עריכת הדף "
בנין ציון/ב/ס
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== „'''וששאל''' תלת שני דאגלינהו סנחריב עד דאתא ירמי' ואהדרינהו לא קחשיב להו לא תימא דאגלינהו סנחריב ובתר תלת שנין אהדרינהו ירמיהו אלא הכין פרושא דהנהו תלת שנין דכתיב בהו ויעל המלך אשור בכל הארץ ויעל שומרון ויצר עלי' שלש שנים שלא היה פנאי למנות שמיטין ויובלות לא קחשיב דאותן ג' שנים כל ישראל לא חרשו ולא זרעו ולא קצרו הלכך לא קחשיב להו בכלל בנין בית המקדש ואחר כמה שנים אתא ירמיהו ואהדרינהו והני שני דהוו בגלות עד דאתא ירמיהו לעולם אימא לך דמנו יובלות לקדש שמיטין דאע"ג דאקשינן לקמן דלר' יהודה שנת חמשים עולה לכאן ולכאן למה לי למימני יובלות בשמיטין סגי הני מילי בבית שני דלא הוי הפסק כלל אבל בבית ראשון דהוה הפסק בהני שלש שנים דלא מנו שמיטין ויובלות כלל אימא לך דבתר תלת שנין צריך למימני להו בכמה ביובל הוי כי אתא סנחריב כי היכי דלא ליתי למטעי בשמיטין וכשפירש לנו מורינו לא נתתי לבי לדבר הזה עד ששמעתי מרבי אליעזר המקום יהא בעזרו”: '''תשובה''' הזאת אחת מהמורות על אמתתן כי הפירוש הזה שביאר הרב המשיב ז"ל בסוגיא דערכין (ד' י"ב) הביא רש"י שם וכתב עליו „כך שמעתי” וזה מורה שמפי רבו נאמר לו פי' זה ואם כי הרבה פירושים הביא רש"י שנאמרו לו מתלמידי רבותיו ומסתמא אחרי מותם עם כל זה בפירוש זה משמע מדבריו שמרבו בחייו נאמר או נכתב לו שאחר שהשיג שם על הפירוש ששמע וכתב פירוש אחר מדעתו סיים שם וז"ל כך הבנתי מלבי וישרה בעיני אבל לא שמעתיה ואחרי כן מצאתי ספר ישן מוגה שכתב בו כן והודעתי לרבותי וישרה בעיניהם עכ"ל מזה נראה שרבו בחייו פירש לו ולבסוף הודה לדבריו. והנה אחת מהקושיות שהקשה רש"י על פירוש זה כתב וז"ל היאך לא מדלינן אלא הנך תלת שני והאמרינן בפ' בתרא (ד' ל"ב) משגלו שבט ראובן וגד בטלו היובלות עד שהחזירן ירמיהו ואע"ג דמתרצינן התם מנו יובלות לקדש שמיטין ה"מ לרבנן אבל לר' יהודה מוקמינן התם דלא מנו יובלות כלל עכ"ל וקושיא הזאת נראה שרצה ריב"י בתשובתו לתרץ במה שכתב דזה דוקא בבית שני אבל בבית ראשון מנו יובל גם לר' יהודה משום הנך תלת שנין ומזה היה אפשר לחשוב שלא ראה רש"י תשובה זו דהלא ע"פ תשובה זו מתורצת קושיתו אבל נ"ל שאין מזה ראיה שאפשר שלא הניח דעתו בזה דבאמת לפענ"ד תמוה כיון דבג' שנים אילו לא מנו לא שמיטה ולא יובל רק אח"כ מנו משנה שפסקו קודם בא סנחריב וכגון אם אותה שנה היה י"ב ליובל וה' לשמיטה מינו השנה שאחר ג' שנים י"ג ליובל וו' לשמיטה א"כ למה הוצרכו למנות יובל יותר מתשעים שנה מחזקיהו עד יאשיהו משום שמיטה מה היכר היתה להם ביובל יותר מבשמיטה שהרי כמו שידעו ששנה שאח"כ י"ג ליובל כמו כן ידעו שו' לשמיטה הוא ולכן אפשר שלא ישר בעיני רש"י תירוץ זה. ועוד כיון שבלא"ה עוד הקשה שאר קושיות על פי' זה של ריב"י צירף גם קושיא זאת עמהן שכבר תירץ לו רבו ולכן לא בלבד דליכא התנגדות מזה לאמתת התשובות אלא גם יש אות לזה ממה שהביא רש"י פי' זה בלשון כך שמעתי אבל עוד יותר אוכיח לך קורא נעים בעזה"ש את זה בג' תשובות הבאות בהראותי לך שג' הקושיות אשר עליהן באו התשובות האלה הביא רש"י בפירושו: '''וטרם''' אכלה לדבר זה אזכיר מה שנ"ל להביא מסוגיא דערכין הנ"ל ראיה לשיטת רש"י נגד שיטת התוספת דממה דמסיק שם שלא מנו יובלות בבית שני רק לקדש שמיטין אבל קדושת יובל לא נהג הוקשה לי אמה דאמרינן שם דבימי עזרא קדשו ערי חומה דלענין מה קדשו כיון שאין היובל נוהג ובערכין (דף כ"ט) אמרינן אין בתי ערי חומה נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר לא יצא ביובל וכ"פ הרמב"ם ואין לומר כיון שמנו יובל למנות שמיטה זה מקרי יובל נוהג דז"א כיון דילפינן מלא יצא ביובל מכלל דלא איירי קרא רק בזמן שקדושת יובל נוהג כשהיובל מוציא וזה לא היה בזמן בית שני. והיה נ"ל לפי מה שכתבו התוספת שקדשו ערי חומה לענין מכירת בתי ערי חומה ולענין שילוח מצורעים חוץ לעיר ע"ש וא"כ י"ל שמה שכתבו לענין מכירת בתי ערי חומה היינו לפי הס"ד דיובל ממש מנו. אבל לפי מה דמסיק דלא נהגו יובל ושלא מנו יובל אלא למנות שמיטה באמת לא קדשו רק לענין שילוח מצורעים אכן ראיתי שזה בעצמו אם שילוח מחנות נוהג בזמן שאין היובל נוהג תלי בפלוגתא דרבוותא דדעת רש"י בברכות (דף ה' ע"ב) דלענין שילוח מחנות נוהג קדושת ערי חומה גם בזה"ז והתוס' שם חלקו עליו דאינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג והרשב"א שם הביא דעת הרבינו אלחנן ומקצת רבני צרפת שהסכימו עם רש"י ע"ש. והשתא מסוגיא זו דערכין נלענ"ד ראיה לדעת רש"י וסייעתי' דלשיטת התוספות לא ידעתי לענין מה קדשו ערי חומה בימי עזרא כיון שאין היובל נוהג: '''והנה''' בגיטין (ד' ל"ו) הביאו התוספות בשם ר"ת ראיה שנהג יובל ודין ערי חומה גם בזמן בית שני ממה שתיקן הלל שיהא חולש מעותיו בלשכה בערכין (ד' ל"א). ולכן ס"ל דמה דאמרינן שם (ד' ל"ב) מנו יובלות לקדש שמיטין דמשמע דיובל לא נהג זה דוקא לס"ד התם מעיקרא דלא חזרו עשרת השבטים. אבל לפי מה דמסיק דירמיהו החזירן נהג יובל אבל הרמב"ן והרשב"א הקשו עליו והוכיחו דודאי לא נהג יובל בזמן בית שני מן התורה רק מדרבנן ומדרבנן התקין הלל שיהא חולש מעותיו ומה דהוצרך לומר דמנו יובלות לקדש שמיטין ולא קאמר דמנו יובלות מדרבנן ה"ט כיון דאתמר התם מקיש ביאתכם בימי עזרא לביאתכם בימי יהושע ע"כ מדאורייתא קאמר כמו בימי יהושע ע"ש והשתא לשיטת ר"ת פשיטא דקאי ראייתינו שפיר דשלוח מחנות נוהג גם בזמן שאין היובל נוהג שהרי להס"ד היה סובר הש"ס דלא נהגו יובל בבית שני. ואעפ"כ קאמר דקדשו ערי חומה אכן גם לשיטת הרמב"ן ורשב"א מוכח כן ואפילו לפי המסקנא דאף דס"ל דנהגו יובל מדרבנן בבית שני עכ"ז א"א לומר דקדשו ערי חומה משום דין דבתי ערי חומה מדרבנן שהרי כמו דדייק דמנו שמיטין ויובלות מדאורייתא מדאתקש לביאתן בימי יהושע כמו כן צ"ל ג"כ דקדשו ערי חומה מן התורה דהא קתני בהיקש עם שמיטין ויובלות ולכן אין לומר ג"כ דקדשו ערי חומה לענין הא דתנן בכלים (פ"א) שאין מחזירין המת לתוכו שהרי גם זה רק מעלה דרבנן דמן התורה מת מותר אפילו במחנה לוי' כמבואר בר"ש שם ועוד דבלא"ה אין סברא שאם מצורע החמור לא נשתלח רק בזמן שהיובל נוהג כש"כ שמת הקל אין איסור הבאתו נוהג רק בזמן שהיובל נוהג וא"כ ודאי יקשה לענין מה קדשו בימי עזרא ערי חומה מן התורה אע"כ מוכח כשיטת רש"י וסייעתי' דדין שלוח מצורע נוהג גם בזמן שאין היובל נוהג: '''עוד''' אזכיר, פה מה שראיתי בתוספות רע"ק מהגאון ר' עקיבא אייגר זצ"ל שהביא (כלים פ"א) קושיא בשם חכם א' על מה שפרש"י (מלכים ב' ז') פתח השער כמו שנאמר מחוץ למחנה מושבו הרי שומרון לא היה מוקף חומה מימות יב"נ כמבואר (מלכים א' ט"ז) ודין שלוח מצורע אינו רק במוקף מימות יב"נ והשיב לו דנזהר בזה התרגום יונתן שתרגם ויקן את ההר וזבין ית כרכא והיינו דס"ל מכח קושיא זו דגם מקודם היה כרך גדול אלא שעמרי חיזק הבנין וקרא שם העיר שומרון וא"כ י"ל דכרך היה מוקף מימות יהושע עכ"ד ותמהתי על גודל בקיאתו של הגאון ז"ל איך לא הזכיר שהגמרא בסנהדרין (דף ק"ב) מתנגד לזה דאמרינן שם אר"י מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך א' בא"י שנאמר ויקן את ההר וכו' ואם כדברי הגאון שכבר היה כרך גדול מוקף חומה מיב"נ. איך יאמר שהוסיף כרך בא"י ואם נאמר ג"כ שתרגום יונתן חולק על זה מה שלא ברור כ"כ אכתי יקשה קושית החכם על פי הגמרא ולענ"ד י"ל על קושית החכם לפי מה דאיתא בתנא דבי אליהו והובא בילקוט שהוסיף עמרי עיר גדולה בישראל וכך היה בדעתו אמר כשם שירושלים למלכי יהודה כך שומרון למלכי ישראל ע"כ וכיון שרצו להשוות שומרון לירושלים גרשו גם המצורעים משם שלא תבצר מקדושת מחנה ישראל: '''עוד''' אמרתי להעיר על מה שכתב הגאון ר"א ווילנא זצ"ל במשנה הנ"ל על מה דאיתא בתוספתא יצא המת מן העיר המוקפת חומה אין מחזירין אותו והיינו דכתיב (ד"ה ד' כ"ו) גבי עוזיהו ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא עכ"ל התוספתא ופי' הגאון ז"ל שקברוהו בשדה הקבורה אשר למלכים ולא קברוהו בקברות המלכים אשר בעיר כי אמרו מצורע הוא וישב חוץ למחנה ומת שם ולא שוב להחזירו לעיר שאין מביאין טומאה לעיר עכ"ל ותמהתי שמלבד כי לא יצדק ע"פ פירושו "כי אמרו" מצורע הוא דאמירה מה זו עושה אחר שלא כיון הפסוק רק על המעשה שמת חוץ למחנה וגם לא יצדק מה שנאמר ויקברו אותו עם אבותיו אם נאמר ששדה הקבורה אין זה קברות המלכים אלא שגם יפלא איך יאמר שלא קברוהו בקברות המלכים אשר בעיר אחר שנאמר (במלכים ב' ט"ו) ויקברו אותו עם אבותיו בעיר דוד' וגם קשה מה ראיה להתוספתא מעוזי' שלא יקברו מת מחוץ לעיר בעיר דלמא רק לעוזי' לא קברו מפני שמצורע היה ולכן לולא דברי הגאון זצ"ל הייתי מפרש היפך פירושו שאמר הכתוב שקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים בתוך העיר והכניסוהו לשם מת אף שכבר נתקן המעלה שלא להכניס לשם מת כי אמרו מצורע הוא' אחר שלא מדעתו יצא מירושלים ומת חוץ לעיר רק בשמרו מצות ה' להיות מחוץ למחנה מושבו לא יבצר ממנו להקבר בקברות אבותיו בעיר דוד וראיה לזה מהמלך יאשיהו דכתיב (מלכים ב' כ"ג) וירכיבוהו עבדיו מת ממגדו ויביאוהו ירושלים ויקברוהו בקבורתו ובד"ה נאמר בקבורת אבותיו הרי שגם אותו הביאוהו מת לירושלים אחר שמשיח ה' בחשבו ללחום מלחמתו יצא ונלכד וגם אם נאמר שיאשיהו מת בירושלים כמו שנראה בד"ה כמו כן נוכיח מאמציהו שנאמר בו (מלכים ב' י"ד) ויקשרו עליו קשר בירושלים וינס לכישה וגו' וימיתוהו שם וישאו אותו על הסוסים ויקבר בירושלים עם אבותיו בעיר דוד הרי שהובא מת לירושלים באשר שלא ברצונו מת חוץ לירושלים או בשביל שיצא בדרך מצוה להציל את נפשו וכן יש הוכחה ממה שנאמר (במלכים ב"ט) באחזיהו שמת במגדו וירכיבו אותו עבדיו ירושלימה ויקברו אותו בקבורתו עם אבותיו בעיר דוד הרי שהובא לירושלים אחר שמת שלא ברצונו חוץ לעיר או שגם לו נחשב שיצא לדבר מצוה באשר שירד לבקר את יורם כי חולה היה ועכ"פ הנך רואה בשלשת המלכים האלה שמתו חוץ לירושלים ונקברו בהעיר וע"כ או בשביל שמתו נגד רצונם חוץ לירושלים או שהורשה בשיצאו לדבר מצוה וכמש"כ. וזהו פירוש התוספ' שמביא ראיה שמת חוץ לעיר אין קוברין בעיר מדהוצרך הכתוב ליתן טעם לעוזי' שנקבר בעיר כי אמרו מצורע היה: '''ודע''' שהפירוש המיוחס לרש"י (ואינו מרש"י) כתב בד"ה בשדה הקבורה ולא במערה עם המלכים ע"כ ולדעתו יהי' מה שאמר כי אמרו מצורע הוא טעם למה קברוהו לבדו ולא בקבר המלכים ולענ"ד אין פי' הזה מסכים עם ההלכה שאם הי' נדון כמצורע גם אחר שמת איך הכניסוהו לעיר ועברו ל"ת דולא יטמאו את מחניהם. ועוד דמשנה שלימה שנינו נדה (דף ס"ט) הזב וכו' והמצורע שמתו מטמאין במשא עד שימוק הבשר הרי שפרחה טומאת צרעת משמת דעד שימוק אינו רק מטעם גזירה שמא יתעלפה וזה לא שייך משנקבר ואיך נאמר שמפני צרעתו הרחיקוהו ולא קברוהו במערה עם המלכים ולכן לענ"ד הפי' היותר מסכים עם הפסוקים ועם ההלכה הוא אשר כתבתי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף