עריכת הדף "
דבר אברהם/ג/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ד== ד) '''[[בבלי/יבמות/יב/ב|דף י"ב ע"ב]]''' שלש נשים משמשות במוך כו'. שיטת ר"ת בתוס' כאן וש"ד דנשים אין מוזהרות על השחתת זרע אף של האיש משום דאינה מצווה על פו"ר וכ"ה דעת הרא"ש מובא בשמ"ק לכתובות (ל"ט). והרמב"ן בחי' לכתובות שם ובנדה (י"ג ע"א) חולק ע"ז וכן סברי עוד מרבוותא. וראיתי בתשו' רעק"א סי' ע"ג ובחת"ס יו"ד סי' קע"ב שבתוך חבל הראשונים האוסרים מנו גם את הרשב"א ז"ל ולא אדע מנין להם הא. בתשובות רעק"א מביא משמ"ק כתובות משם תלמיד הרשב"א וזה כנראה נשתרבב למנות את הרשב"א במקום תלמידו. והחת"ס שם כתב דדעת רשב"א בשם רמב"ן ר"פ כל היד דיש איסור לאשה בקנוח אחר תשמיש. אמנם המעיין בדברי הרשב"א יראה דלא מוכחא שם דעתו כלל דהביא שי' ר"ת המתיר ומה שהרמב"ן הקשה עליו ולא הוסיף מדילי' כלום להכריע. '''וראיתי''' בתשובות הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/יח|סי' י"ח]]}} דעסיק שם בארוכה בענין ברכת המצוות דעל קצתן מברכין ועל קצתן אין מברכין ובין יתר דבריו כתב וז"ל: ואין מברכין על מצוה שעיקרה אינה מצוה כגון חליצה ויבום שהעיקר משום פרי' ורבי' והיא אינה מצווה על פו"ר עכ"ל. והוא תמוה, חדא שכבר תירץ על מה שאין מברכין על חליצה ויבום משום שעיקרם אינה מצוה א"כ למ"ל תו למימר שהיא אינה מצווה שהוא כתירוץ שני (אע"פ שלא נאמר בלשון ועוד) ולמ"ל תירוץ שני. ועוד מאי פי' דהיא אינה מצווה, הרי לענין ברכה דידי' קא עסקינן ומה בכך שהיא אינה מצווה על פו"ר והדברים סתומים ולא מובנים. ומפני חומרם הי' נראה לכאורה בפי' דסובב הולך הוא עם מה שכתב בראש דבריו דאין מברכים על מצוה שאינה תלוי' כולה ביד העושה מפני שאפשר שלא יתרצה בה חברו ונמצא מעשה מתבטל כגון מתנות עניים והלואת הדלים ונתינת צדקה וכיו"ב. וטעם זה הן שייך בם על יבום דאינו תלוי כולו בידו אלא גם בידה ואמאי מהדר בתר טעמי אחריני, ופשוט הוא משום דיבום בע"כ ולא בעינן דעתה ולזה הוצרך לומר שאינה עיקר המצוה ועיקרה הוא משום פו"ר ופו"ר אינה כולה בידו משום דאיהי אינה מצווה על פו"ר והלכך אינה מצווה גם על השחתת זרע האיש כר"ת וא"כ הרי יכולה היא להתהפך או לשאוב הזרע במוך ולא תתקיים פו"ר דבשלמא אי הוה מצווה הוה מיקרי אין בידה להשחית אבל כיון דאינה מצווה בידה הוא וממילא אין קיום המצוה כולה תלוי בו ולכן אין מברכין כהנחתו הראשונה ומזה נראה דס"ל כר"ת: '''שמא''' תאמר כיון שכן אין אנו צריכים לבוא עלה ממה שבידה אח"כ להשחית זרעו אחר תשמיש ובפשוטו י"ל דתליא בידה משום דאע"ג דיבום בע"כ מ"מ בידה להשתמט ממנו וז"א דא"כ אמאי איצטריך כל עיקר לומר דעיקר המצוה היא משום פו"ר לימא בפשיטות דיכולה להשתמט מיבום ולכן אין מברכין ומדהדר בתר פו"ר ש"מ דכיון דיבום בע"כ מיקרי בידו לחוד ואין מתחשבים עם אפשרות ההשתמטות מצדה. איברא דאיכא למידחק ולומר דאי הוה מצוה עיקרית לעצמה היינו צריכים לומר דהיא נמי מחויבת לסייע שתקויים המצוה ואסור לה להשתמט וסמך לזה ממה דהותר גם לה אסור אשת את וחייבי לאוין בביאה ראשונה וכיון שאין לה להשתמט הוה קיום המצוה כולה בידו ולכן הקדים דעיקר המצוה היא פו"ר (על שם אתיו) ובזה כבר מצאנו דהיא אינה מצווה וממילא יכולה להשתמט ממנו. אבל זה אינו דאף דעיקרה של המצוה הוא משום פו"ר ובזה בלחוד (כלומר בפו"ר) אינה מצווה מ"מ גדרי המצוה הם ביבום ונתחדש בה ענין להקים לאחיו שם ואי מעיקרא הוה ניחא לי' לומר דאסור לה להשתמט השתא נמי נימא הכי שצריכה לסייע שיקויים הקמת שם להמת ובכל אופן דברים דחוקים הם והלכך טעים לנו יותר לתפוס בביאורו הדרך שבחרנו: '''אמנם''' ידענא דגם דרכנו זו יש בה מן הדחק דכל כי האי הו"ל להרשב"א לפרש ולסייע דמותרת בהשחתת זרעו ובפרט שהוא עצמו מביא בחי' לנדה את שי' הרמב"ן דממה שאינה מצווה על פו"ר אין הכרח דמותרת בהשחתת זרע האיש. אבל דרך יותר נוחה לבאור דבריו נסתרה לע"ע ממני, ויש לי איזה הרהורי דברים אבל רחוקים הם עוד יותר. ועדיין יש לדקדק ע"ז דבמ"ש בריש דבריו דאפשר שלא יתרצה ומעשה בטל יש לפרש בפשוטו דמעשה הנתינה שעלי' מברך תתבטל בפועל ולא תבוא לידי כך כלומר לידי נתינה ותו לא, ובזה סגי שלא לברך שמא תתבטל ומשו"ה לא תקנו רבנן ברכה וכן הבין האו"ת (סי' צ"ז סק"א) ולכן כתב שדבריו סותרים למ"ש הרא"ש בכתובות למה אינו מברך אשר קדשנו וכו' ליקח אשה. ותירץ דאפשר בפלגש (דתירוצא דפלגש תליא בפלוגתא אי מותרת להדיוט, תחת שלדברי הרשב"א מיושב בפשוטו שאין כולה תלוי' בידו ושמא תחזור האשה ולא תתרצה ומעשה מתבטל {{הערה|'''*)''' האומנם י"ל דלא סגי בזה תירוצו של הרשב"א דעדין יקשה מקדושי יעוד שהם בע"כ דידה ורק לאודועי הוא דצריך. [עיין תוס' קידושין דף ה' ע"א ד"ה שכן] ולתירוצא דאפשר דפלגש גם זה ניחא. ואף דביעוד נמי עיקר המכירה לאמה לא תליא ביה אלא באביה, מ"מ עכשו לבתר דמכרה כבר תליא המצוה רק באדון ובידו לעשות המצוה בלבדו ואין לנו להשגיח על ראש כל המעשים והמסבות איך נתגלגלה האפשרות לידו, דהמצוה מני לקיים בעצמו והמכירה היא רק סבה ותנאי ובכגון דא בודאי אין בה טעם לעכב את הברכה. אבל זהו רק לראב"י דאמר מעות הראשונות לאו לקדושין נתנו אבל לרבנן דמעות הראשונות לקדושין נתנו הרי גוף הקדושין תלויין באב. ואף דבסוף שש צריך לומר דמקדשה מ"מ לא שייך אז ברכה דמעשה הקדושין כבר נעשה מקודם ומצוה שאין בה מעשה אין מברכין עלי' כמ"ש הרשב"א שם ואין להאריך בזה. וידידי הרה"ג מוהרב"צ קליבנסקי נ"י אמר דאכתי לא אליא בידו לחוד שמא אחד הברכה יעזבום העדים וילכו להם ואין קדושין בלא עדים:}} ולפי הבנה זו שייך לומר על פו"ר דלא תליא ביה לחוד כמ"ש. אבל בסוף דבריו מסיים הרשב"א ת"ל. ומנא לן דכל מצוה דאפשר למעקרה אע"ג דהשתא לא מעקרה כמאן דמעקרה דמיא כו' ואמרינן עלה וכו' אי אמרה דלא בעינא מי איתא לעשה כלל כו' דהא לא קבעיא כו' וגמרינן מינה למורא וכיבוד אב ואם ועמידה בפני רבו הואיל ואפשר למעקרה להאי עשה דידהו דהרב שמחל על כבודו כבודו מחול. והמעיין שם בלשונו וממה שלפניו יוטה להבין שזה משמש לביאור גם לריש דבריו דאפשר שלא יתרצה חבירו ונמצא מעשה מתבטל, דהיינו דלא זו בלבד שמעשה הנתינה בטל ולא יבוא לידי כך אלא שעיקר המצוה בטל שאין מצות צדקה וכו' אלא כשהעני רוצה בה וא"כ אין זה שייך כלל ליבום ופו"ר דבמה שלא תתרצה האשה רק המעשה יתבטל שלא יתקיים בפועל אבל גוף קיום המצוה הן לא נעקר ממנו ולפיכך כשלא חזרה בה אין טעם למנוע הברכה. וכנראה שכך הבין הקצוה"ח [[קצות החושן/חושן משפט/צז#א|סי' צ"ז סק"א]]: '''ובנוגע''' קצת לעניננו נזכיר דרך אגב שהקצוה"ח [[קצות החושן/חושן משפט/צז#א|סי' צ"ז סק"א]] הקשה על סוף דברי הרשב"א דגמרינן מינה לכבוד אב ומדמי לה לאי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל ומשו"ה לא דחי ל"ת דא"כ אמאי אמרינן בב"מ (ל"ב ע"א) יכול אמר לו אביו הטמא כו' ת"ל איש אביו ואמו כו' ולמה לי קרא תיפוק ליה דאין עשה דכבוד דותה ל"ת דאי אמר לא בעינא ליתא לעשה כלל כמו גבי עשה דלו תהי' לאשה וכבר עמדו ע"ז התו' כתובות {{ממ|[[תוספות/כתובות/מ/א#|דף מ' ע"א]]}} ותימה שהקצוה"ח לא הזכירם והיא תמי' עצומה על הרשב"א ולכן ברור בעיני דהרשב"א לא מדמי להו כלל לענין דתית ל"ת אלא לענין ברכה דקא עסיק בה בלחוד וחלוק גדול יש בדבר דבעשה דלו תהי' לאשה המצוה היא להנאה דידה ולהכי אי אמרה לא בעינא ליתא לעיקר המצוה אבל בכבוד אב כשאמר לו השקני או הלבישני אין כאן מנות השקאה או הלבשה אלא מצוה אחת כללית יש כאן וכיבוד שמה אלא שמתחלקת לפרטים מציאותיים וכשאמר השקני יוצא הכבוד לפועל ע"י השקאה וכדומה אבל עיקר המצוה שבמעשים אלו היינו הך וכשחזר ואמר לא בעינא לא בטל עיקר מצות הכבוד אלא המציאות היא שהוחלפה שקודם הי' במעשה ההשקאה ענין של כבוד והשתא אין במעשה זה במציאות ענין כבוד ולכן כשלא אמר לא בעינא הו"א דדוחה ל"ת דמ"ע זו אינה בטלה לעולם ועיין בתוס' רי"ד כתובות שם שבכלל דבריו דברינו ואין לזוז מזה ולא יעלה על הדעת לומר דהרשב"א לא אסבר לה הכי אלא דלענין הברכה לחוד מדמי להו הרשב"א דהברכה מקושרת עם מעשה כמ"ש בתחלה ואפשר שהיא מכוונת על המעשה הפרטית שהוא עושה עכשו וכיון דמעשה זה לא קביעא כמצוה תמידית שאם יאמר לא בעינא אין מצוה במעשה לכן לא תקנו ברכה על כגון זה ויותר מוטעם הוא לפי הדרך הראשונה שכתבנו בצדקה ואין להאריך עוד בדיוקים: '''אמנם''' ממה שכתב מקמי הכי דכן אין מברכים על בקור חולים ותנחומי אבלים והבאת שלום בין אדם לחברו שהן תלויות ביד אחרים דדילמא לא מקבלי מיניה ובידם לעקור ממנו עשה זו נראה כדרך הראשונה דמשום אפשרות בטול המעשה בפועל נגעו. בה כדמשמע מלשון ודילמא (אמנם הלשון ובידם לעקור ממנו מצוה זו נראה כארכבה אתרי רכשי) ולפי"ז שוב שייכים הדברים ביבום ופו"ר ועדיין אין דברי הרשב"א ביבום מדויקים ואפשר דכונת הדברים היא כך, אין מברכים על מצוה שעיקרה אינה מצוה כגון חליצה (דעיקר המצוה הוא יבום ורק אם לא יחפוץ חולץ), ויבום (הוא ענין שני) העיקר משום פו"ר]: '''ויש''' להעיר עוד ממ"ש הרשב"א שם דעל מתנות כהונה אין מברכים על נתינתם דמשולחן גבוה קזכו ואין הישראל נותן משלו אבל על פדיון ועל הפרשת חלה ומעשרות מברך מפני שאינו מברך על הנתינה אלא על ההפרשה שתלויין בו דהתינח בחלה ומעשרות דהמצוה היא ההפרשה אבל בפדה"ב דלא מפטר בהפרשה כדתנן בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/נא/א|דף נ"א ע"א]]}} המפריש פדיון בנו וכו' יקשה אמאי מברך והרי אין המצוה תלוי' בו דלמא לא יתרצה הכהן ליקח ויתבטל המעשה והפדיון. ולפי דרך השני שאמרנו ניחא דחיוב ומצוות הפדיון לא יתבטל ממנו עי"ז אפילו כשכל הכהנים שבעולם לא ירצו ליקח אבל לפי דרך הראשון והפשוט קשה. לכן נראה דמכאן סייעתא למ"ש הפר"ח מובא בפ"ת יו"ד סי' ס"א סק"א דגבי פדיון הבן לכו"ע נתינה בע"כ שמה נתינה ומיהו הקצוה"ח סי' רמ"ג סק"ד ובנתה"מ שם השיג ע"ז מב"ב קכ"ד ואני תמה דמה זה ענין להתם התינח אי הוה אמרינן דבפה"ב בענין זיכוי לכהן שפיר הוה שייך לומר כמו שכתב דאין מזכין מתנה בע"כ ואינו מחוייב לקבל בע"כ אבל אנן הרי הכי קאמרינן דנתינה לכהן בלחוד סגי אם יזכה ואם לאו ומה זה ענין לההיא דב"ב ועיין בב"י אה"ע (סי' קמ"ג) מ"ש בשם הריב"ר בביאור נתינה בע"כ ועיין ברשב"א גיטין (דף ע"ה ע"א) שעליו בנה הקצוה"ח יסודו והדברים מוצקים. וראיתי לגיסי הגר"א פערלמאן נ"י (ז"ל) בהגהות "אור גדול" למו"ח הגאון הגדול זצ"ל שכ' דבפה"ב בודאי לא מהני בע"כ דכתיב יהיו לך אך פדה תפדה, דהיינו כשיהי' לך בפדיון אז בנו פדוי וכיון שאין הכהן זוכה בע"כ אין כאן פדיון. אבל לא ידענא אמאי פשיטא ליה דיהיו לך פירושו זכי' כממונו ולא הגעה לידו לחוד אף בלא זכי' שהרי ה"נ כתיב בקק"ד זה יהי' לך וכתיב נמי ובשרם יהי' לך ואמרינן בקדושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/נג/א|דף נ"ג ע"א]]}} נמנו וגמרו המקדש בחלקו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים לא קדש: '''ויש''' להעיר על עיקר דברי הרשב"א דמשום דאין כולו בידו אינו מברך דנראה דלאו משום סרך ברכה לבטלה נגעו בה [כמ"ש השמ"ק כתובות {{ממ|[[שיטה מקובצת/כתובות/ז/ב|ז:]]}} לענין ברכת קדושין וכ"ה במהר"ם חלאוה פסחים {{ממ|[[מהר"ם חלאווה/פסחים/ז/ב|ז:]]}}] דא"כ יברך אחר עשייתן כמו בטבילת גר ואינך אלא דכה"ג לא תקנו עיקר הברכה כלל ובגר שאני דברכה על הטבילה ברכה כוללת היא לכל הצריכין טבילה ולהם נתקנה עובר לעשייתן, ואי מתרמי בגר שא"י לברך עובר לעשייתן מברך אח"כ אבל שיתקנו עיקר ברכה לעולם לאחר עשיתן לא. אמנם הבה"ג ס"ל דמשום גר תב וב"ק כל הטובלים מברכים רק אחר הטבילה (עיין יו"ד סי' ר') וחזינן דתקנו עיקר ברכת טבילה לאחר עשי' וצ"ל דהרשב"א ס"ל כאידך רבוותא דשאר הטובלין מברכין לפני הטבילה ועיין תוס' פסחים שם (ד"ה על הטבילה):
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף