עריכת הדף "ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/ביאת מקדש/ח" (פסקה)

== ג ==

'''ארבעה באוזן כו'. ''' כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש {{תוספת|ו|שם בבכורות מ"ד ע"א.}} במשנה הצומם והצומע איזהו צומם שאזניו קטנות {{תוספת|ז|אצלינו הגירסא במתני' הצומם והצומע איזהו צומע כל שאזניו קטנות וכתב התיו"ט דהתנא במה דסיים פתח.}} צמוע שאזניו דומות לספוג. ומפרש רבינו שהם נפוחות כספוג. ורש"י ז"ל פי' שהם כווצות וסתומות:

''' מי שאזניו מדולדלות כו'. ''' כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל שם תנא אף הצומח כו' ומשמע לי שאעפ"י שאין דרך הצאן והבקר להיות כן, מ"מ אינו מום בהם, שכל הבהמות שוין לענין המומין:

''' מי שאחת מאזניו כו'. ''' כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל זה בכלל זגדום דתנן במתני' ואמר רב יוסף {{תוספת|ח|בגירסא שאצלינו הם דברי התנא דברייתא.}} כל זוגא דלא שוו אהדדי זוגדום קרי לי'. ופי' המלה זוג דום ודום בלשון לע"ז {{תוספת|ט|כ"כ הרע"ב דכ"ה בלשון יון וע' קידושין מ"א. וע' בפה"מ להרמב"ם ד"ה החרום דל"מ כן.}} שנים, כלומר הזוג חלוק לשנים שאינם שוים. ולא ראיתי שכתבו זה אלא בזוגות שבפנים {{תוספת|י|כוונתו בפרצוף פנים.}} לפי שהוא בגלוי, שהרי לא הודו חכמים לרב יהודה דאמר {{תוספת|יא|שם מ' ע"ב.}} שתי ביציו אחת גדולה כשתים {{תוספת|יב|דברי רבינו צ"ע דהא הרמב"ם כתב פ"ב מאס"מ ה"ב עינה אחת גדולה כו' אבל אם היתה אוזן גדולה ואוזן קטנה כו' עד כפיל כשר. וכתבו בלח"מ שם ובד"ח על הרא"ש פ"ו דבכורות אות י"ח ובב"ח יו"ד סי' ש"ט דע"כ הרמב"ם יפרש שם בגמ' דרבנן פליגי גם באזנו אחת גדולה כמו דפליגי בבצים יעו"ש היטב. א"כ לשיטתו גם בזוגות שבפנים דהוא בגלוי כמו אוזן, לא הודו חכמים לר"י. וע"כ לומר דאין משם ראיה דמיירי שם במומין קבועין דאדם ובהמה. אבל לפסול באדם משום דאינו שוה בזרעו של אהרן, אה"נ דבכל מקום פסול. וראיית הרדב"ז אפ"ל רק לפרש"י שם דהא דלא הודו לו חכמים קאי רק אביצים. ודו"ק בזה.}} והתם במומי אדם ובהמה איירי ולא הודו לו. והוצרך הרב ז"ל לומר במראה דאילו אחת גדולה ואחת קטנה היינו צומע וצימח {{תוספת|יג|לכאורה אינו מובן דצומם וצומע היינו ששניהם קטנים או ששניהם גדולים. אמנם כוונתו כיון דשניהם קטנים או גדולים דאינם מום בבהמה. מ"מ פוסלים באדם כמבואר בגמ' בכורות ג' ע"ב יעו"ש. א"כ כש"כ אחת גדולה ואחת קטנה דהוי מום בבהמה. כש"כ דפוסל באדם.}} והא תנא להו: