עריכת הדף "אלשיך/בראשית/לב" (פסקה)

== ה ==

ויצו אותם כו'. זולת מה שכתבנו באומר לאמר. יאמר כי הנה היה דעת יעקב להורות כי דברי הכנעתו אלה להפיס דעת עשו בלבד היה. ולא כן לבו עמו והוא כי דרך ציר אמונים לרפאת שברי דברי משלחו. לשום שלום כמאמרנו על פסוק וציר אמונים מרפא. ע"כ חשש יעקב פן יאמר עשו מי יודע אם יעקב אמר למלאכים אדוני עשו ועבדך יעקב. ואולי תיקון השלוחים הוא ולא יצא מפיו כן וגם אם יאמר שיצא מפיו. הוא בסדרו דברי' לאמר אלי. אך כשהוא מדבר בביתו עם אנשיו לא כן ידבר. א"כ על הראשונה סידר הדברים לאמר. כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר כו'. ויהי לי כו' והיא כי דרך השליח לומר כה אמר כו' שעם לבן גר ויאחר עד עתה ויהי לו כו' ומשלח להגיד לאדוניו למצא חן בעיניו. אמנם אמר יעקב לא תעשון כן רק לנוכח כיוצא מפי כאלו אני המדבר עמו. וז"א כה אמר כו' לומר ככל היוצא מפי אליכם וכל זה עשה למען ישכיל עשו אם גם על זה פקחו עיניהם השולחים לבלתי שנות כדרך העולם יורה כי גם ודאי באומרו עבדך יעקב כי כך היה היוצא מפיו וזה כה אמר כו' ועדיין היה אפשר לומר אולי בדברים שאינן לדבר לעשו רק שמדבר יעקב בביתו אינו מורה הכנעה לזה הקדים ואמר ויצו אותם לאמר כה תאמרון כו'. לו' הנה אמרי אליכם כה תאמרון לאדוני לעשו אינן דברים הכרחיים לומר לעשו, כ"א מאומרי כה אמר כו'. אלא שרצה להורות שאפי' במה שהם דברים שבינו לשלוחים ולא ליאמר לעשו הוא הקורא אותו לאדוני כי אמר כה תאמרון לאדוני. ובזה ידע עשו שאמר כן ולא כה תאמרון לעשו כה אמר כו' לזה צוה ואמר שגם זה יאמרו לו ולא יתחילו מאומר כה אמר כו' וזהו ויצו אותם לאמר שצוה אותם לאמר לו שאמר כה תאמרון לאדוני כו' להורות כי גם בדברים שאינם מענין השליחות. רק שאומר להם שיאמרו לו אמר לאדוני לעשו למען יראה כי גם בקרב ביתו לאדון לו מחשיבו. גם כיון פן יחושו המלאכים על כבוד שלא יאמרו עבדך יעקב על כן הורה הכנעה גם בבלתי נאמ' לעשו להזהירם על הנאמר לו. 

'''וכוונות ''' הענין אל יעלה על רוחך כי ברכות אביך גברו ועשו לי את כל הכבוד הזה כי הלא ג' זוגות היו הברכות. הא' שפע טובה טל השמים כו' ורוב דגן ותירוש. {{ממ|ב}} יעבדוך עמים כו'. {{ממ|ג}} על האחים הוה גביר לאחיך כו' והיחל מהאחרון אל הראשון אל אומרו הוה גביר לאחיך אדרבה עשו הוא הגביר כי כה תאמרון לאדוני לעשו ועל וישתחוו לך בני אמך אדרבה כה אמר עבדך כי אני עבדך אשר לו מתייחס ההשתחויה לאדון וכנגד יעבדוך עמים שהוא זולת אחיו לא נתקיים כי הלא לבן לא אח הוא ובמקום שיעבדוני עמים עם לבן גרתי כעבד לו ועל משמני הארץ כו' הנה לא היתה הברכה שתבא אלי הטובה בעבודתי אשר אעבוד כעבד איש מקנת כסף שנים הרבה כי הלא על ידי שואחר עד עתה שכיר יום ולילה הוא שויהי לי שור וחמור ואין זה מברכה רק הבא מאליו ועם כל זה מה שואשלחה להגיד לאדוני אינו לקהות שניך כי אם אדרבה למצא חן בעיניך עם כל אלה כי אני עבדך וכל מה שקנה עבד קנה רבו ובו אמצא חן בעיניך. וכן קבלו רז"ל שהכל נתן לעשו על המערה כי אמר נכסי חוצה לארץ אין להם ברכה בארץ: 

'''והנה ''' רז"ל {{ממ|ב"ר פ' ע"ה}} אמרו שהקפיד הוא יתברך עליו על הכנעו תחת עשו כאשר הזכרנו ואפשר כוונו רז"ל לרמוז קצת סברא ליעקב בדבר בספרם מעשה שהיה שהכתיב ר' כתב לקיסר על יד ר' אפס וכתב מיהודה נשיא למרן מלכא אנטונינוס וקרע ר' את הכתב ואמר וכי אנא טב מסבי שאמר עבדך יעקב וצוה לכתוב מני עבדך יהודה יהודאה כו' ולא על חנם סיפרו לנו מעשה שהיה אלא כוונו שיעקב עשה ללמוד את זרעו בגלות החל הזה אשר אין להם הבטחות שהיו לו על כן הורונו רז"ל כי כן עשה רבי שלמד מיעקב ועוד לנו התנצלות אחר בדברו אליו יתברך כאשר יבא בס"ד: 

'''והנה ''' במדרש אמר שור זה יוסף שיצא ממנו יהושע שמכה בעמלק וחמור זה יששכר שיוצאים ממנו שיודעים מה הקב"ה עושה בעולמו שנא' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ה' ומה יעשה ישראל וצאן אלו ישראל שנאמר ואתן צאני כו' ועבד זה דוד שנא' אני עבדך בן אמתך ושפחה זו אביגיל שנאמר הנה אמתך לשפחה ע"כ והנה מאמר הזה אומר דרשוני כי כלו מקשה: 

'''אמנם ''' הנה הוקשה לו אומרו שור וחמור כו'. הכל לשון יחיד ורש"י ז"ל נדחק על שם המין. אך רז"ל {{ממ|שם}} דרשו על המכונים בתוארים אלו והיה כי עם כל הכנעתו רמז לו שאין חיתתו עליו כי הלא ויהי לי שור זה יוסף שטנו של עשו כי על כן כאשר ילדה רחל את יוסף אמר שלחני כו' כי אז הוסר מעליו פחד עשו שיוצא ממנו יהושע שמכה תחלה בעמלק שעליו נאמר בכור שור הדר לו. וז"א שור זה יוסף כו'. וש"ת אין זה רק בימי משה שכאשר ירים משה ידו וגבר ישראל אך אחרי משה מה יעשה ליום פקודת עון אשר חטא כי ימשול בם אדום כי הוא רצועות מלקות לישראל. על כן רמז לו וחמור זה יששכר כו'. והוא כי בני יששכר יודעים ברוח הקדש מה הקב"ה עוש' בעולמו עתות הרצון ועתו' הרוגז להודיע לישראל שיעשה תשובה לתקן את אשר עותו להשיב חמתו ית'. וזהו לדעת מה יעשה ה' ומה יעשה ישראל. ובזה אין פחד אדום עליהם כי אין להם שליטה על ישראל. אלא עד יעברון על פתגמי אורייתא. ושמא תאמר אחר אבוד חכמה מבנים ואין להם תועלת זה מיששכר אז יפלו בידי אדום. וז"א וצאן אלו ישראל והוא מאמר רז"ל בויקרא רבה {{ממ|פ' כ"ז}} על פסוק אדם ובהמה תושיע ה' כי ישראל נקראו צאן. מה צאן מכין אותו ואינו בועט. כך ישראל סובלין יסורין כו'. וזה יאמר הלא בייסורין שסובלין ינכו אשמותם ולא תניף עליהם חרבך. ושמא תאמר הלנצח באורך הגלות יעצרו כח לסבול ייסורין לז"א ועבד זה דוד. לומר כי כאשר בסוף הגלות יצאו מייסורין אז יבא דוד הנקרא עבד לה' ויתן נקמת ה' באדום ושמא תאמר הלא בחירתו חפשית והנה יתעתד ליכשל בדם נפשות רבות ותפסיק מלכותו כאשר קרה לשאול ואיך יפול כל שארית אדום בחרבו והנה חטא בה כי יבא בחפזון לבלתי השאיר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר לז"א הנה אביגיל הסירה המכשול הזה מלפניו באמור אליו ולא תהיה זאת לך לפוקה. וזה מאמרם ז"ל נפלאת' אהבתך לי מאהבת נשים זו מיכל ואביגיל. מיכל בעולם הזה ואביגיל בעה"ב והוא כי מיכל הציל את גופו ממות בעולם הזה והבריח' אותו ותשם התרפים וכביר העזים במקומו. ואביגיל הצילתו מעון המונעו מטוב העולם הבא. שהיא מכשול עון הפיגם במלכותו ומה גם לעתיד: