עריכת הדף "אלשיך/בראשית/לז" (פסקה)

== ה ==

ויחלום כו'. ראוי לשים לב. {{ממ|א}} אל אומרו ויוסיפו עוד שנא אותו כי הלא אין ספק שהוא על חלומותיו. {{ממ|ב}} למה לא נאמר רק שנא אותו סתם מה שאין כן אחרי הספור. {{ממ|ג}} אומרו ויאמר אליהם שמעו נא כו' כי כל פסוק זה מיותר והיה לו לומר ויאמר הנה אנחנו מאלמים אלומים כו'. {{ממ|ד}} בדברי החלום קמה וגם נצבה נראה כפל לבלי צורך ומהו תוספ' הגם. {{ממ|ה}} והנה תסובינה שהוא מיותר והיל"ל ותשתחוין אלומותיכם לאלומתי. {{ממ|ו}} אומרו המלוך תמלוך למה יזכיר שני מיני שררה ואם הם לשון שאלה או לשון תמיהה. {{ממ|ז}} אומרו על חלומותיו ועל דבריו כי דבריו הן הם חלומותיו. {{ממ|ח}} מה פשעו על חלומותיו כי אשר יראה יגיד. {{ממ|ט}} שהיל"ל על חלומו כי חלום אחד הוא. {{ממ|י}} אומרו עוד חלום אחר שהיל"ל ויחלום עוד ויספר כו' או ויחלום חלום אחר כו' מאי עוד אחר. ובספרו החלום אמר להם עוד ולא אחר. {{ממ|יא}} כי ראשונה אמר ויספר לאחיו ואח"כ אומר אל אביו ואל אחיו {{ממ|יב}} מהו אומרו אח"כ ויקנאו בו אחיו ולא אמר כבראשונה ויוסיפו עוד שנא אותו ומה ענין ואביו שמר וגו': 

'''אמנם ''' הנה ג' בחינות הן. {{ממ|א}} מציאות ספר להם חלום. ביודעו כי לא יוכלו דברו לשלום ומה גם כי אין דרך לספר חלום כי אם לאוהב ובספרו להם היה מורה כי שנאתם הבל לפניו וכמכריח אותם ידברו לו על כרחם לחמץ לבבם אז יותר. {{ממ|ב}} היות ענין החלום מורה השתררו עליהם ומרבה שנאה וקנאה. {{ממ|ג}} אופן הספור על הבחינה הא' שהוא כי בראותו שלא יכלו דברו לשלום לא היה לו לרדוף אמרים אתם ולהגיד להם חלום שהוא כבא להקהות שיניהם על בחינה זו אמר ויחלום יוסף חלום ויגד וגו' כי בלי שום בחינה נוגעת אליהם רק על מציאות חלום במה שבא ויגד לאחיו שהיא הבחינה הא' גרם שויוסיפו עוד שנא אותו. ועל הבחינה השנית והשלישית אמר ויאמר אליהם שמעו נא וגו' ושמלבד היות הוראות החלום שררה עליהם. גם היה אופן סיפורו כמתפאר על שררתו לפניהם ומקהה שיניהם באומרו שמעו נא החלום הזה וגו'. כלומר התיצבי נא וראו את גדולתי בחלום הזה אשר חלמתי. ועל שתי בחינות אלו חזר ואמר ויוסיפו עוד שנא אותי על חלומותיו כלומר שלו מתי חסים אליו שרעיוניו על משכבו סליקו להשתרר. ועוד על דבריו הוא אופן סיפורו בדברים מורים כמתעלה ושש על הוראות חלומו כמקהה שיניהם וזהו ועל דבריו והנה הם חשבו היה פתרון החלום שיהיה בתחלה מושל עליהם כקצין שוטר ומושל. ואח"כ עוד יעלה אל מלכות וזהו קמה אלמתי שהוא קימה מה. ואח"כ וגם נצבה שיצלח למלוכה. כד"א אין מלך באדום נצב מלך. ע"כ אמרו אם מה' היה יוצא הדבר לא היה מקום לשנא רק לקנא על גדולתו עליהם אך אין זה רק שרעיונך מחלמים אותך אשר תתאוה. והכל הבל כי הלא המלוך כו' לומר הנה שני דברים מורה חלומך. א' היותך מישל שנית שגם תמלוך אחר כך והנה כאשר השני שקר גם הראשון כי המלוך שהיתכן תמלוך עלינו שתהיה מולך על עשרה אנשים אין זו מלוכה ואתה עלינו בלבד חלמת ומה גם שלא היה עולה בדעתם יהיה מלך הגוים וא"כ כאשר חלוקה זו נמנעת גם הראשונה שהיא שתהיה מושל גם היא הבל וזהו אם משול תמשול בתמיהה כי גם זה שקר כמלכות וע"כ אין לנו לקנא בגדולתך כי לא מן השמים הוא רק שאתה גורם לחלום אותך ברעיונך. ועל כן ראוי לשנאתך על חלומותך מרעיון לבך ביום להשתרר עלינו המה וזה ויוסיפו וגו' על חלומותיו. ואמרו לשון רבים על כל מציאות חלימותיו כי זה וכיוצא בו חולם במה שמהרהר ביום כי ילמד סתום מן המפורש אלא שהיחל לגלות זה וגם על דבריו כמפורש. והנה המה לא צדקו בפתרון החלום לא הא' ולא השני כעת כי מאשר יתגלה אחר כן זה פתרונם לפי האמת כי היה עתיד יוסף לצבור בר בשבע שני השבע וג"כ כל בני ארץ מצרים וארץ כנען ובכללם אחיו. וזה מאלמים אלומים בתוך השדה כד"א אוכל שדה העיר אשר סביביתיה נתן בתוכה והנה קמה אלומת יוסף התקוממות דשן ושמן. וגם נצבה מתקיים זמן רב ירקב מה שאין כן של אחיו וזולתם באופן תסובינה אלומתם ותשתחייו לאלומת תבואתו שיבואו אפים ארץ מצרימה בעד אלומות יוסף לשבר אוכל אשר שמר וקרוב לשמוע על פי דרך זה שאומרו תסובינה הוא מלשון סובין שתרקב תבואתם ושתהיה כולה סובין וע"י כן ישתחוו לאלומתו אשר צבר ונתקיים ואחרי בואם אחרי תבואתו נמשך ענין החלום השני שיכניעו תחתיו ויאמרו לו עבדיך באו לשבור אוכל וגם אמרו עבדך אבינו וגם בלהה שפחת רחל השתחוית בבואה בתוך הבאים את יעקב כמ"ש ז"ל {{ממ|בראשית רבה פ' פ"ד}} על מ"ש יעקב הבא נבא אני ואמך והלא כבר מתה והיה הדבר מגיע אל בלהה שפחתה וזהו השמש והירח הוא יעקב ובלהה שבמקום רחל. וגם אחד עשר כוכבים הם השבטים משתחוים לי. ובזה יצדק מאמר התורה באומרו ויחלום עוד חלום אחר. כי בבחינה אחת הוא חלום עוד שהוא נמשך מהקודם וזהו אומרו עוד תוספות על הקודם. ובבחינה אחרת הוא אחר זה על בואם לחנות תבואתו. וזה על הכנעם תחתיו. אמנם עדיין לא נודע להם פתרון זה והיה עם לבבם שהוא כי ישתרר וימליך עליהם כמו שכתבנו שאמרו רעיונך אל משכבך סליקו ונדמה לך חלום כוזב כי לא יצדק תואר מלוכה על הי' אחים על כן השיב יוסף אחר חלומו הב' ואמר הנה חלמתי חלום עוד ולא אמר אחר כלו' ע"ד מוסיף ומפרש הקודם. ומכזיב מאמריכם כי אשר חשבתם שמה שהיה בלבי ביום תאב למשול בכם. נדמה אלי בלילה והוא חלום כוזב לא כן הוא כי הנה חלמתי חלום עוד כלומר מוסיף. ומפרש הקודם והנה השמש והירח כו' משתחוים והיתכן היה עולה בלבי היום שאבי ואמי ישתחוו לי אך זה יוכיח גם על הראשון כי הכל מן השמים ובספרו החלום השני לאחיו התעצבו כשומעם הוכחה כי לא תאות לבו היתה מתדמית לו בחלומו כי לא על אביו ואמו היה מהרהר ודאי באופן כי מן השמים היו וא"כ אין ראוי לשונאו אך לקנא על שיגדילוהו עליהם מן השמים ועל כן עמדו ולא ענו לו מדאגת לבם. אז ראה ויספר אל אביו ואל אחיו יחד. לראות מה ידבר בו אביו ואז לההביל הדבר לבל יקנאו בו אמר הבא נבא וגו' לומר האם בא אחיך יצדק נבא גם אני ואמך היתכן והיא מתה אך זה הוראה כי הכל הבל ועם כל זה לא הספיק להסיר הדבר מלבם כי יצלח למליכה מן השמים ועל כן לא היסיפו שנאה כי לא יאשם כי אין הרהורו הגורם כי לא על אביו הרהר אך לבשו קנאה וזהו ויקנאו בו אחיו ולא חשו אל ענין אומרו ואמך כי אין חלום בלא דברים בטלים או הוא על בלהה כמ"ש ז"ל {{ממ|ברכות דף נ"ד}} וש"ת האם נעלם ענין בלהה מיעקב שמזה מהביל כל החלום לז"א ואביו שמר את הדבר בלבו ולא גלהו שעל בלהה הוא להסיר קנאה מלבם: