עריכת הדף "הטור הארוך/בראשית/א" (פסקה)

== ד ==

'''וירא אלקים את האור כי טוב. ''' פי' רש"י שראה שאין טוב לו עם החשך להשתמש בערבוביא קבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה. והקשה הרמב"ן שא"כ יראה בדבר כמו המלכה ועצה חדשה שאחר יהי אור והיה אור ראה אותו כי טוב הוא ולכן הבדיל בינו ובין החשך כענין האדם שלא ידע טיבו של דבר עד היותו. ופי' הוא כי הוצאת דבר אל הפועל נקרא אמירה. ויאמר יהי אור. ויאמר יהי רקיע. וקיומם נקרא ראייה כענין שאמרו רז"ל רואה אני את דברי אדמון. וכמו שאמר במעשה כל יום ויום וירא אלקים כי טוב. ובששי כשנשלם הכל וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. וכן אמר ביום הראשון בהיות האור וירא אלקים כי טוב שרצה בקיומו לעד ולכך אמר האור כי טוב שאלו אמר סתם וירא אלקים כי טוב היה נראה שחוזר על בריית שמים וארץ ואינו כן שלא גזר עדיין הקיום שלא עמדו כן אלא מן החומר הראשון הנברא ביום ראשון נעשה בשני רקיע ובשלישי נפרדו העפר והמים ונעשית היבשה שנקראת ארץ ואז גזר בהם הקיום ונאמר בהם וירא אלקים כי טוב. 

'''ויבדל אלקים בין האור ובין החשך. ''' אין זה חשך הנזכר בפסוק ראשון שאותו הוא האש אבל זה הוא אפיסת האור כי נתן אלקים מדה לאור ושיהא נעדר אחר כן עד שובו. וכ' הרמב"ן שיש מפרשים שהאור הזה נברא לפניו של הב"ה כלומר במערב ושקע מיד כמדת לילה ואח"כ האיר כמדת יום ולכן אמר ויהי ערב ויהי בקר הקדים הערב של אור הנבר' וקדם הלילה ליום. והקשה הוא לדבריהם שא"כ מוסיפין על ששת ימי בראשית יום קצר. ופי' הוא כי האור נבר' לפניו ולא נתפשט ביסודות הנזכרים והבדיל בינו לבין החושך שנתן לשניה' מדה ועמד לפניו מדת לילה אחת שלא האיר ואח"כ הזריחו על היסודות והנה קדם הערב לבקר: