עריכת הדף "הכתב והקבלה/שמות/יג" (פסקה)

== ח ==

'''בעבור זה. ''' פי' בעבור זאת העבודה שהיא אכילת מצה ולא יאכל חמץ שהוא תחלת המצוות שצוה לנו הש"י, עשה לנו השם אז אותות שהוציאנו ממצרים; והטעם לא הוציאנו ממצרים רק לעבדו ככתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אלהי' על ההר הזה, וכתוב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, כ"כ הראב"ע ורש"י. והרמב"ן פי' בעבור זה שעשה ה' לי בצאתי ממצרים אני עובד את העבודה הזאת וכ"כ רשב"ם, אמנם עיקר מליצת הכתוב עם פתרון תיבותיו מסכים עם פירוש רש"י וראב"ע ומתנגד אל שאר הפירושים כמ"ש רוו"ה, דרך הכתוב להשתמש במלת בעבור ובמלת בגלל להורות על התקשרות הסבה עם המסובב ממנה, פעם יאמר ויברכני ה' בגללך, ופעם יאמר בעבור תברכני נפשך, ונשאתי לכל המקום בעבורם, ולא נוכל לומר שישמש בהם הכתוב בערבובי', כי אמנם יש הבדל ביניהם, מלת בגלל מתקשרת לעולם עם הסבה הגורמת להשגת דבר אחר זולתה, ומלת בעבור מתקשרת עם הדבר האחר ההוא המושג, לכן מלת בגלל נופלת על הקודם, ומלת בעבור על המתאחר, ולשון בגלל מן התגלגלות, דוגמת אמרם ז"ל בשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, הנה ע"ז תאמר בגלל כתונת פסים ירדו אבותינו למצרים, ואילו תאמר בעבור כתונת פסים ירדו וכו'. יהי' משמעו ירדו למצרים בכדי שישיגו כתונת פסים והוא הפך המכוון, והנה הנותן פרוטה לעני מתברך, לכן על נתינת הצדקה נופל לשון בגלל, כי בגלל הדבר הזה יברכך ר"ל בגלל הצדקה, ועל קבלת הברכה נופל לשון בעבור דוגמת בעבור תברכני נפשך, בעבור אשר יברכך לפני מותו, לכן תאמר תן צדקה בעבור יברכך ה'; ולא תמצא לעולם מלת בגלל מחובר עם פעל עתיד כמו שמצאנוהו מקושר עם מלת בעבור, וזה לפי שהדבר אשר נופל עליו לשון בגלל הוא מוקדם לעולם, להיותו כדמות הכנה וכלי להשגת המבוקש, ובאמרנו בעבור זה או בעבור זאת תהיה מלת זה וזאת רומזת על המבוקש הנרצה אשר בעבורו ולתכליתו נתקדם או תקדם ענין אחר זולתו, וכן בעבור זאת העמדתיך, וביאר מה זאת אשר בעבורו העמדתיך, בעבור הראותך את כחי, וכן בכל דומיהם, מזה מבואר שפי' בעבור זה כאן הוא כמ"ש רש"י וראב"ע. ומ"מ כתב הרמב"ן על פירוש רש"י וראב"ע שאינו נכון לדעתו, לכן פירש הוא וז"ל בעבור זה אשר עשה ה' לי בצאתי ממצרים, וכן והודעת להם את הדרך ילכו בה ורבים כן, יאמר כי בעבור זה שעשה ה' לי בצאתי ממצרים אני עובד את העבודה הזאת כענין שאמר למטה על כן אני זובח לה' כל פטר רחם, ואמר זה כלומר תגיד לו זה שאתה רואה בעיניך שעשה ה' לך בצאתך ממצרים. ורבותינו דרשו כי על מצות ומרורים שמונחים לפניו ירמוז, ויתכן שיהיה שיעורו והגדת לבנך זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, כאומר כך וכך עשה ה' לי כי מלת בעבור תשמש גם בעצם ענין כמו בעבור הילד חי צמת ותבך אינו בכלל, עכ"ד. הנה בכל הפירושים האלה לשון המקרא קטוע ואינו מיושב על מכונו. וראיתי לרמב"ן בפסוק ולטוטפות בין עיניך שכתב, ועל דרך האמת מה שאמר הכתו' בעבור זה עשה ה' לי כי כמו זה אלי ואנוהו, יאמר כי בעבור שמו וכבודו עשה עמנו והוציאנו ממצרים, יעו"ש. ופירוש זה הוא לדעתי המחוור שבכל הפירושים, רק שדבריו סתומים מאד, ויש לקרבם ע"ד הפשט עם המבואר (בפרשת וישב ל"ט י"א, ויהי כהיום הזה) שמלת זה הוראתו גם על רום מעלת הדבר וגובה יתרונו (ערהאבענהייט) יעו"ש ובפרשת בשלח בזה אלי ואנוהו. ויהיה טעם בעבור זה עשה ה' לי, כל מה שעשה ה' לי בצאתי ממצרים היה בעבור זה, כלומר בעבור רום מעלת כבודו ויתרון יקר הדרתו, שיתפרסם כבוד העליון ית' בעולם, וכל בני אדם יכירו וידעו כבוד הדר מלכותו (דער פערהעררליכונג וועגען, ווירקטע דער אללהערר פיר מיך וגו') כי בימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה ובכבוד ה', מהם כפרו בעיקר באמרם כי העולם קדמון כחשו בה' ויאמרו לא הוא, מהם הכחישו בידיעתו הפרטית אמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון, מהם הודו בידיעתו והכחישו בהשגחתו עשו את האדם כדגי הים שלא ישגיח בהם, ואין עמהם עונש או שכר כי עזב ה' את הארץ, וע"י האותות והמופתים בשנויי מנהגו של עולם וטבעו שנעשו במצרים, התברר בטול דעות המשובשות האלה, ונודע כבוד ה' בעולם, כי ע"י המופתים הנפלאים נודע שיש לעולם אלוה המחדשו היודע המשגיח ויכול כל, ולפי שהיו המופתים נגזרים תחלה מפי משה שהתרה בם את פרעה והודיעו מקודם מהם, הנה נתברר מזה אמתת הנבואה, כי ידבר אלהים את האדם מגלה סודו אליו. ולכן אמר במופתים למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ להורות על ההשגחה כי לא עזב אותם למקריים כדעתם, ואמר למען תדע כי לה' הארץ להורות על החדוש כי היא שלו שבראה מאין. ואמר בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ להורות על היכולת שהוא שליט בכל אין מעכב בידו. הנה מבואר כי כל מה שנעשה לישראל ביציאת מצרים היה לפרסם כבוד הדר מלכותו ית', והוא מכיון בלשון בעבור זה. ויתכן עוד, לפי המבואר שיש במלת זה הוראה על מעלת הדבר וחשיבותי' (כמבואר בזה אלי ואנוהו דשירה, ובזה משה האיש בכי תשא) ואין לנו בעולם דבר יותר נעלה ונשגב בערכו מן התורה, ולכן נקראת בשם זה, ומבואר הוא שהתכלית המכוון ביציאת מצרים לא היה רק קבלת התורה, כאמרו ית' למשה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אלהי', זה הוא בעצמו המכוון במה שאמר כאן, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, כלומר כל מה שעשה לי להוציאי ממצרים, לא היה רק בעבור זה, (דער ערהאבנען לעהרע וועגען) בעבור נשיג דבר היותר נשגב במעלה: