עריכת הדף "אלשיך/תהילים/יט" (פסקה)

== ג ==

ולבל יעלה על לב איש שוגה ופתי לומר כי העולם טבעי ומנהגו נוהג בקיץ ובחורף וקור וחום ויום ולילה לא ישבות טבעו ולא ה' פעל חלילה לז"א יום ליום יביע אומר כו' והוא בהזכיר מאמרם ז"ל בב"ר כי כשנברא עולם היה יום ראשון מגיד לשני מה שנברא בו והלא כמו זר נחשב מי נתן ליום בינה וגם איך ידבר עם השני אשר עדן לא היה וגם מה צורך אל הדבור ההוא. אמנם כתוב שם אצלנו כי ענין העשרה מאמרות שבהם נברא העולם הוא כי המאמר עצמו היה המהוה מה שנדבר בו בהתפשטותו שהוא ענין וברוח פיו כל צבאם והוא אשר הנביא דבר כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי הנה כי הדבור בעצמו הוא העושה ומהוה רצונו ית' לעשות בעולם גם ידענו כי העשרה מאמרות שבהם נברא העולם הם עשר כחות עליונים כי בגדול החל ובקטן כלה כמפורש אצלנו במקומו. ונבא אל המאמר והוא כי להיות המאמר של יום א' גדול משל יום שני כי הבאים אחר של ראשון מקבלים משל יום ראשון ממאמר אלהים ויאמר אלהים יהי אור כי הוא גבוה מאמר יום שני על כן יום ראשון יביע כח המהוה מה שנתהוה בו אל כח הבא להוות בשני מה שנעשה בשני למען המשיך בו ע"י קבלו מהראשון אשר יאות להוות אחר מה שהיה בראשון וכן השני אל השלישי וכן השאר ואין ספק כי מהות היום קנה איכות והויה ע"י המאמרות המהוים בו מאיכות המאמר עצמו. ומה מתקו דברי רז"ל בתתם מציאות והויה אל הימים באמרם כי את ששת הימים עצמם ברא אלהים שיאמרו על איכות כל יום הנקנה במאמריו המהוים בו ובזה לא יפלא אמרם שהיה מדבר הא' אל היום השני כי מציאות קדושת כח המהוה ביחוד בו לא נעדר גם טרם בא מציאות היום להגלות בארץ:

'''והנה ''' ממאמרם ז"ל הלז נקח לבא אל ביאור המזמור והוא שאמר דוד ברוח קדשו אל יעלה על לב אשר דעה חסר כי אין אלהים בכל אשר נעשה על הארץ כי אם עולם כמנהגו נוהג על פי טבע קדמון חלילה או על פי מה שמזל כל יום ביומו גורם כי אם שאין דבר נעשה רק על פי מדותיו ית' והוא בשום לב אל אומרו יביע אומר כי היה ראוי לקצר ולומר יום ליום יאמר. אך הנה כתבנו כי המאמר שהיה בכל יום ויום משבעת ימי בראשית כל אחד עשה רושם ביום שהיה משמש בו להקנות בו איכות תמיד כל יום ביומו אשר היה משמש ביום הראשון עודנו מציאות איכותו משפיע לאשר יעשה בו בהשגחה וכן בשני אשר היה משמש בו וההיקש בשאר וזה מאמר דוד דעו נא איך הכל בהשגחה מאתו ית' כי הנה אחר העשות אשר גזרה חכמתו ית' להעשות ביום אחד יום ליום שאחריו יביע הנעשה בו להמשיך ולגמור המשך הנהגתו ית' ביום שאחריו ולבל יתחמץ לבב אנוש לומר כי אין ביום ממש להביע ליום האחר לז"א יביע אומר לומר כי האומר שהוא המאמר המיוחד ליום ההוא האומר ההוא יביע ליום שאחריו שבו גם הוא כח האומר הוא המאמר שהיה בו והוא כי אם יהיה חפצו יתברך לעשות דבר בעולם אשר ימשך הוייתו ימים היום הראשון כהתימו הנעשה בו יביע האומר שבו ליום הבא למען יהיה כח היום המקבל מכח מאמר הראשון שלמעלה הימנו נגמור הענין וכן בכל פעולה המתייחסת ליעשות ביום והמתייחסת להיות בלילה האומר הנזכר הכולל היום ולילו עמו יחוה דעת והוא כי אין בחינת היום והלילה שוין עם ששניהם יום א' כי המתייחס אל היום שאורו רב יש בו כח להביע האומר בחינת הלילה אל הלילה אצל יחס שביניהם אינו גדר הביע האומר רק מציאות חוות דעת שבאמרו כי הכל מאתו ית' כי הוא ומאמריו שבהם נברא העולם אחד המה כנודע באופן שהכל נעשה על הארץ ממנו ית' בהשגחתו הרמה והנשאה. או יאמר כי אין עיקר רנה של תורה אלא בלילה ואז ישפיע הוא יתברך ע"י השתלשלות אומר אשר ללילה לחוות לכח הלילה שאחריו מה שמתייחס להשפיע אחרי מה שהושפע בלילה הראשון וזהו ולילה ללילה יחוה דעת כי יחוה דעת שהשפיע בתופשי התורה ואשר המאמר שאחריו בלילה שאחריו ישפיע כי כל מאמר מקבל להשפיע מאשר למעלה הימנו וזהו יום ליום יביע אומר ולילה ללילה וכו':