עריכת הדף "
העמק שאלה/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == {{העמקש|ג}} '''ארבע וחמש כדמשתעי אינשי.''' ובגמרא ורי"ף אי' אפי' טובא. וכבר הביאו רשב"א ור"ן נוסחת רבינו דלא גריס הכי. ולא קשה לי' אליבא דשמואל השתא חמש שרי ארבע מיבעיא. אלא כך הוא לשון ב"א למינקט הקל ואח"כ החמור. והיינו דרכו של רבינו להלן סי' קכ"ד בהא דאי' בחולין ד' ל' שחטה בשנים ושלשה מקומות כו' ע' מש"כ שם אות י"ד בס"ד ועיקר הקושי' השתא חמש מפנין ארבע מיבעי לית לי' לשמואל. ורב חסדא חש לה בכולי תלמודא כאן ובשבת ד' ס' ובנדה ד' ל"ז ויומא ד' כ"ג א' בכולהי רב חסדא משני. ואיהו דקא מקשי ומפרק כמש"כ התו' כיב"ז בב"מ ד' כ"א ד"ה וכמה ובכ"מ. תדע שהביא הש"ס שנויא דר"ח מקמי' דשמואל רבי'. אלא משום דהוא מרא דקושי' דא. ור"ח ידע לשנויי בכולי תלמודא מתניתין וברייתא. אלא שלא היו בעלי הגמרא מקובלים מר"ח אלא בהני מילי. והש"ס בעצמו לא חש להקשות ולפרק בכ"מ. משום דהלכה כשמואל דמפרשינן כדאמרי אינשי. ולא דמי להא דאי' בכתובות ד' צ"ו השתא שתים אבדה שלש מיבעיא. דהתם ודאי קשה דנקיט החמור תחלה ואח"כ הקל. וגם ביומא ד' פ"ב לפני שתים מחנכין לפני שנה מיבעי אר"ח כו' התם ודאי קשה לכ"ע דלא שייך כדאמרי אינשי. שהרי כשם דמצוה לחנוכי למי שחייב בחנוך. ה"נ אסור לענות למי שאינו בר הכי. וע"כ נשנה בדיוק. ולא פחות מלפני שתים. ועפ"י מש"כ מיושב קושי' התו' שבת ד' ס' ובכ"מ ע"ש. וכד דייקת בסוגי' דביצה ר"פ משילין מוכח כדעת רבינו דלשמואל ג"כ ארבע וחמש ולא יותר. דקאמר התם עד כמה אר"ז כו' ארבע וחמש כאותה ששנינו מפנין ארבע וחמש כו'. התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כו'. הרי דמפרש הש"ס דארבע וחמש דוקא. ומכ"מ מפרש סיפא כשמואל ואין לומר דה"ק לשמואל דמפרש הכי מיבעי לן ביו"ט מאי. אבל סתמא דגמ' וסוגי' דר"ז ורבי יוחנן כר"ח אתי'. אאל"כ דלמאי איצטריך הש"ס להקדים פי' שמואל בסיפא הא אפי' לר"ח דמפרש ארבע מחמש. וחמש מאוצר גדול. מבואר ג"כ דאסור לגמור את האוצר למש"כ הרמב"ן במלחמת ה' והרשב"א והרא"ש. וא"כ הכי מיבעי לן התם אסור לגמור את האוצר ביו"ט מאי. אלא בא הש"ס ללמדינו דהלכה כשמואל ומכ"מ סתם הש"ס ד' וחמש ולא יותר. ואין מקום ליישב אותה סוגיא אלא לדעת המאור שכ' לר"ח שרי לגמור והלכה כשמואל דאסור. וסתם הש"ס בפי' הרישא כר"ח. ובפי' הסיפא כשמואל ושקיל וטרי אליבי'. אבל לנוסחת רבינו לא פליגי ר"ח ושמואל בדינא דמפנין ולכ"ע לא שרי אלא ארבע וחמש. ולכ"ע אסור לגמור את האוצר. ולא פליגי אלא במוקצה דאוצר. דלר"ח סתם לן תנא כר"י. ולשמואל שרי להתחיל. וסתמא דגמר' כאוקימתא דשמואל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף