך פתיחא דבעי לסמיא. חשיך דרא דאיתתא דברייתא, ודבורה אשה נביאה: 

(מגילה יד.): '''אשת לפידות''' (שופטים ד, ד). אמר ר' יצחק דבי רבי אמי שהיתה עושה פתילות למשכן. והיא יושבת תחת תומר. אר"ש בן אבשלום משום ייחוד, דבר אחר מה תומר זה צלו מועט אף ת"ח שבאותו הדור היו מועטין. ד"א מה תומר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים. אמר רב נחמן לא יאי יוהרא לנשיא, תרתי נשי נביאתי הויין דהויין יהיראן ושניין שמייהו, חדא שמה זבורתא וחדא שמה כורכשתא. זבורתא דכתיב ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם. ואלו איהי לא אזלא גביה. כורכשתא דכתיב בה אמרו לאיש אשר שלח אתכם, ולא אמרה אמרו למלך אשר שלח: 

(תנא דבי אליהו): והיא יושבת תחת תומר (שופטים ד, ה). לפי שאין דרכה של אשה להתיחד בתוך הבית, וישבה בצלו של דקל מלמדת תורה לרבים: 

'''ותשלח ותקרא לברק''' (שופטים ד, ו). וכי מה טיבו של ברק אצל דבורה, אלא אמרו ברק שמש את הזקנים כל ימי יהושע, וחזר ושמש אחר מיתתו, לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל דבורה. במי הקב"ה מושיע את ישראל, בבני אדם שמשכימין ומעריבין לב"ה ולבית המדרש ועוסקין בתורה בכל יום תמיד. וכי מה טיבו של שבט זבולון ונפתלי שבאת תשועה גדולה על ידיהם, אמרו נפתלי שמש את יעקב אבינו, וזבולון שמש את יששכר ונעשה לו אכסניא. ועל שבטח ברק באלהי ישראל והאמין בנבואתה של דבורה חלקה לו בשירה, שנאמר ותשר דבורה וברק. וכי מה טיבה של יעל שבאת תשועה גדולה על ידה, אמרו אשה כשרה היתה ועושה רצון בעלה, מכאן אמרו אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}