עריכת הדף "ברית משה/לא תעשה/מג" (פסקה)

== ג ==

וגם מיושב בנ"מ הנ"ל מה דק"ל על הראב"ע ודכוותי' מפסיקתא זוטרתא פ' בהר דז"ל ואבן משכית זו רצפת אבנים מוכח בפי' דסוברת בפירושא דאבן משכית כרש"י אבל בנ"מ הנ"ל גם בפסיקתא י"ל דפירושא של רצפת אבנים אבנים מפוצלות, וא"כ ממילא י"ל דרש"י לשיטתו דל"ס כהנ"מ דפירושא של סתם רצפת אבנים מאבנים מפוצלות כהנ"ל מחודש ב' באמת י"ל שהוכיח את פירושו. מפסיקתא זו אבל הראב"ע ודכוותיה נהי דל"ק עליהם מהפסיקתא כיון די"ל הפשט בפסיקתא כמ"ש הנ"מ ברצפת אבנים של הגמ' אבל הוכחה לפירושם מהפסיקתא באמת ליכא ואף שמחמת שורש מפרשו את פירושם הלא גם לרש"י יש שורש לפירושו וא"כ לכאו' קשה עליהם. מנא להו הכרח לפירושם וצ"ל מתרגום יונתן פר' בהר דז"ל ואבן מצייר לא תתנין בארעכון למגחן עלה כו' [ומ"ש התרגום יונתן אח"כ ברם סטיו כו' והמפרש מפרש מלת סטיו רצפה זה צ"ע לפמ"ש הגמ' פסהים י"ג ע"ב סטיו לפנים מסטיו עי' רש"י שם שמפרש איצטבא וא"כ צ"ע על התרגום ויש לי דרך לפרשו בס"ד ואכתוב בקיצור די"ל דהתרגום לא דריש בארצכם כמו שדרש הגמרא מגילה הנ"ל אלא סובר דגם במקדש אם היה הרצפה מאבנים מצויירים באמת היה אסור להשתחוות כקושיות החינוך מצוה שמ"ט על הרמב"ם עי"ש משום דסובר ובארצכם לרבות מקדש אלא משום שלא הי' במקדש הרצפה מאבנים מצויירים אלא מאבנים מפוצלות ע"כ הי' משתחווים, ואף שכתבנו לעיל מחודש ב' דאבנים מפוצלות בכלל אבנים מצויירים א"ז לא כתבנו אלא אליבא דברייתא דדריש ובארצכם כהנ"ל אבל התרגום יונתן דלא דריש ובארצכם כהברייתא כמו שכתבנו באמת ליכא הוכחה ע"ז דאבנים מפוצלות בכלל אבנים מצויירים וע"כ שפיר י"ל אליבא דתרגום כמו שכתבנו כמובן וא"כ הוה יכלינן למימר דאסור לצייר במקדש גם את הסטיו דהיינו האיצטבאות ע"כ כתב התרגום שמותר אבל לא להשתחוות ועתה תחזה בתרגום ותבין] מוכח מתרגום זה דפירושא דאבן משכית אבן מצוייר וסברו הראב"ע ודכוותי' כהתרגום יונתן, ועל רש"י י"ל דסובר כפסיקתא הנ"ל וכתרגום אונקלוס שתרגם ואבן סגידא עי"ש ומדכתב ואבן סתם מוכח דסובר כהפסיקתא וא"כ יש לכל אחד מהפירושים הנ"ל אילן גדול לסמוך עליו כמובן, 

וגם נ"ל בס"ד די"ל דכל אחד מפרש את פירושו באבן משכית לפי שיטתו רש"י לשיטתו דסובר הטעם דאסרה תורה אבן משכית כדי שלא יעשו בבה"כ דוגמת מקדש כמו שאסור לעשות תבנית היכל ואולם כ"כ בשמו התורה והמצוה סוף פ' בהר ונ"ל שלמד א"ז ממ"ש רש"י במגילה דף הנ"ל ד"ה לא אסרה תורה וז"ל בפסוק זה אלא שלא יעשו רצפת אבנים בבה"כ דוגמת של מקדש עכ"ל וכתב הדד"ח ע"ז וז"ל ומדברי רש"י יראה דהטעם שאסרה תורה השתחויה על האבנים בשאר מקומות מפני שלא יעשו דוגמת בהמ"ק וכן הבין הרב בעל כ"מ דברי רש"י עכ"ל וא"כ י"ל כיון דמ"ש הרמב"ם הל' בית הבחירה פ"א הל' י' ומרצפין את כל העזרה באבנים יקרות ע"כ הטעם הוא משום זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות והתוס' סוכה כ"ט ע"ב ד"ה לולב כתב דבדיעבד לא מעכב הטעם של ואנוהו וגם רש"י מודה לזה כמ"ש הפנ"י שם א"כ ממילא מוכח דכשליכא אלא סתם אבנים מרצפין בהם כיון דהיכא דלא אפשר הוי כדיעבד דלא מעכב וגם נ"ל להביא ראי' לזה ממ"ש הרמב"ם הל' ח' שם כשבונין ההיכל והעזרה בונין באבנים גדולות ואם לא מצאו אבנים בונין בלבנים עכ"ל נראה דאע"ג דכתיב בקרא אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית כמ"ש הכ"מ שם אפ"ה אם ליכא אבנים אינו מעכב א"כ עכצ"ל דטעמא דאבנים גדולות ויקרות משום ואנוהו וע"כ אינו מעכב בדיעבד וממילא מוכח מזה דברצפה ג"כ הדין כן כמו שכתבנו ועי' ש"ך יו"ד סי' קמ"ב ס"ק ל"ו שכ' הטעם שאסור לעשות מנורה של שבע קנים אפילו בלא גביעים וכפתורים ופרחים כיון שהמנורה כשרה בדיעבד בלא גביעים וכפתורים, וא"כ ממילא י"ל כיון דלרש"י הטעם של אבן משכית כדי שלא יעשו בבה"כ דוגמת מקדש וכיון דבדיעבד שרי לרצפה בכל אבנים א"כ עכצ"ל דאיסור אבן משכית ג"כ בכל אבנים. ע"כ מפרש רש"י דמשכית לשון כסוי והמציא את השורש לזה ול"כ כהראב"ע ודכוותי', אבל הראב"ע ודכוותי' דסברו הטעם של איסור אבן משכית משום חק ע"ז וכיון דמנהגם של עובדי ע"ז לא היה אלא באבן מצוייר כמ"ש הרי בחיי ז"ל פ' בהר א"כ עכצ"ל דלא אסרה התורה אלא בגוונא שהן היו עושין וע"כ מפרשו משכית מלשון ציור והמציאו שורש לזה ודלא כרש"י כמובן, וממילא לפי"ז כיון שהרמב"ם בסה"מ מל"ת י"ב ובחיבורו הלכ' עכו"ם פ"ו כתב בפי' הטעם של אבן משכית משום חק ע"ז א"כ עכ"מ דג"כ סובר בפירושא דאבן משכית כהראב"ע ודכוותיה ע"כ כתב הנ"מ הנ"ל שפיר שהרמב"ם סובר דלא אסרה התורה אלא אבנים מצויירים או מפוצלות ודלא כמ"ש הפרשת הכסף הנ"ל ודו"ק: