עריכת הדף "הר המוריה/פסולי המוקדשין/י" (פסקה)

== ג ==

'''קבעה ''' 

''' נדרה וכו'.''' דעת רש"י שם שבשעת נדרה קבעה שתביא נדר עם חובתה ביחד ופירשה את המין שתביא ממנו רק ששכחה מה פירשה וכנ"ל בהלכה ב' לשיטתו והנה אם לא היתה שוכחת מה פירשה היתה צריכה להביא ג' עולות ביחד ב' לנדרה וממין שפירשה ועולה אחד לחובתה מאיזה מין שיהיה ועכשו ששכחה צריכה להביא ה' עולות ביחד ד' לנדרה ואחת לחובתה דכיון שקבעה צריכה להביא עולת חובתה ביחד עם עולות נדרה והיא הביאה רק ב' קינין אחת לנדרה ואחת לחובתה והכהן עשה מחצה למעלה ומחצה למטה הנה לא עשתה כלום לנדרה שמא לא זהו מין שנדרה ובהשלמת קן שני ממין אחר לא סגי לה שהרי קבעתה לבא עם מין חובתה וצריכה להביא ה' עולות ביחד והכא שהקריב קן נדרה אחד למעלה ואחד למטה ונפסל לגמרי מה שהביאה ראשונה כיון שלא היו ביחד כל העולות והרי הוא כעת כבתחלה. זהו אם מה שהביאה מתחלה היה מין אחד אבל אם הביאה מתחלה מב' מינין והכהן אינו יודע איזה מין הקריב תחלה אם מתחלה הקריב בני יונה והרי בן יונה צריכה להביא כעת עם ד' פרידות מב' מינין לנדרה או אם מתחלה הקריב התורים והרי צריכה להביא תור לעולת חובה עם ד' פרידות לנדרה והרי ששה פרידות יעו"ש היטב וכ"כ המפרש והרא"ש יעו"ש היטב.

''' אמנם''' לרבינו יש שיטה אחרת והוא שקבעה נדרה ופירשה איזה מין ורק ששכחה מה קבעה וכיון ששכחה היתה צריכה להביא ד' לנדרה וב' לחובתה וקן א' לחובתה והיא לא הביאה רק ב' קינים ועשה ב' למעלה וב' למטה וחיישינן שמא נדרה נעשה למטה וחובתה למעלה ואין כשר אלא עולת חובתה וצריכה להביא ד' לנדרה וא' לחטאתה הרי ה' פרידות וזהו דוקא אם מתחלה הביאה ב' מינין ויש לספק אם עולת חובה נעשה מן בני יונה וצריכה להביא חטאת מבני יונה או שמא היו מתורים וצריכה להביא מתורים לפי שאין מביאין בן יונה כנגד תור או תור כנגד בן יונה וכנ"ל בהלכה א' והלכה ב' יעו"ש היטב.

''' והנה''' כאן כתב רבינו דהגוזל החמישי יעשה למעלה שכבר עשה שתים לחטאת למטה. ולכאורה הייתי אומר דבשלמא בהלכה ב' דמיירי שפירשה נדרה בשעת לקיחה ואמרה קן זה לחובה וזה לנדבה ויש לחוש שמא נדרה היה מן התורים ושני בני היונה קרבו למעלה ויש כאן עולת חובה או שמא שני בני יונה הקריבה למטה ויש כאן חטאת חובה אבל הכא מיירי דקבעה בשעת נדרה אבל בשעת לקיחה לא פירשה כלום והן אמת שאינה יוצאת ידי נדרה עד שתביא מה שנדרה בוודאי אבל מ"מ החובה לא פירשה ואיזה שהביאה לחובתה יצאה בזה והנה כאן שבוודאי עשה חטאת א"כ יצאה בזה החטאת בוודאי ומיירי כאן בידעה מה שהביאה דאם לא היתה יודעת כלל צריכה להביא ששה אף שהביאה מין אחד ועיין מרן (ולא כמו שמשמע מדברי רבינו בפי' המשניות. ועיין במרן כי יש ט"ס הרבה בדבריו) ומרן הגיה כי ט"ס ברבינו וצ"ל ותביא גוזל אחד להשלים חובתה ויעשה למטה וכו' יעו"ש היטב והכי אתי שפיר טפי וכ"כ הרע"ב והגר"א יעו"ש היטב וכן נראה ודוק והבן.

''' ובשני''' מינין שכתב כאן שצריכה להביא ששה עופות ב' תורים וב' בני יונים לנדרה ולחובתה תביא ב' תורים או ב' בני יונה ויעשו אחד למעלה ואחד למטה זהו ג"כ דלא כמש"כ בפי' המשניות דשם כתב דיביא ב' לחובתה ומשום חטאת ותביא אחד תור ואחד בן יונה וכאן כתב דתביא ב' תורים או ב' בני יונה ויעשו אחד למעלה ואחד למטה. אבל שוב עיינתי בפי' המשניות בפנים שכתב וז"ל אבל אם ידעה שב' מינים נתנה לו ב' תורים ב' בני יונה וכו' הרי דין זו שתביא שש פרידות ד' מהן ב' תורים וב' בני יונה יעשו למעלן ותצא ידי נדרה והשנים ב' תורים או ב' בני יונה ושניהן חובתה אחת עולה ואחת חטאת ואין אנו יכולים לומר כאן שנחשוב לה עולה שבחובה וישאר עליה מחטאתה בלבד תביא אותה מאיזה מין שתרצה לפי שודאי אצלנו שב' מינין היו הד' עופות ולא נדע עולה שבחובה מאיזה מין נעשה לפיכך תביא חטאת כנגדה מאותה המין עכ"ל והנה זהו ממש כדבריו שבכאן. אבל לכאורה אין הבנה לדבריו דמש"כ לפי שלא נודע מאיזה מין נעשה העולה וכו' ולפ"ז היה אדרבא הסברא נותנת שתביא שתי חטאות לפי שלא נודע מאיזה מין היה העולה אבל אין טעם זה מספיק לשיהא צריך ג"כ לחטאת ובאמת כ"כ הרע"ב בסוף דבריו וז"ל תביא ד' לנדרה ב' תורין וב' יונים לפי שאינה יודעת איזה מין קבעה לנדרה וגם ב' מינים צריכה לחטאת לזווגה לעולת חובתה לפי שאינה יודעת מאיזה מין היתה ואנן תור כנגד תור ויונה כנגד יונה בעינן עכ"ל ואמנם בראש דבריו כתב וז"ל אבל אם ידעה שמתחלה הביאה נדרה וחובתה מב' מינים ושכחה מאיזה מין קבעה נדרה צריכה להביא ששה פרידות ד' להשלים נדרה דהיינו ב' תורים וב' בני יונה וכו' וב' תורים או ב' בני יונה לעשות אחד חטאת ואחד עולה להשלים חובתה עכ"ל והיינו כדברי רבינו וע"ע בדברי המפרש שמביא פי' רבינו יצחק בר יהודא יעו"ש היטב שכתב ג"כ שיביא ב' פרידות תור ובן יונה לחטאת יעו"ש היטב.

''' והגר"א''' כתב וז"ל מב' מינין תביא שש ג"כ באינה יודעת איזה מין מהם פירשה ושמא פירשה התורין וקרבו כנ"ל (ר"ל למטה) ושמא פירשה בני יונה וקרבו למטה וצריכה להביא ב' תורין לנדרה וחטאת אחת כנ"ל ושמא פירשה בני יונה וצריכה להביא ב' בני יונה הרי ה' ועוד עולה אחת לחובתה ממין החטאת שאם החטאת שמביאה עכשו תור שמא פירשה תורין וקרבו למטה ונמצא עולה שקרבה למעלה כדין היתה בן יונה וגם עכשו מביאה ב' יתרים אבל אין לה עולת חובה מתור שהרי ב' תורים שמביאה צריכה לה לנדרה וכן להיפך אם החטאת בני יונה עכ"ל וגם דבריו מגומגמין קצת. ונ"ל כי דעת רבינו אחרי שצריכה ששה פרידין כבתחלה א"כ תביא כבתחלה שנים לחובתה וד' לנדרה א"נ שלכתחלה יש להביא חטאת קודם לעולה כמו שמבואר לעיל פ"ט מהל' תמידין ומוספין ה"ב שלכתחלה יביא חטאת קודם לעולה וא"כ כיון שסוף סוף תביא ב' לחובה יעשה כדין אחד חטאת ואחד עולה ממין אחד. אמנם לשיטת הר"י בר"י (שבמפרש) שקבע חובתה ואז אינו יכול להביא ב' פרידות ממין א' לחובתה כי צריכה להביא ממין שקבעה לכן עולת חובה וודאי יש לה מטעם הממנ"פ שכתב יעו"ש היטב. אמנם כעת יביא ב' מינים לחטאת אחד תור ואחד בן יונה ונמצא דברי הרע"ב תחלתם מרבינו וסופם מר"י בר"י ודוק והנה יש עוד נפק"מ בין פי' רבינו לפי' הר"י בר"י כי לפי' רבינו בהיה ממין אחד תוכל להביא חטאת מאיזה מין שתרצה אפי' שלא מאותו המין שהביא מתחלה וכמש"כ מרן יעו"ש היטב משא"כ לפי' הר"י בר"י צריכה להביא חטאת דווקא מאותו מין שהביא בתחלה והכל מטעם אחד כי לפירוש רבינו לא קבעה החטאת משא"כ לפירוש הר"י בר"י ודוק היטב בכל מש"כ.

''' אם''' 

''' נתנתן וכו'.''' זה פשוט ומבואר היטב.