עריכת הדף "אילת השחר/שמות/לד" (פסקה)

==ג==

פסוק ג'. '''ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא.''' צ"ב מה מוסיף וגם איש וגו', והרמב"ן מפרש וגם איש אל ירא בכל ההר גם בתחתית ההר מקום מעמד ישראל בראשונה עכ"ד, ואולי י"ל שבא להוסיף דלא רק שאסור לעלות אלא גם אנשים שכבר עמדו בהר קודם מצווים לרדת.

'''{{עוגן1|והנה}}''' במעמד הר סיני כתוב שמי שיעלה להר יתחייב סקילה אבל כאן לא כתוב כך (ועד מתי הם נאסרו לעלות, עי' רש"י ותוס' בביצה ה' ב').


שם. '''פרש"י {{עוגן1|הראשונות}} ע"י שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהם עין רעה אין לך יפה מן הצניעות.''' רש"י מאריך ומפרט שהיו ג' דברים תשואות קולות וקהלות, ותשואות וקהלות זה ע"י אנשים, וקולות היו מהקב"ה, ואע"פ שכלל ישראל לא רצו לעשות עין הרע, מ"מ הדבר במציאות גרם עין הרע.

'''{{עוגן1|והנה}}''' הקב"ה ידע מתחילה שכך יהי' והי' יכול לעשות שלא ישלוט עין הרע, וכנראה שכך הי' צריך להיות, שינתן בתחילה בפרסום ויהי' מעמד הר סיני בקולות וברקים והלוחות ישתברו ואח"כ יקבלו חדשים.


שם. '''{{עוגן1|גם}} הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא.''' הנה על הצאן והבקר לא שייך הטעם שפרש"י שאיש אל ירא משום עין הרע, ובתענית {{ממ|כ"א ב'}} פרש"י דמשום שכינה הי' הר סיני מכובד ומקודש, ועי' בהעמק דבר כי אין כבוד למלך ה' בהתגלות כבודו שלנגדו יהיו רועים צאן ובקר, והנה בביהמ"ק הי' התגלות גדולה של שכינה ואפ"ה הכניסו שם בהמות, אמנם בביהמ"ק הכניסו לצורך הקרבת קרבנות משא"כ כאן.

'''{{עוגן1|והנה}}''' אע"פ שכתוב אל ירעו, אין האיסור דוקא שלא ירעו שם, אלא שלא יהיו שם, והטעם שכתוב אל ירעו י"ל כיון שזה בדרך כלל דרך הצאן והבקר לעשות, ויל"ע אם מי שראה צאן ובקר הי' צריך לסלקן, או שנצטוו רק שלא לשלחם שם.

'''{{עוגן1|יל"ע}}''' עד איזה מרחק נקרא מול ההר, ואולי כל מרחק שרואים הי' אסור.