עריכת הדף "אלשיך/שיר השירים/ח" (פסקה)

== ה ==

'''מי זאת כו'.''' אומרת כ"י ראיתי והנה בזה תקן קצת שאלותינו לבל המשיך ההסתר אך לא להמציא עצמו לנו בעצם מעתה טרם יעירו ויעוררו העו"ג בסבלותם ע"כ משיבה כ"י ואומרת מי זאת עולה מן המדבר כלו' מי היתה האם כל כך היתה שלמה כ"י שבדור ההוא ממני שכ"כ היתה עולה במעלה עד היותה מתרפקת על דודה כלומר כי בקרוב אל היותם שקועים בכל גילולי מצרים כמאמר רז"ל הללו עובדי כו' והללו עובדי כו' קנו מעלה תכליתית ואין זה למו רק מן המדבר ע"י היותם במדבר סיני כד"א ויחן שם ישראל כו' לשון יחיד כי פסקה זוהמתן ונתאחדו כמאמרנו על אלו קרבנו לפני הר סיני כו' שעל יד כן התנבאו כלם עד גדר אומר' רצוננו לראות מלכנו ועלה בידם ופנים בפנים דבר ה' אל כל קהלכם וזהו מתרפקת על דודה מתגעגעת ומתחברת על דודה כבן חביב מאד שיש לו געגועין על אביו עד שתמהו רז"ל על אומרם רצוננו לראות מלכנו כו' איך הודה הוא יתברך ואמרו וכי נותנים לתינוק כל מה ששואל אלא כו' וזאת היא תלונת כ"י כעת מי זאת עולה כו' הטובה היתה ממני שזכת' אל ההתחברות הגדול ההוא עמו יתברך אך אין זה לה רק מן המדבר ע"י שדבקה בך במקום משולל שיצאו מבין המצרים ומשוללי עול דרך ארץ כי אוכלי המן היו וא"כ איפה אחר שאומרנו מי יתנך כאח לי א"א להתקיים הנני שבה אל שאלתי אשר הקדמתי והוא לכה דודי נצא השד' כו'. שאז נהיה גם אנו עולים במעלה מן המדבר משוללים עול דרך ארץ כמאז כי אז אתן את דודי לך שכל ישענו וכל חפץ אשר נעסוק לילה ויום לא יהיה רק על העבודה אשר נעבוד את ה' אלהינו ועל התורה ועבודה בתשובה שלמה ואהבה רבה מאד. משיב הוא יתברך ואו' שמה חבלתך כו': ולבא אל הביאור נשית לב אל או' זה פעמים מלת שמה וגם אל כפל הענין חבלתך אמך חבלה ילדתך. והוא שאומר הוא יתברך אל יעלה על רוחך שבלתי שלמים יצאו ממצרים וכל מעלתם קנו במדבר על העדר גלות וצורך ספוק צורכם וע"כ תאמר שתעשה כן גם עתה כי דע איפה כי טרם צאתך ממצרים תחת תפוח עוררתיך והוא מאמרז"ל על נשי מצרים שהיו מתעברות כשהגיע זמן מולדיהן הולכות לשדה ויולדות תחת התפוח שנאמר תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך כו' כיון שמכירים בהם מצרי' באים להורגם ונעשה להם נס ונבלעים בקרקע ומביאים שוורים וחורשין על גבן שנאמר על גבי חרשו כו' וכיון שמתגדלים באים עדרים כו'. וכשנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחלה שנאמר זה אלי ואנוהו עכ"ל. ובזה יאמר הוא יתברך הנה מטרם צאתך ממצרים עוררתיך להקנות בך השלמות והעליה כי מאז היית תחת התפוח עוררתיך ע"י הכנה גדולה ונסיון גדול אשר אז נסיתיך ומצאתיך הלא הוא כי שמה חבלתך אמך שהיו יולדות בשדה ומניחות ילדיהן בהולדם על פני השדה ולא היו מהרהרין אמם ואבותם שעי"כ הוכנו מאז במצרים אך מהמדבר לבדו לא באה לך טובה כ"א אדרבה בא חבל לך כי שמה חבלתך כו'. שמה חבלה ילדתך כי שם בא להם חבל גזרת מתי מדבר שמתו כל הדור ההוא אשר הוליכוך וע"כ נאמרה מלת שמה זה פעמים אחד חוזר על או' תחת התפוח דסליק מינה ואמר כי שמה חבלתך אמך וא' אל המדבר דפתח ביה ואמר כי שמה חבלה ילדתך וא"כ איפה מאמרך אשר אמרת מי זאת עולה מן המדבר כי כאשר אז עלו מן המדבר על נותנם את דודיהם לך למה שהיו משוללים גלות ומשוללים בקשת סיפוק צורכם כי מנך לא מנעת מפיהם כן גם עתה נשוב לשאלתנו לכה דודי נצא השדה כו' משוללי עול דרך ארץ ושם אתן את דודי לך כי לא כן הוא כי אדרבא במדבר חובלו ולא עלו במעלה רק ע"י ההכנה שקנו מעת הגלות במצרים כן גם אתם מהיותכם בתוך הגולה הכינו עצמכ' לגאול':