עריכת הדף "
ברית משה/לא תעשה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == דעל קושיות התשב"ץ י"ל דרבינו סובר דכוונת הגמ' בהוריות הוי אומר זו ע"ז על עשר מצות שנצטוו במרה דבאותן עשר מצות היו הז, מצות ב"נ ג"כ כמ"ש הגמ' סנהדרין הנ"ל ובז"מ ב"נ הי' ע"ז המצוה הראשונה כמ"ש ר' יצחק סנהדרין שם ויצו זה עכו"ם וא"כ בוודאי דכן נאמרו לישראל במרה ע"ז תחלה כיון דהגמ' אמר עשר מצות נצטוו ישראל במרה שבע שקיבלו עליהן ב"נ והוסיפו עליהן כו' ועי' בבאר שבע ז"ל בהוריות שם שכ' דהגמר' קאי על מצוה ראשונה שנצטוו ב"נ ולקמן מ"ע א' מחודש י"ב כתבנו הטעם דמדוע לא קאמר הב"ש דהגמ' אזיל על עשר מצות שנצטוו במרה משום דהגמרא דהוריות אזיל שם אליבא דר' ישמעאל ור' ישמעאל ל"ס כהאי ברייתא דסנהדרין דעשר מצות נצטוו ישראל במרה וכן הביא הב"ש שם בשם המכילתא כן כתבנו לקמן מ"ע א', אבל כאן נ"ל בס"ד לומר דר' ישמעאל בהמכילתא באמת לא פליג על הבריי' דעשר מצות אלא ר' ישמעאל פליג בזו עם הברייתא דהברייתא סובר דגם על דינין נצטוו במרה ור"י סובר דעל דינין לא נצטוו אלא בסיני כמ"ש המכילתא בשם ר"י מובא בב"ש שם אבל בזה דהז' מצות ב"נ ושבת וכיבוד אב ואם י"ל דגם ר"י סובר דבמרה נצטוו וממילא מיושב גם בזה הצ"ע שהניח הב"ש שם דמה הקשה הגמ' הוריות אח"כ על ר' ישמעאל והאמר מר עשר מצות נצטוו כו' הא ר"י ל"ס כהא דאמר מר דר"י סובר דעל דינין בסיני נצטוו כן הקשה הב"ש והניח בצ"ע אבל בהנ"ל מיושב שפיר די"ל דסובר הגמ' דאף דפליג ר"י בדינין על האי ברייתא אבל בשאר דברים באמת סובר כהברייתא דבמרה נצטוו, ועל הקושי' שהקשה הב"ש שם על פירש"י דאמאי לא הקשה הגמ' הוריות דהחודש הזה לכם הוא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל במצרים ולכאורה גם על פירושינו קשה קושיא זו, אלא ע"ז י"ל דכיון דבשאר מצות הי' השבע ב"נ ג"כ והז' ב"נ הן היו גם קודם החודש הזה לכם ע"כ לא הקשה הגמ' מהחודש הזה אלא והא אמר מר עשר מצות כו' ופירושא של קושיות הגמ' היא כמו שכתבנו עשין א' מחודש י"ב דהגמרא הקשה מר' יוחנן דסנהדרין שם דסובר דעל דינין נצטוו ב"נ תחלה דגמר מויצו זה דינין עי"ש ותבין, וא"כ ממילא ל"ק גם על רבינו קושיות התשב"ץ הנ"ל כיון דהגמ' אזיל בהוריות שם על מצות שנצטוו במרה ע"כ אמר הגמ' דעל ע"ז נצטוו תחלה ולפי הנ"ל דקושיות הגמ' דהוריות מעשר מצות לא הי' אלא אליבא דר' יוחנן כמו שכתבנו לקמן מ"ע א' אבל אליבא דר' יצחק דסנהדרין שם דסובר ויצו זה עכו"ם באמת ל"ק קושיות הגמרא דהוריות מהברייתא דסנהדרין א"כ ממילא לר' יצחק אמת היא דעל ע"ז נצטוו במרה תחלה כיון דלא קשה לדידי' קושיות הגמ' דהוריות מהברייתא דעשר מצות ועי' לעיל מל"ת א' מחודש י"א שהוכחנו בס"ד דרבינו סובר דהלכה כר' יצחק וגם בתש' רמ"א סי' י' כתב כן דהלכה כר' יצחק וא"כ ממילא נצטוו ישראל במרה תחלה על ע"ז ובמרה בודאי דלא נצטוו אלא על חד לאו דע"ז דל"ל דנצטוו במרה על כל הד' לאווין דע"ז דנאמרו בעשרת הדברות דא"כ היכי קאמר הגמ' דעשר מצות נצטוו במרה הא י"ג הם אעכ"מ דלא נצטוו במרה אלא על חד לאו דע"ז ומסתמא על לאו דלא יהי' לך כמובן, וא"כ ממילא מובן החילוק שבין צוות המרה לצוות דסיני מלבד דבסיני נצטוו על כל התרי"ג מצות יש עוד חילוק זה דבמרה לא נצטוו אלא על לאו דלא יהי' לך ובסיני נצטוו בזה אחר זה בעשרת הדברות על ז' לאוין דע"ז. וא"כ ממילא מיושב בס"ד מרבינו גם הקושיא הראשונה הנ"ל די"ל דרבינו סובר דכיון דהגמ' דהוריות קאמר דהמצוה ראשונה היתה ע"ז והפשט בגמרא עכצ"ל לרבינו כהנ"ל מחמת קושית התשב"ץ דהגמרא דהוריות לא הקשה על זה מהברייתא דעשר מצות אלא לר' יוחנן אבל לר' יצחק באמת כן הוא דמצוה הראשונה שנצטוו תחלה הוא ע"ז כהנ"ל וכיון דרבינו פסק כר' יצחק ע"כ התחיל רבינו למנות את הלא תעשת תחלה כמובן, וא"כ ממילא י"ל דמשום כוונה זו הפסיק רבינו בין הלאוין דע"ז ומנה לאו דלא תחלל למצוה ב' להורות בזה ההפסק שהוא התחיל למנות את הלאו דע"ז שנצטוו במרה ושם לא נאמרו הז' לאוין כהנ"ל וע"כ הפסיק בין הלאוין דע"ז, וזה ל"ק דמדוע נקט רבינו דוקא הלאו דלא תחלל למצוה ב' מדוע לא נקט לאו אחר דע"ז י"ל כמ"ש האלה המצות הנ"ל דכיון דלאו דלא תחלל חמור מלאו דע"ז ע"כ נקט זה וגם ביראים ז"ל סי' ו' מוכח דסובר כאלה המצות מדכ" וז"ל מצינו ענשו מרובה יותר משאר עבירות עי"ש או י"ל דמש"ה נקט רבינו לאו זה משום דבפסיקתא זוטרתא פ' אמור איתא ולא תחללו את שם קדשי זה יחוד השם כו' עי"ש וי"ל דכיון דבמצות עשת נקט ג"כ רבינו למצוה ב' יחוד השם להאמין שהוא אחד בשמים וארץ ע"כ נקט גם במל"ת למצוה ב' לאו דלא תחלל שהיא ג"כ יחוד השם והטעם של הפסקה כדי ליישב מעליו שני קושיות הנ"ל ודו"ק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף