עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/רעא" (פסקה)

==ג==

[ג] '''[לבוש] מוציאות וכו'.'''  הקשה הב"ח מאי שנא במגילה סימן תרפ"ט דאין מוציאות, ואשתמיטתיה תוס' סוכה דף ל"ח שכתבו כיון דרבים הם זילו בהו מילתא שתוציאם אשה, ועיין באגודה פרק ג' דסוכה שכתב בשם ר"י דאין מוציאות והוא פסק שמוציאות ובשבועות סימן ט' כתב שאין מורין כן {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}. ולעניות דעתי כוונת הב"ח שלא להוציא אנשים שאינם בני בית הזה דהא כתבו תוס' שם הכי גבי ברכת המזון דאין מוציאה רבים ידי חובתם, ורבים לאו דוקא קאמר דלא שכיחן בברכת המזון אלא אנשים אחרים דזילהו בהו מילתא, וראיה לזה ממה שכתב אגודה בשבועות שם זה לשונו ולפי דעתי אפילו אנשים בני ביתה מוציאה ואין מורין כן, מבואר דכשאינן בני ביתה מודה, גם תמוה מה שכתב מגן אברהם דאגודה בסוכה פסק דמוציאה הא כתב שם זה לשונו, ונראה לי דנשים מוציאות נשים, עד כאן, מבואר דוקא נשים מוציאה ולא אנשים. גם על עולת תמיד יש תימא במה שכתב בשם הב"ח שהמנהג שאין מוציאה ונמשכתי אחריו באליהו זוטא, וליתא דזה לשון הב"ח וכן ראיתי שכתב מהרש"ל, עד כאן, רצה לומר שכתב שאין מוציאה אבל ממנהג לא הזכיר כלל. ולדינא נראה לי באין בני ביתה אין מוציאה אבל לבני ביתה מוציאה כשאין בעל הבית אלא שאין מורין כן, מיהו כשאין בני ביתה אנשים רק קטנים ונשים ודאי מורין להוציאן. ופשוט דקטן אין מוציא האשה ואפילו בן י"ג שנים דבמילי דאורייתא לא סמכינן על החזקה שהביא שתי שערות עד שנתמלא זקנו {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}, ועיין לעיל סימן רכ"ה סק"ד, מיהו אשה שהתפללה מעריב מוציא דכבר אזלא חיובא דאורייתא כדלעיל. ודע דקידוש דיום טוב אינו אלא מדרבנן כמו שכתב המגיד משנה פרק כ"ט מכל מקום יש לו כל דין קידוש של שבת ואם אין לו אלא כוס אחד שבת קודם {{ממ|[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מגן אברהם]]}}. וצריך עיון דבעל הלכות גדולות דף י"ב כתב אין לי אלא שבת חג המצות מנין תלמוד לומר למען תזכור את יום צאתך, חג השבועות מנין תלמוד לומר וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ושמרת ועשית, חג הסוכות מנין תלמוד לומר וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך ה' אלקיך, ואולי כוונתם על ראש השנה או דסבירא ליה הנך קראי אסמכתא וצריך עיון: