עריכת הדף "הר המוריה/איסורי מזבח/ד" (פסקה)

== ג ==

'''והגיחוה ''' 

''' עד וכו'.''' ב"ק ל"ט א' (ועיין מש"כ בחי' שם כ"ג ב').

''' מפני''' 

''' שהיא וכו'.''' פסק כרב שם מ' ב' ועיין תמורה כ"ח ב' ובתו"כ ויקרא פ"ב פרשה ב' יעו"ש ומרש"י שם בתמורה משמע דפוסק כשמואל יעו"ש ואולי י"ל דכתב כן אליבא דכו"ע (יעו"ש בד"ה נוגח לא וכו') והא דאיתא בפרק שלמעלה הל' י"ב דוולד נוגחת אסורה למזבח. י"ל היינו טעמא משום דהוי עובר ירך אמו וכמש"כ שם ס"ק ל"ג ואף להמפרשים דס"ל דלאו ירך אמו הוא והטעם משום דהיא וולדה נגחו. י"ל דלעולם ס"ל כשמואל דגם באונס אסורה. ועוד י"ל דלא חשיב אונס רק כשנלחם עמו אדם להורגו וכמש"כ התוס' ב"ק כ"ד ב' ד"ה המשסה וכו' וכמו שהארכתי בזה בחי' שם יעו"ש היטיב.

''' בן''' 

''' תשע וכו'.''' סנהדרין נ"ה ב' נדה מ"ה א'.

''' ישראל''' 

''' בין וכו'.''' עבד פשיטא כיון דחייב במצות והרי איכא תקלה וקלון ובעכו"ם היא איבעיא דלא איפשיטא בסנהדרין שם ואע"ג דפסק רבינו בפ"ט מה' מלכים ה"ו דאינה נהרגת על ידו מ"מ הא מספיקא אסורה למזבח ועוד מבואר כן בע"ז כ"ב ב' כ"ד א' דלר"א דחייש לרביעה פסולה בהמתם לקרבן ועי' בפרק דלמעלה הלכה ט"ו דאין חוששין בבהמת עכו"ם הא בידוע שרבעה פסולה לכו"ע ופשוט וברור.

''' שלש''' 

''' וכו'. תשע וכו'. ''' כתב הראב"ד וז"ל א"א זה המחבר דימה איסור מזבח לאיסור סקילה ואולי אין מדמין כן שהרי נרבע על פי הבעלים או על פי עד אחד שאינו במיתה ופסול להקרבה הואיל ונעבדה בו עבירה מפני שהוא מאוס ואם הבהמה נרבעה בוודאי בעינן שיהא הרובע בן תשע שנים ויום אחד לפי שאין לה הנאה ממנו והיא אנוסה ומתניתין היא במס' נדה אבל כשהבהמה רובעת שנהנית מן העבירה נפסלת מ"מ עכ"ל והנה לענין מיתה מודה הראב"ד שאינו חייב הבהמה הרובע את הקטן פחות מבן תשע ויום אחד או פחותה מבת שלש ויום אחד ולא נחלק רק לענין קרבן ועיין סנהדרין נ"ה ב' מבואר בש"ס דהאשה הנרבעת מבהמה אין הבהמה נסקלת רק שתהא האשה בת שלש שנים ויום אחד. וכתבתי זה לפי שמלשון הלח"מ משמע קצת דגם לענין סקילה כן דעתו דכל שנהנה הבהמה מהביאה נסקלת אף שהאשה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד מדכתיב הלח"מ וז"ל וגבי מתניתין דבת שלש שנים ויום אחד לא אמרו שם ג"כ ופוסלת את הבהמה מע"ג המזבח ונסקלת על ידה כמו שאמרו גבי בן תשע שנים ויום אחד וכו' יעו"ש היטיב ומשמע קצת מלשון זה דה"ה לענין סקילה לא בעינן שתהיה בת שלש שנים וזה וודאי ליתא וגם הראב"ד מודה בזה וכמו שמבואר מלשונו. ונ"ל כי גם הלח"מ לא כיוון לזה וכל עיקר דבריו לענין לפסול לגבי המזבח וכמו שמבואר מלשונו שכפל ושילש הכל לענין פסול והא דכתב ונסקלת על ידה אגב שיטפיה כ"כ. ודע כי מלשון התוס' שם בסנהדרין סד"ה וחייבין וכו' מבואר דקיימי בשיטת רבינו והא דלא נקט בקטנה והבהמה נפסלת ע"י למזבח ונסקל על ידו לפי שהוא נכלל בכלל ואם בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה מומתין ע"י יעו"ש וה"ה לענין פסול לגבי המזבח דהכל אחד (וע"ע בתוס' יבמות נ"ז ב' ד"ה וחייבין וכו' ובקדושין י' א' ד"ה וחייבין וכו') יעו"ש היטיב. שוב ראיתי להמל"מ שרמז להתוס' הזה ונהניתי כי כוונתי לדעתו הרמה ועיין להגר"א באליה רבא בנדה שם שכתב די"ל דבקטנה אפילו בבת שלש ויום אחד אין הבהמה נסקלת על ידה יעו"ש היטיב.

''' (ודרך''' אגב באתי להעיר על התוס' יו"ט במש"כ בפ"ה דנדה מ"ד ד"ה והיא פטורה וכו' שהקשה על רש"י דערכין ז' א' שכתב דר' יאשיה ס"ל דאם אחד מהם קטן גם הגדול פטור והקשה התוס' יו"ט דאמאי לא פי' לענין מעשה חידודין יעו"ש במה שהאריך בזה ומסיק דא"כ לא הוי פליג עליו ר' יונתן יעו"ש היטיב. ולא ידעתי איך נעלם מעינו הבדולח הסוגיא דסנהדרין ס"ו ב' דאיתא שם וז"ל כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ואידך ההיא ומתו גם שניהם מאי דריש ביה אמר רבא למעוטי מעשה חדודים ואידך מעשה חידודים לאו כלום היא וכו' יעו"ש א"כ קושייתו מעיקרא לק"מ. וצ"ל כי הסוגיא דערכין מייתי רישא דברייתא וה"נ לר' יונתן בעינן גם שניהם לענין מעשה חדודים והבן) ועיין ספרי תצא פיסקא רמ"א ושם איתא גם לרבות הבאים אחריהם עיי"ש בז"א מש"כ בזה ונ"ל דהיינו הבנים שהיא מעוברת מהן ע"ד הבאים אחריך בהמה ירעו <small> (מגילה כ"ח א') </small> .